אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בפעם השלישית: בג"ץ מתערב בחקיקה של הכנסת נגד המסתננים צילום: חיים הורנשטיין

בפעם השלישית: בג"ץ מתערב בחקיקה של הכנסת נגד המסתננים

הרכב של תשעה שופטים דחה אמנם את הטענות שהעלו ארגוני זכויות אדם בעניין חוקתיותו של התיקון לחוק, אך פסל כליאה של מסתננים ליותר מ-12 חודשים ללא משפט. זו הפעם השלישית בתוך פחות משנתיים שבג"ץ משנה רכיבים בחוק בנושא. הנימוק שהוביל להגבלת זמן הכליאה: "חוסר מידתיות"

11.08.2015, 18:55 | ynet
הגיעה לסיומה הסאגה סביב החוק למניעת ההסתננות: תשעה שופטי בג"ץ דחו אחר הצהריים (ג') את העתירה שהגישו ארגוני זכויות אדם בעניין חוקתיותו של התיקון השלישי לחוק, למעט בסוגיית התקופה המרבית להחזקת מסתננים במרכז השהייה. על פי ההודעה של העליון נדחו פה אחד הטענות של העותרים בעניין הוראות החוק המאפשרות להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של עד שלושה חודשים: "בית המשפט קבע כי בכפוף לפרשנות שהוצגה בפסק הדין להוראות אלה, אין מקום להתערב בהן".

קראו עוד בכלכליסט

השופטים דחו את הטענות נגד הוראות החוק, שמכוחן הוקם מרכז השהייה למסתננים. בית המשפט קבע כי אין מקום לבטל הוראות אלה, למעט ההוראה שלפיה התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה היא 20 חודשים. הוראה זו בוטלה בשל חוסר מידתיות.

 

השופטת מרים נאור כתבה כי הוראות החוק צולחות את מבחן החוקתיות, פרט לסעיפים הקובעים את התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה – שדינם בטלות. על פי הכרעת השופטים תושעה הכרזת הבטלות לגבי סעיפים אלה למשך שישה חודשים. במשך תקופה זו תעמוד התקופה המרבית להחזקה במרכז השהייה על 12 חודשים. שוהים במתקן השהייה כיום 12 חודשים או יותר, ישוחררו ממנו לאלתר.

"לא מרכז השהייה כפי שהוקם לימים ב'חולות' עמד מול עיני כאשר כתבתי דברים אלה", כתבה השופטת נאור. "כאזרחית, הייתי שמחה לראות את מדינתי-שלי עם יותר חמלה, גם כלפי מי שחשוד בכך שהסתנן לישראל לשבור שבר. עם זאת, כשם שאין אנו בוחנים את תבונת החוק כך אין אנו שמים עצמנו במקום המחוקק. תפקידנו הוא לבדוק את חוקתיות החוק. אקדים ואומר: לאחר בחינת הוראותיו של פרק ד' בחוק מסקנתי היא כי למעט פרק הזמן המרבי לשהייה במרכז, צולח פרק ד' – לעיתים בקושי – את מבחני פסקת ההגבלה".

באשר לתקופה במתקן השהייה הוסיפה השופטת: "חירותו של אדם היא היסוד הבסיסי לחייו ולקיומו. שלילתה ולוּ למשך יום אחד פוגעת באופן משמעותי בזכויותיו. שקילתן של הפגיעה הקשה בזכויות המסתננים מזה ושל התועלת הנובעת מהחוק מזה, הובילתני למסקנה כי פרק זמן בן 20 חודשים הוא פרק זמן ארוך יתר על המידה להחזקתם של מסתננים בתנאים מגבילי-חירות מהסוג הנדון. יש לזכור כי מדובר במסתננים שלא ניתן לגרשם מישראל ואשר לא נשקפת מהם סכנה קונקרטית לביטחון המדינה או לחיי אזרחיה. כל חטאם הוא כניסה בלתי-חוקית לגבולותינו, אשר בגינה אין המדינה רשאית ככלל להענישם (על פי אמנת הפליטים)".

 

מתקן סהרונים, צילום: חיים הורנשטיין מתקן סהרונים | צילום: חיים הורנשטיין מתקן סהרונים, צילום: חיים הורנשטיין
גלגוליו של התיקון לחוק

 

בספטמבר 2013 פסל בג"ץ את התיקון לחוק, שהתכוון לאפשר כליאה לשלוש שנים מבקשי מקלט שהסתננו מגבול מצרים. כשנה לאחר מכן הוא פסל תיקון נוסף לחוק, שאמור היה לאפשר לכלוא לשנה מסתננים חדשים שהגיעו מגבול מצרים.

בעקבות שתי ההחלטות הללו חוקקה הכנסת תיקון נוסף בדצמבר 2014, ולפיו תתאפשר כליאת מסתננים (השוהים בארץ) ל-20 חודשים, וכליאה לשלושה חודשים של מסתננים חדשים.

העתירה שבמסגרתה הכריע היום בג"ץ הוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם שביקשו לבטל את התיקון האחרון ולהוציא צו ביניים לעיכוב החלת החוק על מי שטרם זומנו למתקן סהרונים. העתירה הוגשה על ידי עו"ד עודד פלר ויונתן ברמן מהאגודה לזכויות האזרח, ועורכי הדין אסף וייצן ורחל פרידמן מהמוקד לפליטים ומהגרים.

אליהם הצטרפו עו"ד ענת בן דור ואלעד כהנא מהתוכנית לזכויות הפליטים מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

תכלית התיקון החדש זהה לאלה שבית המשפט פסל בעבר, ובראשן המטרה המוצהרת "לעודד" יציאה של מבקשי מקלט באמצעות שבירת רוחם, גם במקרים שבהם המדינה מכירה בסכנה הנשקפת להם במדינות מוצאם. בפעמים הקודמות עמד בג"ץ על הקושי שבשלילת חירות כאמצעי להרתיע מבקשי מקלט פוטנציאליים.

באשר למטרה הנוספת שעליה הצהירו המחוקקים, "מניעת השתקעות בערים", העותרים ציינו כי כליאה של מבקשי מקלט ל-20 חודשים ב"חולות" לא תסייע בקידום תכלית זו, ולא תסייע כהוא זה לתושבי דרום תל אביב ואזורים אחרים המאכלסים מבקשי מקלט.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות