הצעת חוק: ביטוח פקדונות של לקוחות בנקים קטנים

הצעת החוק מדברת על ביטוח לפקדונות בהיקף מקסימיאלי של עד 250 אלף שקל ללקוח, כאשר את הביטוח תממן המדינה עבור בנקים שנתח השוק שלהם מתחת ל-5%. כיום למעשה רק בנק אגוד ובנק ירושלים עונים על דרישות אלו, אך הכוונה היא גם להעמיד אותן גם לשחקנים חדשים כמו איגודי אשראי ובכך לעודד את כניסתם לשוק.

נושא ביטוח הפקדונות הופיע גם במצע הכלכלי שפרסם שר האוצר משה כחלון לקראת הבחירות הארציות, שם הוא ציין כי יש להחיל ביטוח פקודנות בגובה של עד 750 אלף שקל. כהן וקיש ציינו כי הצעת החוק מתייחסת לפקדונות עד 250 אלף שקל, מאחר שהם רוצים לטפל בריכוזיות בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.

ח"כ יואב קיש. "רמת הביטחון שמייחס הלקוח לבנק איתו הוא עובד היא מכרעת" | צילום: אלכס קולומויסקי

בישראל אין כיום מנגנון רשמי של ביטוח פיקדונות, אך קיימת ערבות ממשלתית משתמעת. כלומר, ניסיון העבר מלמד כי בנק שנקלע לצרות בגלל משבר נזילות או מעילה – מקבל את רשת ההגנה של המדינה. ביטוח פקדונות הוא ביטוח המגן על חסכונותיו של המפקיד, למקרה שהבנק מתמוטט. החלת ביטוח פיקדונות נועדה למנוע "ריצה אל הבנק" – מצב שבו מפקידים רצים אל הבנק בעת משבר כדי למשוך את פיקדונותיהם, וכתוצאה מכך מצוקת נזילות זמנית עלולה להוביל לחדלות פירעון של בנק או אף להתרחבות הכשל למערכת כולה.

"לקוחות הבנקים מייחסים חשיבות רבה לאמון ולביטחון של הבנק איתו הם שוקלים לעבוד. חוסר הביטחון גדל עבור בנקים קטנים או חדשים. כך חוק זה יסייע לבנקים חדשים, לרבות בנקים אינטרנטיים ואיגודי אשראי, להתחיל את פעילותן, ולבנקים קטנים לצמוח. דבר שיביא להגברת התחרות במערכת הבנקאית ויסייע לשחקנים קטנים ו/או חדשים בענף לזכות באמון הציבור", נכתב בהצעה.

בחודש יוני האחרון פרסם בנק ישראל מחקר שערך על השפעת ביטוח פיקדנות. המחקר אינו נקט עמדה רשמית, אך העלה מספר יתרונות וחסרונות להחלת ביטוח פקודנות. בין היתרונות שמציין בנק ישראל להחלת ביטוח פיקדונות נמצא כאמור הגברת התחרות. זו משתי סיבות עיקריות. הראשונה - ביטוח כזה מעניק למפקידים מידה רבה של ודאות ביחס ליכולתם למשוך את הפיקדון. הסיבה השנייה נוגעת לאופן החלת המנגנון, שכן אם הביטוח מתייחס בנפרד לפיקדונות בבנקים שונים ולא לכלל פיקדונות המפקיד במערכת הבנקאית, הוא יכול לעודד את ציבור המפקידים לפצל את פיקדונותיהם בין בנקים שונים, דבר שיכול להגביר את התחרות ולהפחית את הריכוזיות במערכת. כמו כן, ציינו בבנק המרכזי כי החלת ביטוח פיקדנות היא חלק מסטנדרטים בין-לאומיים ועשויה לתרום לתדמית המערכת.

עם זאת, בבנק ישראל מונים גם מספר חסרונות בנושא. בין היתר נכתב כי ביטוח פיקדונות עלול להגדיל את הסיכון המוסרי (moral hazard), משום שהוא מעודד את ההנהלה ובעלי המניות של הבנק ליטול סיכונים גדולים יותר כדי להגדיל את הרווחים. חיסרון זה למעשה פועל גם כיום בשוק, ללא מנגנון של ביטוח פיקדונות רשמי, שכן גם כיום פועלים הבנקים הגדולים מתוך ידיעה שהמדינה תחלץ אותם במקרה של חדלות פירעון. בשורה התחתונה קבע הבנק כי ביטוח פיקדונות אינו מספיק כדי למנוע משבר במערכת הפיננסית.

"הדרך לשיפור מצבו הכלכלי של האזרח הקטן עוברת בראש ובראשונה דרך הגנה על כספו. הצעת חוק זו תייצר את הבסיס העסקי להגברת התחרות בשוק הבנקאי. המדינה תהיה אחראית לפיקדונות, כך שציבור הלקוחות לא יחשוש להפקיד את כספו גם בבנקים חדשים, ציין קיש. כהן הוסיף כי "רמת הביטחון שמייחס הלקוח לבנק איתו הוא עובד היא מכרעת. הצעת חוק זו, יחד עם חוקים משלימים נוספים כדוגמת חוק נתוני אשראי, יסייעו בפתיחת בנקים חדשים, בהיקף גידול של הבנקים הקטנים וכן יזרז הקמת בנקים אינטרנטיים וחברתיים".