אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ההוראה רוככה: בכירי הבנקים יידרשו להחזיר בונוסים עד 7 שנים מיום קבלתם צילום: ענר גרין

ההוראה רוככה: בכירי הבנקים יידרשו להחזיר בונוסים עד 7 שנים מיום קבלתם

בטיוטה הקודמת דובר על החזר בונוסים של עד 10 שנים מיום קבלתם; מנגד, זקן מקשיח את לוח הזמנים לכניסה לתוקף של ההוראה כך שתחול החל מ-2018 ולא בתוך 3 שנים מיום פרסומה

13.08.2015, 11:56 | תומר ורון
המפקח על הבנקים דודו זקן, פרסם הבוקר (ה') את ההוראה הסופית הנוגעת למדיניות התגמול של בכירי המערכת הבנקאית. ההוראה כוללת שינוי לפיו המנהלים הבכירים בבנקים יידרשו להחזיר בונוסים עד 7 שנים מיום קבלתם - סעיף זה מהווה הקלה לעומת הנוסח של הטיוטות שפרסם בעבר שאפשר השבת בונוסים של נושאי המשרה הבכירים עד כ-10 שנים מיום קבלתם.

קראו עוד בכלכליסט

בבנק ישראל הורידו את סך תקופת ההשבה ל-7 שנים כך שתעמוד בכפוף לחוק ההתיישנות הקיים שעומד על תקופה דומה.

בחודש שעבר פרסם זקן יחד עם המפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, טיוטה לפיה שני הרגולטורים אוסרים מתן בונוסים ומענקים ליו"ר של חברה פיננסית מפוקחת - בנקים וחברות ביטוח. המטרה היתה להפריד את תפקוד יו"ר הדירקטוריון - גוף שאמור לפקח על תפקוד ההנהלה - לבין ביצועיה.

שינוי נוסף שמכניס המפקח היוצא בהוראתו הסופית באותו הנושא, הוא שכאשר סך התגמול המשתנה (מענקים) שהוענק למנהל בכיר בשנה אינו עולה על שישית מהתגמול הקבוע באותה שנה - אין חובה לבנק להפעיל עליו את מנגנון ההשבה.

בנק ישראל הכניס סעיף זה כדי לכוון לאותה שכבה בכירה של מנהלים שמקבלים מענקים גבוהים היכולים להגיע לשווה ערך למשכורות החודשית הקבועה ולא לשכבת העובדים הזטורה יותר שמקבלת משכורת 13 שנחשבת כמענק ותגמול ומשתנה.

 

כמו כן, זקן מקצר את כניסתה לתוקף של ההוראה כך שזו תחול החל מתחילת 2018 ולא בתוך 3 שנים מיום פרסום ההוראה.

מימין: דודו זקן ודורית סלינגר, צילום: אלכס קולומויסקי מימין: דודו זקן ודורית סלינגר | צילום: אלכס קולומויסקי מימין: דודו זקן ודורית סלינגר, צילום: אלכס קולומויסקי

הוראות הסופית של זקן מגיעה לאחר שכבר פרסם טיוטה שנייה ומרוככת יותר בנושא בה חזר בו מדרישתו הראשונית להצמיד את שכר היו"ר לשכר הדח"צ בבנק. הורדת ההצמדה בין שכר היו"ר לבין זה של הדח"צ ביטלה למעשה את מקדמי ההכפלה אותם קבע.

"ההתערבות בשכרו של היו"ר - פגיעה בזכויות יסוד"

בטיוטה הראשונה קבע זקן מקדם הצמדה: הנוסחה אמרה ששכר יו"ר יכול להיות עד פי 4 מהתגמול שמקבל דירקטור חיצוני מומחה. אם דירקטור חיצוני מומחה מקבל 127 אלף שקל בשנה, יו"ר הדירקטוריון היה מקבל לפי הנוסחה שנגנזה תגמול שנתי קבוע של עד 508 אלף שקל. שכרם של דירקטורים כולל גם תגמול על מספר הישיבות שבהן השתתפו, וגם ביחס לכך הטיוטה הקודמת אפשרה שדרוג לשכר היו"ר וקבעה מקדם של עד פי 2: כלומר, אם הגמול על השתתפות בישיבה של דירקטור חיצוני מומחה עומד על 4,880 שקל, היו"ר יכול היה לקבל 9,760 שקל לישיבה לכל היותר.

הבנקים התנגדו בצורה חריפה ליוזמתם של זקן וסלינגר ותקפו את הטיוטה באמצעות איגוד הבנקים. "המפקח מתיימר להרחיב את סמכותו בעניינים אשר בכל הכבוד אינם בסמכותו ועל ידי כך עושה אתה מה שלא העז ולא רצה המחוקק, בכבודו ובעצמו, עד עצם היום הזה", כתבו עו"ד פיני רובין עו"ד אלית אלקון בתגובה ששלחו למפקח, "ההתערבות בשכרו של היו"ר מהווה, לעניות דעתנו, פגיעה בזכויות יסוד, ובעיקר בחופש העיסוק ובזכות הקניין ולא ניתן להגביל זכויות יסוד אלא בחוק".

תגיות