סופית: מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז בדרך לכלא

בית המשפט העליון דחה אתמול (ב') את ערעורו של מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז ואת ערעורה של הרשת על הרשעתם בעבירות על חוק ההגבלים, והקל בעונשו של סמנכ"ל הסחר שלה לשעבר, אלי גידור.

"בסופו של יום נראה, כי יש מקום למתן ביטוי לכוונת המחוקק ולצורך בהעלאת הענישה הנוהגת בכגון דא, אף שערים אנו למשמעות הלא פשוטה לגבי רוזנהויז בכניסה לבית האסורים", כתבו השופטים על רוזנהויז בפסק הדין וקבעו שיחל לרצות את דינו ב-7 באוקטובר.

רוזנהויז, שופרסל וגידור הורשעו בדצמבר 2013 בשתי הפרות של תנאי המיזוג עם רשת קלאבמרקט שקרסה, ובארבע ניסיונות לעשיית הסדרים כובלים. השלושה, כך נקבע, הפעילו לחצים על ספקים כגון אסם, שטראוס, קוקה קולה וויסוצקי ל מנת שיעצרו מבצע הנחות על מוצרים שנמכרו במגה במחיר נמוך יותר משופרסל.

בעקבות ההרשעה גזר על רוזנהויז שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, חודשיים מאסר בפועל ו-2.5 חודשי עבודות שירות. כמו כן הוטל עליו קנס של 450 אלף שקל והוא נפסל מלכהן כדירקטור בחברה ציבורית במשך 3 שנים. על גידור גזר השופט חודש מאסר בפועל, חודש וחצי עבודות שירות וקנס של 250 אלף שקל. על רשת שופרסל נגזר קנס של 3 מיליון שקל.

בערעור שהוגש לאחר מכן לבית המשפט העליון, טען רוזנהויז, באמצעות עוה"ד צבי אגמון ויעל גרוסמן, כי בית המשפט שגה בכך שדחה את טענתו לפיה השיחות שביצע עם הספקים השונים נערכו באופן לא מתוכנן ואמוציונאלי וקבע שמדובר בפעילות מתוכננת וסדורה. עוד נטען כי אין המדובר בניסיון לעריכת הסדר כובל שכן לא היה מדובר בהסדר. המדינה, כך נטען, לא הוכיחה באיזו דרך ביקש רוזנהויז מהספקים לפעול כדי להפסיק את מבצע מגה והדבר לא עומד בדרישות לשם ביסוס יסוד ההסדר.

באשר לגידור, המיוצג על ידי עוה"ד נתי שמחוני ויואב סננס, נטען כי בית המשפט שגה באופן בו כרך את הרשעתו של גידור בהרשעתו של רוזנהויז בכלל העבירות וכי חומר הראיות מצביע על כך שלא היה מקום להרשיעו במיוחס לו.

"נדמה כי אין צורך להרחיב על כך, שחומר הראיות מגלה באופן ברור שרוזנהויז הפר את תנאי המיזוג. שיחותיו עם הספקים מצביעות על כך שניסה להתערב בתנאים המסחריים הניתנים על ידי ספק כלשהו למתחרה שלה וכי ניסה להביא חלק מהספקים להפסיק את אספקת מוצריהם למגה, לכל הפחות בעקיפין. בזאת יש הפרה ישירה של תכלית חוק ההגבלים העסקיים, שכן – בלשון פשוטה – מה יותר מקריאה להעלאת מחירים, כפי שהייתה בפועל כדי להתנגש חזיתית עם כל רעיון התחרות?".

המשנה לנשיאה רובינשטיין, אליו הצטרפו השופטים ניל הנדל ואורי שהם, ציין בפסק הדין, כי בסופו של יום נראה, כי יש מקום בהחמרת הענישה בעבירות כמו אלו שיחוסו לרוזנהויז אף ש"שערים אנו למשמעות הלא פשוטה לגבי רוזנהויז בכניסה לבית האסורים".

לפי פסק הדין, באשר לרוזנהויז, מדובר במנהלה של קמעונאית המזון הגדולה בישראל כשההסדרים אותם ניסה להשיג היו עם ספקיות המזון והמשקאות הגדולות בישראל "וזאת באופן שעלול היה להשפיע ישירות על קמעונאית המזון השניה בגדלה בישראל".

"עינינו הרואות", נכתב עוד, "כי עסקינן ברובד הגבוה ביותר של שוק המזון, על משמעות הדברים בנושא התחרות, וברי כי אין דינו של עובד במכולת שכונתית כדינו של מנהלה הכללי של קמעונאית המזון הגדולה בישראל... למעשה אין בהסדר לו כיוונו המערערים דבר פרט לפגיעה תחרותית. בנוסף לכך, כאמור, לטעמי תהא זו טעות לבחון את ההסדרים נשוא העניין אך באספקלריה של המבצע הקונקרטי שנתבקשה הפסקתו, אלא יש להתחשב בנסיונו של רוזנהויז להשפיע על מערכת היחסים הנמשכת בין שופרסל לספקיות השונות, באופן שהיה עלול – במובהק – להביא לפגיעה ארוכת טווח בתחרות הקמעונאית בשוק המזון".

"במובנים רבים", הוסיף רובינשטיין, "תיק זה ממחיש את העובדה הפשוטה שתחרות אינה מצב הטבע, והגם שמעיקרא היה ניתן אולי לסבור כי תחרות מובנית בהתנהגות האנושית, בנימה דרויניסטית, כמסתבר לעתים הסדר בין מתחרים, או בענייננו הסדר שנועד לפגוע במתחרים, בחינת הגבל עסקי, תועלתו הכלכלית לצדדים לו היא רבה, אך היא באה על חשבון הציבור. בנידון דידן, ברי כי פשוט יותר היה לרוזנהויז להתקשר לספקים השונים בדרישה כי יביאו לסיומו של מבצע מגה, מאשר להתחרות ישירות במגה ולהוריד את המחירים אותם מציעה שופרסל; לדבר לא היה השפעה כספית על מאזניה של שופרסל, אלמלא ההליך הפלילי לא היה נגרם לה נזק, ואילו השתכללו מאמציו של רוזנהויז, הייתה שופרסל גם מרויחה רווח קל על-ידי מחיסול התחרות, בין באופן רגעי באמצעות הפסקת המבצע ובין, כאמור, באמצעות ההשפעה ארוכת הטווח על היחסים עם הספקים, שהיו בנקל "מבינים את הרמז". מכאן הצורך האמור בענישה משמעותית ומרתיעה – כדי שיידעו מנהלי תאגידים בכירים שהפשע הכלכלי אינו משתלם, וכי עליהם לבחור בדרך הארוכה ועשיית רווח כלכלי אמיתי, על פני הדרך הקצרה ויצירת רווחים מלאכותיים על חשבון קהל הצרכנים".

"השאלה מתי יש להרשיע בכיר בחברה בגין מעשיו של עובד הבכיר ממנו אינה שאלה פשוטה", ציינו השופטים באשר לגידור, "אולם השאלה אינה טעונה מענה בעניינו. זאת, כיוון שלא עלה בידי גידור להראות כי נקט מעשה כלשהו לשם הבטחת החוק בנסיבות הקונקרטיות". יחד עם זאת הקלו השופטים עם גידור והמירו את עונשו בשלושה חודשי עבודות שירות.  

עו"ד תומר דגני-חנית מהמחלקה המשפטית ייצג את רשות ההגבלים העסקיים.