אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
תעשיית קרנות הנאמנות משתלמת בעיקר לבנקים צילום: אוראל כהן

תעשיית קרנות הנאמנות משתלמת בעיקר לבנקים

דמי הניהול שגובות חברות הקרנות נחתכו כחלק ממאמצי השיווק, אך העמלות שמעבירות החברות לבנקים נשארו קבועות

12.08.2015, 08:13 | אליעזר כרמל
לפני כעשור מכרו הבנקים את עיסקי ניהול קרנות הנאמנות לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות במסגרת יישום המלצות וועדת בכר, שתכליתן היתה צימצום הריכוזיות ומניעת קיומם של ניגודי עניינים במערכת הבנקאית.

הוועדה, בראשותו של יוסי בכר, חיפשה דרך לפצות את הבנקים על אובדן ההכנסות מהקרנות ולכן היא איפשרה להם לגבות עמלת הפצה המהווה חלק נכבד מדמי הניהול שגבו חברות הניהול. הנימוק לכך היה שהרוב המכריע מבין מחזיקי הקרנות הם לקוחות של הבנקים. כיום, אחרי שהעמלות קוצצו לפני מספר שנים, גובים הבנקים עמלות הפצה בשיעור 0.15% על קרנות כספיות ומק"מ ו־0.35% על כל שאר הקרנות. בנוסף יש בנקים הגובים כברוקרים מלקוחותיהם עמלת קנייה או מכירה, חלק מחייבים את לקוחותיהם גם בדמי משמרת על החזקת הקרנות ומספר בנקים, כאשר הבולטים הם מזרחי טפחות, יו בנק ובנק איגוד, מחזיקים בחברות נאמנויות הגובות מהקרנות שכר נאמנות.

יוסי בכר, צילום: אוראל כהן יוסי בכר | צילום: אוראל כהן יוסי בכר, צילום: אוראל כהן

עלויות הבנקים אפסיות

מעמד פקידי הבנקים העוסקים בקרנות הוא של "יועצים" בלבד, אין להם יוזמה אישית ותרומה בלתי אמצעית בתהליך בחירת הקרן. בחירת הקרנות נעשית על ידי יועצי ההשקעות על פי מודלים ממוחשבים שפיתחו הבנקים על מנת לשמור על אובייקטיביות מירבית. כך ממויינות הקרנות על פי ביצועי העבר, מדד "שארפ" (מדד סיכון) וכן שיעור דמי הניהול.

היועצים בבנקים לא נדרשים להוכיח נסיון מקצועי או יצירתיות כלשהי במסגרת ייעוץ בלתי אמצעי ללקוח. בהבט העלויות, עיקר הנטל רובץ על חברות הניהול: הן מחזיקות כלכלני מאקרו ואנליסטים למיקרו, סוחרים, ולכל קרן או קבוצת קרנות יש מנהל תיקים בעל רשיון. בנוסף לעלויות כוח האדם, נושאות חברות הניהול גם בעלויות משפטיות ורגולטוריות.

רוב התגמול הולך לבנקים

קיימת מידת אנומליה רבה בין גובה התגמול המועבר לבנקים לבין התמורה שמקבלים מנהלי הקרנות.

מבט על שיעורי דמי הניהול עשוי להטעות. שיעורי דמי הניהול, כ־2% בקרנות המנייתיות ודומיהן ו־1% בקרנות האג"חיות ודומיהן, רלוונטיים רק לקרנות וותיקות שלא זו בלבד שאינן צוברות כספים חדשים אלא מאבדות לקוחות לטובת הקרנות הזולות יותר. על פי נתונים מעודכנים שפורסמו לאחרונה עיקר הצבירה מאז תחילת השנה היתה בקרנות פסיביות המחקות את מדדי הייחוס – קרנות שגובות דמי ניהול אפסיים.

התחרות החריפה על כספי משקיעים חדשים הניעה את מנהלי הקרנות להפחית את דמי הניהול מעל למחצית מהשיעורים ששולמו בעבר, כך דמי הניהול העדכניים בקרנות מנייתיות חדשות נעים סביב 1% ובקרנות הוותיקות עומדים על 1%-1.5%. למרות הקיצוץ בעלות, המערכת הבנקאית ממשיכה ליהנות מתמורה בשיעור קבוע, ומתוך שיעורי דמי הניהול האלו מועברים לבנקים לא פחות מ־0.35%. במציאות כזאת למנהלי הקרנות קשה להרוויח כסף, במיוחד לחברות הניהול הקטנות והבינוניות. לסיכום, למען תיפקודה היעיל של תעשיית קרנות הנאמנות יש לבחון מחדש את הגינותה של "מקבילית הכוחות" הקיימת כיום בעסקי ניהול הקרנות.

השורה התחתונה

מנהלי הקרנות משלמים לבנקים עמלת הפצה של 0.35% מתוך דמי הניהול, שעומדים בממוצע על כ־1% בקרנות מנייתיות. כך יוצא שהבנקים לוקחים שליש מההכנסות של חברות הקרנות

הכותב משמש כיועץ לגופים ציבוריים, כדירקטור וכחבר בוועדות השקעה בתאגידים שונים

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות