אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
איך החתולים השתלטו על האינטרנט? צילום: ניצן סדן

דו"ח טכנולוגי

איך החתולים השתלטו על האינטרנט?

תערוכה חדשה מראה איך גדלו ביחד סרטוני החתולים והרשת עצמה וכיצד הפך המחמד הפרוותי לשליט האינטרנט, מדוע העובדה שתוך שנה יהיו 30,000 דגמי אנדרואיד שונים מפריעה לגוגל ומה היה אומר ג'ורג' אורוול על המכונית החכמה

09.08.2015, 12:42 | יוסי גורביץ
ויהי בשנה הרביעית למלוך גרמאפי קט

איך השתלטו החתולים על הרשת? אנחנו כבר התרגלנו לכך שחתולים נמצאים בכל מקום באינטרנט - ושהדבר הנורא ביותר שאתה יכול לעשות לעצמך הוא לפגוע בכזה. אתה יכול לבצע פשעי מלחמה ותמצא לעצמך אין סוף מגינים עילגים ברשת, אבל אם תפסת חתול בזנבו, הלך עליך. תערוכה חדשה בניו יורק מנסה להתחקות על הדרך בה תפסו החיזרים הפרוותיים את המעמד החצי-אלוהי שהיה להם במצרים העתיקה גם בימינו אנו.

ההיסטוריה התדמיתית של החתול, צריך לציין, בעייתית במערב. ב-1307 מחליט מלך צרפת פיליפ הרביעי הנאה שיהיה זה אך נאה אם הוא יכול למלא את אוצר ממלכתו, הנקוב ככברה, בכספם של הטמפלרים, מסדר אבירים שאיבד את עילת קיומו אבל לא את נכסיו. במבצע חשאי, המלך עוצר את כל הטמפלרים שהוא מצליח למצוא, וזורק אותם לאינקוויזיטורים. כולם חותמים תוך לא הרבה זמן על מסמכים זהים באופן חשוד, שבהם הם מתוודים בין השאר על כך שהם סוגדים לחתולים ונושקים לעכוזם. כשנגמר המשפט הסתבר שההוצאות המשפטיות כילו את רוב האוצר הטמפלרי, פיליפ נשאר עני כעכבר כנסיה בלי קשרים, אבל הדימוי של החתול כיצור דמוני כבר נכנס עמוק לתודעה.

אינקוויזיטורים? מכשפות? עיזבו שטויות. אני נשארת לישון על המדפסת הזו, צילום: ניצן סדן אינקוויזיטורים? מכשפות? עיזבו שטויות. אני נשארת לישון על המדפסת הזו | צילום: ניצן סדן אינקוויזיטורים? מכשפות? עיזבו שטויות. אני נשארת לישון על המדפסת הזו, צילום: ניצן סדן

150 שנה אחר כך, כשציד המכשפות יתחיל באמת, החתול של הטמפלרים יהפוך לחתול של המכשפות, מה שגרר התעללות בו. בתקופות מתורבתות יותר, כמו המאה ה-19 - המאה של התירבות - הדימוי של החתול השתנה, אבל עדיין נותר בעייתי: עכשיו הוא הפך למקושר ל"קט ליידי" זקנה משוגעת שהוציאה את עצמה מכלל בני התרבות ושכל הקשרים שלה הם עם חתולים. וכמובן, יש קושי אובייקטיבי, לא רק תדמיתי: חתולים הם לא חיות חברותיות, על כל פנים לא בהשוואה למתחרה הגדול שלהם, הכלבים. חתול לא יביא לך מקל שהשלכת, מקסימום יסתכל עליך בבוז ויפיל איזה חפץ שביר.

אז איך הפכו החתולים למלכי אתרי הצילומים והסרטונים? איך הפך סרטון החתול הבידורי לצורת השעשוע המקובלת על רבים? הסיבה המרכזית היא שהרשת איפשרה לבעלי החתולים - והם תמיד היו רבים מאוד - ליצור לעצמם פארק חתולים וירטואלי. כפי שיודע כל מי שניסה להוציא חתול לטיול, זו משימה כמעט בלתי אפשרית. עכשיו בעלי החתולים יכלו להראות את החתולים שלהם זה לזה - ולשאר העולם. וזה התאהב במהירות.

משליטי האינטרנט הבלתי מעורערים. חתול בשם סטנלי, צילום: ניצן סדן משליטי האינטרנט הבלתי מעורערים. חתול בשם סטנלי | צילום: ניצן סדן משליטי האינטרנט הבלתי מעורערים. חתול בשם סטנלי, צילום: ניצן סדן

אתרי חתולים נולדו כמעט עם הרשת עצמה: Kitty Cam הוקם ב-1996. הוא היה הראשון, אבל אחריו באו רבים. המונח LoLCat (חתולול בעברית-רשת), שמתאר תמונה או סרטון היתוליים של חתול, נטבע באמצע העשור שעבר ועכשיו אנחנו לא מסוגלים לחשוב על החיים בלעדיו. לפני כעשור צץ I can haz cheezvurger, ומשום הדרך למהפכה היתה קצרה.

עכשיו יש לנו חתולים-סלבריטאים: גראמפי קט, מארו, הנרי לה שה נואר האקזיסטינציאליסט, ועוד. אם היה לו קבר, פיליפ הרביעי היתה מתהפך בו.   

לקראת האסון שבדרך

הבעיה של הפרגמנטציה באנדרואיד לא גרמה עד כה לנזק רב מדי למערכת ההפעלה, אבל זה צפוי להשתנות. יש בעולם כרגע, על פי ההערכות, 24,093 דגמים נפרדים של אנדרואיד; בשנה שעברה היו "רק" 18,796. בקצב הזה, בשנה הבאה יהיו 30,000.  

שזה בפני עצמו לא נורא. זה מאפשר למשתמש לבחור את הדגם שמתאים לו מתוך מגוון עצום של דגמים; כל מה שעומד בדרכו היא העייפות שלו מהצורך לבחון עוד 200 דגמים. אבל יש כאן בכל זאת בעיה: עדכוני אבטחה.

גרסת האנדרואיד של סמסונג, צילום: ניצן סדן גרסת האנדרואיד של סמסונג | צילום: ניצן סדן גרסת האנדרואיד של סמסונג, צילום: ניצן סדן

אנדרואיד היא מערכת ההפעלה הסלולרית המובילה בעולם ויש לה שלל תחלואים שהאקרים זבי חוטם אוהבים לנצל. בניגוד למיקרוסופט או אפל, אין כרגע לאנדרואיד דרך לבצע עדכון אבטחה מהיר כשנחשפת פרצה.

גוגל, סמסונג ו-LG הודיעו בימים האחרונים שהן מתכוונות לבצע עדכון אבטחה במכשירים שלהן - במכשירים של גוגל, הכוונה היא למכשירי נקסוס, לא לכל מכשירי אנדרואיד -מדי חודש. לא בטוח שחודש זה מספיק, ועל כל פנים יש כל כך הרבה מכשירי אנדרואיד, שתוך זמן לא קצר ודאי ייוצר שוק שחור למביני עניין במידע על חברות שטרם עדכנו פרצה ספציפית.  

יתר על כן, ההבטחה הזו היא לעדכן מכשירי אנדרואיד 5.1 - שמהווים 2.6% בלבד מכלל מכשירי אנדרואיד בשוק. זה, בלשון המעטה, לא טוב. כנראה שיותר מדי אנשים מחכים לאסון ענק כדי לפעול.

מידי ההמון לידי המעטים

זמן קצר לאחר מלחמת העולם השניה, הבחין ג'ורג' אורוול בין טכנולוגיה דכאנית ובין טכנולוגיה משחררת: אם כל אדם, בהשכלה מועטה וברכוש מינימלי, יכול להשתמש בה, הרי שהיא משחררת. אם היא צריכה משאבים ניכרים וכוח של מדינה מאחוריה, היא כלי דכאני.

במשך שנים רבות המכונית הפרטית היתה, מהבחינה הזו, טכנולוגיה משחררת: זו טכנולוגיה פשוטה למדי שניתן להשתלט עליה במאמץ מועט. היו דורות של מכונאים חובבים שהתעסקו עם המכוניות שלהם - לא תמיד בהצלחה, כמובן, אבל זו היתה אופציה, והיא היתה זמינה לרבים. זוכרים את שיעורי התיאוריה שלכם, לפני הטסט? הם שם כדי שתדעו איך הגרוטאה עובדת, מתוך הנחה סמויה שאם תדעו איך זה עובד, יהיה לכם גם מושג איך לתקן אותה במקרה חירום.

המכונית החכמה של גוגל המכונית החכמה של גוגל המכונית החכמה של גוגל

המצב הזה משתנה במהירות. כלי הרכב החדשים ממוחשבים לעילא. הרכב משמיע צווחות עולות ויורדות אם הוא חש שאתה מתקרב יותר מדי לרכב אחר, ומשמיע קריאות מצוקה נוסח הספירה לאחור של פצצה הוליוודית אם אתה מנסה לבצע חניה בעייתית. הוא מחובר לרשת ויודע את המסלול שלך, יכול לומר לך בדיוק מתי צריך להחליף איזה חלק, ויכול - באמצעות צג dashboard משוכלל - להראות לך את סביבתך, למקרה שאין לך כוח להסתכל במראות. הרכב הממוצע הוא עוד לא רכב גוגל אוטונומי, אבל מותר לתהות אם הוא לא עשה את מחצית הדרך.

ולכל זה יש מחיר: את כלי הרכב החדשים הרבה יותר מסובך לתקן. דברים שפעם אתה או הידיד שלך יכולתם לעשות בכמה שעות של זיעה , בירה וקללות מצריכים עכשיו מוסך יחודי, שמבחינתו טכנאי מחשבים הוא איש צוות חיוני בדיוק כמו מכונאי רכב. המכונית, בקצרה, הופכת למשהו שרק יחידי סגולה יכולים להבין ולתקן. ועוד יכולת עוברת מידי האדם הפשוט לידי הטכנאי הספציאליסט. זה לא בהכרח טוב.

קצרצרים

1. מומחי רובוטיקה ביפן שלחו רובוט מצויד במצלמת וידאו להסתובב בקניון באוסקה. כשהרובוט נתקל באדם במסלולו, הוא ביקש ממנו בנימוס לזוז. מבוגרים צייתו; ילדים, עם זאת, נטו להתעלל ברובוט: לא רק לחסום את המסלול שלו, אלא גם לתקוף אותו ולהשליך עליו חפצים. החוקרים גילו שני דברים מרכזיים: קודם כל, ככל שילד נמצא יותר זמן בקרבת הרובוט, כך עולה הסיכוי שהוא יפגע ברובוט; שנית, שנוכחותם של מבוגרים עם ילדים ריסנה את האלימות גם של ילדים אחרים. ולכן תוך זמן קצר שינו החוקרים את אלגוריתם התנועה של הרובוט: כשהוא מבחין בילדים, הוא מנתק מהם מגע ומחפש במהירות את קרבתם של מבוגרים. כשתגיע שואת הרובוטים, אל תגידו שלא ידעתם.

הרובוט פפר, צילום: אמג הרובוט פפר | צילום: אמג'בנק, Gettyimages הרובוט פפר, צילום: אמג

2. חברת "כלכלת השיתוף" (אתם משתתפים בהוצאות, אנחנו משתתפים ברווחים) בשם Sprig הודיעה שהיא מרימה ידיים, ובקרוב היא תתייחס לכל העובדים שלה כאל עובדים אמיתיים ולא כאל עובדי קבלן. ספריג עוסקת בהובלת ארוחות, וכמו שורה של חברות אחרות היא הבינה שזו רק שאלה של זמן עד שהעובדים שלה יגישו נגדה תביעות. ארבע חברות "כלכלת שיתוף" הודיעו מוקדם יותר שהן מגדירות את העובדים שלהן ככאלה; חברות המוניות אובר וליפט עדיין מתעקשות להגדיר אותם כעובדי קבלן - והן נמצאת עכשיו עמוק בלב מאבק משפטי בנושא.  

4. ה-EFF הכריז על תוסף חדש, Privacy Badger 1.0, שמה שהוא עושה בחיים הוא לחסל קבצי קוקיז שגורמים זדוניים וחברות פרסום שותלים במחשב שלך בלי ידיעתך בשל תאוות בצע. התוסף גם בולם נסיון לשמור "טביעת אצבעות" של הדפדפן שלך. התוסף החדש גם מתממשק היטב עם מדיניות ה-Do Not Track שמקדם הארגון. המלצת הח"מ: שמרו על המחשב שלכם נקי מפרסומאים והתקינו את הבאדג'ר.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות