האוצר: הגירעון עומד על 2.1% - אך בגלל התקציב שאושר, יגדל ל 2.9% עד סוף השנה

מנתוני האוצר עולה כי הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים עומד על 2.1% אך ההסכמים הקואליציוניים והתחייבויות חדשות של הממשלה יגדילו אותו ל-2.9% עד סוף השנה. בחודש יוני הגירעון המצטבר ל-12 החודשים האחרונים עמד על 2.6%, כלומר מדובר בירידה משמעותית של 0.5% בגירעון.

הירידה בגירעון מוסברת בעקבות גידול חד בהכנסות המדינה בעקבות הרתיחה בשוק הדיור. על פי הנתונים בחודש יולי, היה עודף גבייה של מיליארד שקל רק מהכנסות של מיסוי מקרקעין, בעקבות העלאת מס הרכישה ומס השבח וממס חברות של חברות מקרקעין. בנוסף, ציינו באוצר כי היה בחודש יולי יבוא מוגבר של כלי רכב.

מתחילת השנה נוהל תקציב המשכי על ידי החשבת הכללית מיכל עבאדי בויאנג'ו, מאחר שלא אושר עד כה תקציב. התקציב ההמשכי, שמקצה 1/12 מהתקציב של 2014 לכל חודש, גם כן הביא לריסון של התקציב ולגירעון. עם זאת, היקף תקציב הביטחון על בסיסו קיבל המשרד מימון במהלך השנה, בהנחיית ראש הממשלה, עמד על 57 מיליארד שקל, כפי שהיה אמור להיות בתקציב המקורי של לפיד, למרות שזה לא אושר בממשלה או בכנסת, ועל פי התקציב ההמשכי אמור להיות נמוך יותר.

בנימין נתניהו בישיבת התקציב. ההסכמים הקואליציוניים יעלו למשלם המסים כבר השנה 2-3 מיליארד שקל | צילום: לע"מ

באוצר מעריכים כי יעד הגירעון יגיע בסוף השנה בכל זאת ל-2.9% בעקבות ההסכמים הקואליציוניים שיעלו למשלם המסים כבר השנה 2-3 מיליארד שקל, ובעקבות התחייבויות שונות של הממשלה. על פי החוק הקיים, היה אמור הגירעון לעמוד השנה על 2.5%. משמעות העלאת יעד הגירעון הוא בסופו של דבר הגדלת יחס החוב תוצר, מה שעלול לפגוע ביציבות של המשק, ולהגדיל את תשלומי הריבית מתוך התקציב בשנים הבאות.

בעקבות העלאת מס הרכישה: זינוק במסי המקרקעין של 61% ביולי

העודף בהכנסות ממסים בחודש יולי עמד על 2.4 מיליארד שקל, שנוספו לעודף של 3.6 מיליארד שקל שנגבו במחצית הראשונה של 2015, כאמור מתוכם כמיליארד שקל ממיסוי מקרקעין ומס חברות של חברות נדל"ן. הגידול במיסוי מקרקעין עומד על 61% לעומת יולי שעבר: גידול של 73% במס שבח וגידול של 50% במס רכישה.

הגבייה משוק ההון דווקא הייתה נמוכה יותר מביולי שעבר ב-7.3%, ועמדה על 349 מיליון שקל, אותה ניתן להסביר על ידי ירידה של 19% בגבייה מניירות ערך ועלייה של 8% בגבייה מריבית.

במקביל, באישור התקציב, קבעה הממשלה כי ההוצאות יגדלו ב-2015 ב-4.4% לעומת 2014, וב-2.85% ב-2016 למרות שכלל ההוצאה הקבוע בחוק מאפשר לה להגדיל את ההוצאה ב-2.66% בכל שנה. בכך תגדיל הממשלה את ההוצאות ב-7 מיליארד שקל. הגידול ביעד הגירעון שקבעה והחריגה מכלל ההוצאה, עלולים לפגוע בסופו של דבר ביציבות המשק בשעת משבר ולאלץ את הממשלה לחתוך בצורה דרסטית בהוצאות, או לחילופין להעלות את המסים.