אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקרב הבא: שקד נגד נאור בקורס השופטים צילום: הדוברות רשות השופטת

בלעדי לכלכליסט

הקרב הבא: שקד נגד נאור בקורס השופטים

קורס ההכנה לשיפוט הפך מסננת של מועמדים לשפיטה. הלשכה, בגיבוי שרת המשפטים, רוצה דריסת רגל והעימות עם נשיאת העליון נראה בלתי נמנע

11.08.2015, 07:32 | ענת רואה

שרת המשפטים איילת שקד העלתה שלשום לדיון בוועדה לבחירת שופטים בקשה של לשכת עורכי הדין, לקבל דריסת רגל בקורס ההכנה לשיפוט שבשליטת המכון להשתלמות שופטים. כך נודע ל"כלכליסט". השרה שקד נעתרה לבקשת הלשכה להעלות את הנושא לדיון בוועדה ואף הציגה את הבקשה בישיבה, מה שמרמז לפחות על תמיכה ראשונית של השרה בבקשה.

קראו עוד בכלכליסט

בישיבה הביעה נשיאת בית המשפט העליון השופטת מרים נאור הסתייגות נחרצת משילוב של נציגי הלשכה בהנהלת הקורס, ובאופן שיאפשר לנציגי הלשכה להשתתף בהכרעה מי מהמועמדים יסיים את הקורס בהצלחה ולפי אילו פרמטרים. בתום הדיון החליטה הוועדה שבתוך חודשיים יוכנו שתי חוות דעת, אחת מטעם הלשכה ואחת מטעם השופטים, כל צד ישטח את עמדתו לגבי היוזמה ורק אז תיערך הצבעה.

הליך מימי הנשיא ברק

קורס ההכנה לשיפוט הוא הליך שאינו מעוגן בחוק. הקורס נמשך שבוע ובסיומו נושרים יותר משני שלישים מהמשתתפים בו. מדובר בנוהג שיזמה הוועדה לבחירת שופטים בתקופת הנשיא בדימוס אהרן ברק ושלפיו ניגשים לקורס מועמדים לשיפוט שעברו סינון ראשוני שכולל בדיקת רקע וממליצים וראיון אישי. לטענת גורם בלשכה ששוחח אתמול עם "כלכליסט", הקורס "הפך להיות מסננת שלא קבועה בחוק, שרק 30%–35% מהמועמדים עוברים אותה ולא יודעים למה. הלשכה הרי לא שם. אתה מוצא את עצמך במצב שבו לשופט מחוזי יש הרבה יותר כוח מחברי הוועדה למינוי שופטים, והוא הוריד לך 6–7 אנשים מכל עשרה משתתפים בקורס".

למען ההגינות יש לציין שכישלון בקורס אינו מונע מהמועמד את המינוי הנכסף לשופט, אולם מקרים כאלה נחשבים נדירים. לדברי המקור בלשכה: "שלושת השופטים מלווים במשך שבוע את המועמדים, עורכים להם סימולציות, ראיונות ומבחנים שונים. לנו אין ספק שאנחנו צריכים להיות שם כדי לעזור ולהאיר היבטים שחשובים במועמדים לשיפוט, למשל את היבט הקולגיאליות שלא בטוח ששופטים יודעים לבדוק. עו"ד שלא יודע לתת יחס קולגיאלי לחבריו – אני לא הייתי רוצה שופט כזה".

מקור אחר בלשכה מוסיף: "בדיקות שערכנו מלמדות שעורכי דין מהמגזר הדתי, הערבי ואפילו עורכי דין פרטיים בכלל, מצליחים פחות בקורס. אפשר להסביר את זה בחוסר ביטחון, אולי זה לא המגרש הביתי שלהם, פחות עושר לשוני וקושי להתבטא בסימולציות ומנטליות שונה. כשמדובר בעורכי דין פרטיים מול יוצאי פרקליטות, שמצליחים הרבה יותר, אפשר להסביר את הפער גם בתרבות הארגונית של מי שמגיע מתוך מערכת היררכית לעומת עו"ד פרטי, שרגיל להיות הבוס של עצמו, ויכול להיות שלעומתו עו"ד פרטי אולי נתפס כדעתן מדי, ונכשל אף על פי שעם מעט הסתגלות היה עשוי להיות שופט נהדר". אותו גורם ממשיך ומסביר: "בפרקליטות נהוגות השתלמויות מקצועיות שכוללות משפטים מבוימים, סימולציות של תיקים. עו"ד פרטי פוגש את כל אלה לראשונה בקורס".

ניקח למשל את אחוז המעבר של העוזרים המשפטיים הוא בכלל שערורייתי. הם עוברים את הקורס בקלות יחסית, אולי כי הם חלק מהמערכת הזו. כשעוזר משפטי יושב ליד שופט שלוש־ארבע שנים, הוא נכנס לראש שלו וזה כמו סוג של שכפול שהם משכפלים את עצמם. אבל מי אמר שזה טוב?".

מימין: עו"ד אפי נוה ראש לשכת עוה"ד ועו"ד ואילנה סקר, חברת הוועדה למינוי שופטים מימין: עו"ד אפי נוה ראש לשכת עוה"ד ועו"ד ואילנה סקר, חברת הוועדה למינוי שופטים מימין: עו"ד אפי נוה ראש לשכת עוה"ד ועו"ד ואילנה סקר, חברת הוועדה למינוי שופטים

ומה אומר ראש הלשכה אפי נוה? לנוה, שנחשב יקיר מערכת המשפט לעומת קודמו דורון ברזילי, חשוב בעיקר להבהיר שאין כאן התרסה נגד המערכת: "אנחנו לא באים ממקום לעומתי או מתוך מקום של להתנגח. מערכת המשפט חשובה לי. יצאתי נגד המשוב והאג'נדה שלי מקדשת שיתוף פעולה עם מערכת המשפט. אבל בלי קשר, נוכחות הלשכה בקורס נחוצה והיא אף תשביח אותו. אנחנו לא פוליטיקאים. אנחנו לא יודעים מה הפרמטרים של הקורס. לפי מה גוזרים שם גורלות. לא יכול להיות שלא נהיה מעורבים". ונוה הוסיף: "כשעו"ד נכשל בקורס, הסיכוי שלו להגיע לשיפוט שואף לאפס. אני מכיר כמה עורכי דין מצוינים שלא חזרו מהקורס ועד היום אני לא מבין למה. מה לא בסדר בהם? זה דבר מתבקש ולגיטימי, ואנחנו באים ממקום טוב. אני רוצה לוודא שתוצאות הקורס תהיינה הכי טובות שאפשר".

משקיפים? לא תודה

לפני שהנושא עלה בוועדה למינוי שופטים פנתה הלשכה באופן מקדמי לנשיאה נאור ובתגובה הוצע ללשכה לשלוח משקיפים לקורס, אך בלשכה סירבו. "מה יעזור לנו לשבת ולשתוק? אנחנו רוצים להביע עמדה גם לגבי תוכני הקורס ובוודאי שלגבי סינון המועמדים", כהגדרת גורם בלשכה.

שרת המשפטים מסרה בתגובה כי היא העלתה "בפני הוועדה את הצעת הלשכה כדי שחברי הוועדה יבחנו אותה לעומקה עד לדיון הבא. יש שיקולים לכאן ולכאן וההחלטה תתקבל לאחר דיון מעמיק".

בדיון שלשום העלו את הנושא נציגי הלשכה בוועדה עו"ד אילנה סקר ועו"ד חאלד חוסני זועבי, והתנהל מעין "פינג פונג" בין נציגי הלשכה לבין נציגי השופטים. הח"כים החברים בוועדה הודו שהנושא חדש להם.

דוברות בתי המשפט: "הנושא מונח על סדר יומה של הוועדה לדיון בישיבות עתידיות"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות