הציבור כבר אינו מעוניין לארח אולימפיאדות

אירוח האולימפיאדה תמיד היה מחובר בצורה חזקה ללאומניות. מספיק לראות את טקסי הפתיחה הראוותניים והאצטדיונים המפוארים שנבנים עבור האירוע בעשור האחרון.

אולם כעת, האזרחים הופכים להיות מיודעים יותר לגבי העלות הכלכלית והחברתית המקושרת למשחקים, ולכן התפיסה ברחבי העולם לגבי אירוח האולימפיאדה הפכה לפושרת. כבר הרבה פחות קל לשכנע את משלמי המסים להוציא מיליארדי דולרים כדי לפאר את המדינה.

דוגמה בולטת היא ברזיל, שהעיר השנייה המאוכלסת ביותר שלה, ריו דה ז'נירו תארח את אולימפיאדת 2016. נותרה רק עוד שנה לפתיחת האירוע, אך תושבי ריו מביעים התלהבות קלה בלבד. לפי הגרדיאן, 65% מהתושבים הביעו אופטימיות לקראת האירוע, והביקוש לכרטיסים נמוך.

65% אמנם נשמע נתון גבוה, אך יש לזכור שהעיר עומדת לארח את אחד מאירועי הספורט הנצפים ביותר בעולם, כך שניתן היה לצפות לשיעורים גבוהים יותר.

אך מי יכול להאשים אותם?

האולימפיאדה בריו צפויה לעלות מעל 12 מיליארד דולר, ועלויות האבטחה קרוב לוודאי שיצרו גירעונות. זהו לא מספר שקל לבלוע בתקופה שבה פרצו מספר שערוריית שחיתות, כולל אחת הנוגעת למונדיאל 2014, והמדינה נכנסת לאיטה למיתון.

 

המערביים לא מעוניינים

ברזיל היא רק התחלת תגובת הנגד לאירוח אולימפיאדה. בחודש שעבר, הוועד האולימפי האמריקאי הסיר את מועמדותה של בוסטון לאירוח אולימפיאדת 2024, בעקבות הדעה הציבורית השלילית לגבי האופן שבו העיר תממן את האירוע.

אף שיזמים פרטיים הבטיחו לכסות 4 מיליארד דולר מהתקציב המוצע של 4.6 מיליארד דולר, תושבי בוסטון לא האמינו שיצליחו להימנע מגירעונות. סקר שנערך זמן קצר לפני ההחלטה להסיר את המועמדות, הצביע על כך ש-53% מהתושבים התנגדו לאירוח האירוע.

דוגמה נוספת היא יפן, שתארח את האולימפיאדה ב-2020. המדינה ביטלה לאחרונה תכנית לבניית אצטדיון, לאחר שהעלויות התנפחו למעל 2 מיליארד דולר, עלייה של 1 מיליארד דולר לעומת הערכה הראשונית. על פי דיווח ב-AP, אם הבנייה הייתה נמשכת בטוקיו, זה היה הופך לאצטדיון הספורט היקר ביותר בעולם.

גם תושבי מינכן ואזרחי נורבגיה הצביעו נגד אירוח אולימפיאדה, מה ש"תקע" את ה-IOC וחייב את הוועד האולימפי הבינלאומי להעניק את אירוח אולימפיאדת החורף לבייג'ינג, שם אין שלג בחורף - גם בהר הכי גבוה.

ב-IOC יודעים את התגובה הפושרת של אזרחים בעולם הדמוקרטי לאירוח האולימפיאדה ועשו מספר שינויים חשובים בהליך המכרז לאירוח. בין השאר, ה-IOC לא יהיו יותר "רשימות מועמדים רשמיים" והרשימה תהיה פתוחה לכל עיר שמעוניינת לארח. אם עיר לא עומדת בקריטריונים הבסיסיים, היא לא תוכל לרוץ. כמו כן, גם עלויות ההצעות ירדו באופן משמעותי. מ-80-60 מיליון דולר שהוציאו המדינות שהיו מעוניינות לארח את המשחקים, עלויות ההצעה ירדו לסביבות ה-20-10 מיליון דולר.

האם זה מספיק כדי להחזיר לאולימפיאדה את ההילה שלה בקרב מארחים פוטנציאליים? כנראה שזה תלוי יותר בעלויות האולימפיאדות עצמן וכמה הן יישענו על הכיס הציבורי.