נלחמים בבירוקרטיה עם עוד קצת בירוקרטיה: מי צריך את רשם השכירויות?
הצעת החוק לשכירות הוגנת שיזמה ח"כ סתיו שפיר היא הצעה ברוכה, אך מסתתר בה סעיף בעייתי לפיו יש להקים גוף נוסף במשרד המשפטים אליו ישלחו כל חוזי השכירות שייחתמו מעתה והלאה. זה הזמן לעצור ולשאול - האם שוק הדיור באמת זקוק לעוד משרד עם צבא של פקידים ופקס שיקרסו תחת הנטל?
פעילותה של ח"כ שפיר בשנות כהונתה מרשימה, הח"כית הצעירה ביותר בכנסת התשע עשרה והעשרים לרגע לא היססה לפני שנכנסה לקרבות קולניים ומתוקשרים עם ח"כ ושרים וותיקים בפוליטיקה. בזכות עקשנותה והתמדתה התפזרה חלק מהעמימות שליוותה את שימושי התקציב וחל שיפור ניכר בשקיפות המידע. בגלל הפעילות המבורכת הזו חלק מן הסעיפים בהצעת חוק שכירות הוגנת שיזמה מפתיעים לרעה.
החלק הצורם בהצעה היא הקמתו של גוף בירוקרטי נוסף, רשם השכירויות במשרד המשפטים. גופים בירוקרטיים יש לנו בשפע, בטח בנושא נדל"ן ודיור, הקמת גוף נוסף פירושה עוד תפקידים, עוד משרדים ובהתאמה עוד הוצאות שכר ותשתית, עוד פקידי מגזר ציבורי ומנהלים שישאפו להגדיל טריטוריה והכל בחסות משלמי המיסים. רשם השכירויות יקים ויתחזק מאגר מידע בנושא חוזי שכירויות. לשם יצירת המאגר יחוייב כל משכיר לשלוח אל הרשם את חוזה השכירות תוך חודש מחתימתו.
בישראל ישנם (2014) 611 אלף משקי בית המתגוררים בשכירות, כלומר 611 אלף חוזים מתחדשים בשנה, למעלה מחמישים אלף כל חודש. כעת צבא של פקידים יצטרך לקבל (כנראה בפקס) חמישים אלף חוזים כל חודש, כאלפיים חוזים בכל יום עבודה, לקרוא ולבדוק אותם אחד אחד. דירה משופצת שהושכרה במחיר מסוים היא עסקה אחרת לחלוטין מדירה מקבילה לפני שיפוץ, דירה מרוהטת מול דירה ללא ריהוט, עם חניה או בלי, מחיר נמוך תמורת שיפוץ ע"י השוכר, ועוד כהנה וכהנה. כלומר, אין מדובר בחילוץ שטח הדירה מספר החדרים ודמי השכירות והזנתם למערכת ממוחשבת, אלא קריאה קפדנית של כל חוזה. רק עלות דפי הפקס והדיו יכולים להזין משפחות שלמות, הפקידות שתתפתח סביב הנושא תהיה עצומה ויקרה עשרות מונים. בנוסף יש לזכור כי צריך להפעיל את הלחץ המתאים על בעלי הדירות כדי שישלחו את החוזים, ולבדוק שבעל הדירה לא שינה בחוזה ששלח את דמי השכירות כלפי מעלה. וזה כדי לאפשר העלאות עתידיות בפועל מבלי שאלו ישתקפו במנגנון הבירוקרטי החדש. איך שלא נסובב את זה מדובר בהקמת מנגנון של מאות עובדים שיעלה הון כל שנה, ואם הייתה תועלת ראויה אז ניחא, אבל לא תהיה.
התמריץ הכלכלי ינצח כל פקיד
ובישראל כמו בישראל התמריץ הכלכלי וכושר ההמצאה ינצחו כל בירוקרטיה, בדיוק כפי שהצהרות הון ראשוניות בממוצע כוללות יותר הון ממה שיש למצהיר בפועל, ודיווחי מס שבח בממוצע יהיו נמוכים ממחירי העסקאות בפועל, וחלק לא מבוטל ממסכי הטלוויזיה והמחשבים הביתיים רשומים אצל עצמאיים ובעלי חברות פרטיות כציוד של החברה. לצרכי חסכון במס הכל הולך.
גם הרעיון המניע את קביעת סטנדרט הדירה הראויה למגורים לא ייטיב עם השוכרים. למעשה הוצאת מוצר נחות מהמערכת הכלכלית לרוב אינו רעיון טוב. מי שקונה (או שוכר) מוצר נחות, למשל דירה מוזנחת או ירקות מהמדפים החיצוניים בחנות, לא עושה זאת בלית ברירה, אלא עושה זאת כדי לשלם פחות. הרעיון שבעלי הדירות ישפצו ויכשירו את הדירות המוזנחות וישכירו אותן באותו המחיר הוא נאיבי. אם הן ישופצו מחירן "ישודרג" בהתאם.
בהצעה יש דבר אחד מוצלח, והוא העדר פיקוח שכר הדירה. יוזמי ההצעה הקשיבו לעצות כלכלנים ונמנעו מתסבוכת נוספת.
21 תגובות לכתיבת תגובה