הושג הסכם בין יוון לאיחוד האירופי על תוכנית החילוץ

אחרי משא ומתן מרתוני של 23 שעות, יוון ונושיה הצליחו היום לגבש מתווה להסכם חילוץ שלישי בהיקף 86 מיליארד יורו. "סוף כל סוף, יש לנו עשן לבן", אמר פקיד בכיר במשרד האוצר היווני. הצדדים חתרו להגעה להסכם לפני ה־20 באוגוסט, מועד שבו יוון צריכה לפרוע חוב של 3.2 מיליארד יורו לבנק המרכזי האירופי.

ההסכם שגובש נוגע לנקודות המחלוקת העיקריות בין יוון לנושים — קרן המטבע, הנציבות האירופית והבנק המרכזי האירופי. במרכז השיחות עמדה התוכנית התקציבית ותוכנית הרפורמות של יוון לשנים הקרובות. ההסכם יאפשר הזרמה של כספי סיוע לבנקים עד לסוף השנה כולל "10 מיליארד יורו לפחות" בטווח המיידי, כך לפי ממשלת יוון. לדבריה, בזכות סיוע זה חלפה הסכנה של תספורת לפיקדונות לקוחות הבנקים, אפשרות שעלתה בשיאו של המשבר.

יוון הסכימה לנקוט צעדים שנתפסו בעיני הנושים כתנאים מקדימים שצריכים להתבצע עוד לפני שקרן המטבע, הנציבות האירופית והבנק האירופי יחלו להעביר את כספי החילוץ. על התנאים המקדימים שעתידים לקבל גושפנקא חוקית בפרלמנט באתונה השבוע נמנית גם תוכנית הפרטה חדשה בהיקף של 50 מיליארד יורו. התוכנית אמורה לפתור את בעיית הנכסים הרעילים של החברות הממשלתיות ביוון, וכן להביא לליברליזציה של שוק האנרגיה במדינה. אפשרות אחרת לרפורמה שעלתה על הפרק דווקא מצד היוונים היא העלאת המע"מ על שכר הלימוד בבתי הספר הפרטיים לשיעור של 23%, בדומה לשיעור המע"מ הכללי במדינה.

מימין: ראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס ושר האוצר היווני אוקלידס צקאלוטוס | צילום: איי פי

הנושים הסכימו להנמיך באופן משמעותי את היעדים התקציביים. על פי מקורות המקורבים לשיחות, הסכימו הצדדים על יעדי גירעון תקציבי ראשוני של 0.5% מהתוצר המקומי הגולמי, ל־2015; על עודף של 0.5% ל־2016; על עודף של 1.75% ל־2017 ועל עודף של 3.5% ל־2018.

יעדי הצמיחה שנקבעו נעים בין 2.1%– ל־2.3%– לשנה הנוכחית, ו־0.5%– בשנה הבאה. פקידים בכירים באיחוד האירופי הופתעו מקצב התקדמות השיחות. "אנחנו בהחלט מופתעים מההתקדמות שנעשתה", אמר אחד מהם ל"פייננשל טיימס".

כל הסכם שהושג צריך לקבל את אישור קבוצת שרי האוצר של גוש היורו, שייפגשו ביום שישי.

סגן שר האוצר הגרמני ינס שפאן אמר לסוכנות רויטרס כי ממשלתו תבחן מקרוב את ההסכם בימים הקרובים. "ההסכם חייב להיות לכמה שנים, לא הגיוני שהוא ייארך כמה חודשים בלבד. צמיחה ויצירת תנאים אטרקטיביים למשקיעים חייבות להיות המטרות", אמר. עוד הדגיש כי חשוב שקרן המטבע תמשיך להיות חלק מצוות המשא ומתן. תגובה צוננת יותר התקבלה מצד פינלנד, ששר האוצר שלה אלכסנדר סטאב אמר כי ישנה עוד עבודה רבה. ביוון טענו מנגד כי מתווה החילוץ כולל פחות צעדי צנע מאלו שהממשלה הקודמת התחייבה אליהם, ושהיו עלולים לגרום נזק בגובה 11% מהתמ"ג של יוון.