אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
משקיעים, היזהרו: רשות ני"ע חשפה שורה של נורות אזהרה במגזרי הדיווח צילום: אוראל כהן

משקיעים, היזהרו: רשות ני"ע חשפה שורה של נורות אזהרה במגזרי הדיווח

רשות ניירות ערך בדקה מגזרי דיווח ב-6 חברות ומצאה ליקויים מהותיים ב-3 מהן: קרסו, נטו ודור אלון. למרות הממצאים העגומים, הבדיקה לא תורחב לחברות נוספות

11.08.2015, 17:48 | גיל קליאן

היום (ג') פירסמה רשות ניירות ערך סיכום של ממצאי בדיקה רוחבית שביצעה, שנועדה לוודא כי החברות בבורסה עומדות בכל התקנות בכל הקשור למגזרי דיווח. ברשות הסתפקו בבדיקה אקראית של 6 חברות בלבד, אבל הממצאים היו עגומים במיוחד: חצי מהחברות (קרסו, נטו ודור אלון) נאלצו לדווח לציבור על ליקויים מהותיים שנמצאו בדיווחים שלהן, שחייבו אותן לתקן דו"חות עבר.

קראו עוד בכלכליסט

ברשות ניירות ערך סירבו למסור את שמות החברות, אך מעקב אחרי הודעות הבורסה חשף את החברות שנאלצו לתקן דיווחי עבר בעקבות אותה בדיקה. 3 החברות שלא נאלצו לתקן דיווחי עבר נותרו חסויות, וברשות סירבו להסגיר את זהותן. ברשות אף סירבו לומר מה היו ממצאי הבדיקה. ייתכן כי מדובר ב-3 צדיקות, או בחברות שבכל זאת היו בהן תקלות דיווח, אך לא כאלה שמצריכות תיקון היסטורי ודיווח מיוחד למשקיעים.

לכאורה, ממצאים כאלה אמורים להדליק נורה אדומה גדולה ומהבהבת לגבי מידת ההיענות של החברות לתקנות הדיווח של מגזרי פעילות. למרות זאת, ברשות לא מתכננים להרחיב את הבדיקה לחברות נוספות, ורק מקווים כי החברות יקראו בעיון את דו"ח הבדיקה שפירסמה הרשות וייבצעו תיקונים וולונטריים בהתאם. בעצם, דו"ח הבדיקה של הרשות מסמן כללים ברורים (יחסית) של "עשה ואל תעשה" בכל הקשור למגזרי פעילות, כך שחברות שחשבו עד כה כי הן ב"תחום האפור" יצטרכו לעשות חושבים.

תקלות והפרות של תקנות הדיווח של מגזרי פעילות לא משפיעות על התוצאות המאוחדות של החברה - אבל פוגעות בצורה מהותית בשקיפות וביכולת של המשקיעים לנתח את עיסקי החברה, וזאת סיבה מספיק טובה להקפיד על כך שהם מדווחים כמו שצריך. 6 החברות שנבדקו לא מהוות מדגם מייצג, אבל אם לשפוט לפי התוצאות, חבל שהרשות לא ממשיכה את הבדיקה הלאה.

יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, צילום: עמית שעל יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר | צילום: עמית שעל יו"ר רשות ני"ע, שמואל האוזר, צילום: עמית שעל

ליקוי 1: מי נתן את ההוראה?

זיהוי מגזרי הפעילות נובע קודם כל מזיהוי הפונקציה שנקראת CODM - או Chief Operating Decision Maker - בתרגום חופשי: מקבל ההחלטות הראשי של הארגון. מגזרי הפעילות בדו"ח של החברה אמורים לשקף את נקודת מבטו של ה-CODM על החברה. כדי למצוא את נקודת מבטו של ה-CODM צריך קודם כל להגדיר מי הוא.

ב-4 חברות הוגדר מנכ"ל החברה כ-CODM, כאשר ב-2 חברות הוגדר כך הדירקטוריון כולו. ברשות ביקרו את האחרונות על רקע אופי ותדירות הדיונים בדירקטוריון (שלדעת הרשות לא הגשימו באופן מלא את התפקיד של CODM), אך לא נקטו כל פעולה נגדן.

ליקוי 2: מגזר הוא בעיני המתבונן

מגזר פעילות ידווח באופן נפרד כאשר קיים לגביו דיווח כספי נפרד, או שהוא עומד בשורה של תנאים כספיים, או ש"ההנהלה מאמינה שמידע לגבי המגזר יהיה שימושי למשתמשים בדוחות הכספיים". במילים אחרות: החברה יכולה להחליט על איזה מגזרים שהיא רוצה, כל עוד היא עקבית ומנומקת, וכל עוד יש חפיפה בין המגזרים שמוצגים לציבור לבין המגזרים כפי שהם מוצגים ל-CODM.

מה גילו? ש-3 חברות "שמרו לעצמן" מגזרי פעילות, שהיו לנגד עיניו של ה-CODM אבל לא דווחו לציבור. בעקבות הבדיקה קרסו ודור אלון הציגו מחדש דו"חות עם מגזרי פעילות נוספים - וחברה נוספת שברשות לא מציינים את שמה תשנה את אופן הדיווח שלה בדו"חות הבאים.

AM:PM. נוספה למגזרים, צילום: צביקה טישלר AM:PM. נוספה למגזרים | צילום: צביקה טישלר AM:PM. נוספה למגזרים, צילום: צביקה טישלר

ליקוי 3: הרווח שלי הוא לא הרווח שלך

מדד נוסף שנבדק על ידי הרשות הוא סוג הרווחיות המדווח במגזרי הפעילות. גם במדד זה נדרשת עיקביות בסוג הרווחיות שמדווח ל-CODM לעומת סוג הרווחיות שמדווח לציבור. במילים אחרות: אי אפשר שה-CODM יבחן את רווחיות הפעילות באמצעות רווחיות תפעולית, ולמשקיעים תדווח רק רווחיות גולמית.

בעקבות בדיקה זו נמצא באחת החברות חוסר התאמה בין מדדי הרווח של המנהלים לבין מדדי הרווח שנחשפו לציבור המשקיעים - כאשר הנושא תוקן במסגרת ההצגה מחדש של התוצאות.

ליקוי 4: לי זה עולה יותר

בדיקה אחרת היא סוג ההוצאות שמיוחסות למגזר הפעילות - מתוך הנחה כי ייחוס הוצאות מסוימות יכול להטות משמעותית את תוצאות המגזר. לדוגמה: אחת הטענות נגד אלון רבוע כחול היתה כי לא הכלילה הוצאות של שכירת סניפים מהחברה אחות רבוע נדל"ן במגזר הפעילות שהיה אמור לתאר את פעילות רשת מגה. כך, נטען, כי הרשת הציגה תוצאות משופרות משמעותית.

יש לציין כי הרשות לא בדקה את סוג ההוצאות המיוחסות לכל מגזר, אלא רק את העקביות בהקצאת אותן הוצאות. במילים אחרות: הרשות בדקה שהחברות לא "שינו את הכללים" של ייחוס ההוצאות למגזר בלי להודיע למשקיעים, ובלי לבצע את השינוי גם בתקופות מקבילות כדי לא להטות את הנתונים.

גם כאן נמצא ממצא מדאיג מאוד - לפיו 3 חברות סיווגו מחדש הוצאות בין מגזרים בלי לתת על כך גילוי ובלי לסווג מחדש תוצאות עבר של מגזרים. חברת נטו פירסמה סיווג מחדש בעקבות הביקורת, וב-2 החברות האחרות הגדירה הרשות את הפגיעה כ"לא מהותית".

דודי עזרא, בעל השליטה בנטו, צילום: נועם מושקוביץ דודי עזרא, בעל השליטה בנטו | צילום: נועם מושקוביץ' דודי עזרא, בעל השליטה בנטו, צילום: נועם מושקוביץ

ליקוי 5: הלקוח תמיד צודק

ברשות בדקו תקנה נוספת - לפיה החברות מחויבות לדווח על לקוחות מהותיים לכל מגזר פעילות. לקוח מהותי מוגדר ככזה שמייצר מעל 10% מהכנסות המגזר. ברור שלקוח כזה יכול להשפיע מאוד על הצלחת הפעילות, והמשקיעים צריכים להיות מודעים לעצם קיומו.

בפועל, נמצא כי חברה אחת לא דיווחה על לקוח מהותי שכזה. עם זאת, ברשות לא חייבו את החברה לדווח מחדש על תוצאותיה שכן המידע לגבי אותו לקוח היה נמצא בחלק אחר של הדו"ח. כמו כן נמצאו ליקויים באופן הדיווח על מוצרים ב-3 חברות נוספות. בעקבות הביקורת ישנו החברות את אופן הדיווח על המוצרים בדו"חות הבאים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות