הממשלה מאיימת לפטר את כל 1,500 עובדי רשות השידור

משרדי התקשורת והמשפטים מגבשים בימים אלה סעיף שיתווסף לתיקון לחוק השידור הציבורי הנידון בכנסת, שלפיו כל 1,500 עובדי רשות השידור יפוטרו בחודש אוקטובר, לאחר חג סוכות — כך נודע ל"כלכליסט". לפי הסעיף החדש, כ־700 מהעובדים שיוגדרו חיוניים בידי ראשי החטיבות ברשות יישכרו מחדש וימשיכו לתפעל אותה עד לסגירתה הסופית ב־31 במרץ 2016. הסעיף הדרמטי נבחן כעת ברמה המשפטית וטרם הוחלט סופית על הכללתו.

מאחורי הסעיף החדש עומד חוסר שביעות רצון במשרדי האוצר והתקשורת מהתקדמות תוכנית הפרישה מרצון ברשות השידור, שיצאה לדרך בחודש שעבר. במשרדי הממשלה טוענים כי קיבלו הבטחה מההסתדרות שלפחות 300 עובדים יפרשו בתהליך, אולם עד כה נרשמו לפרישה מרצון כ־20–30 עובדים בלבד. "ניסנקורן הגיע לפגישה, הבטיח הבטחות ואז נעלם", אומר גורם העוסק בנושא.

הוצאה לא צפויה עבור האוצר

במשרדי הממשלה סבורים כי ועדי העובדים ברשות נוקטים טקטיקות השהיה שמטרתן לעכב את פרישת העובדים, ולא מכירים במציאות שבה רשות השידור עומדת להיסגר בכל מקרה בתוך חצי שנה. לעומת זאת, עובדי הרשות טוענים שהתהליך לא הצליח בשל חוסר היעילות של החברה החיצונית המנהלת את אותו, חברת בנפיט, שנציגיה עדיין לא נפגשו עם מאות המתעניינים בפרישה מרצון.

צילום: גיא אסיאג

מטרת תהליך הפרישה מרצון היתה להפחית משמעותית את ההוצאות השוטפות של הרשות בתקופת הביניים עד הסגירה. במשרד האוצר מתנגדים בנחרצות להמשך מימון רשות השידור במתכונת הנוכחית מכספי ציבור, שכן לתפיסתם לא ראוי שכסף ציבורי יועבר לארגון מנופח שיש בו כוח אדם עודף ועיוותי שכר קשים.

לדברי מנכ"ל האוצר שי באב"ד, האוצר מוכן להעביר כ־15 מיליון שקל בחודש בלבד למימון השוטף של רשות השידור, ובמתכונת הנוכחית נדרשים כ־50 מיליון שקל בחודש. בשבוע שעבר הסכים האוצר להעביר 50 מיליון שקל לכיסוי הוצאות הרשות לתקופה שעד 1 באוקטובר בלבד.

מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. מימון עד 1 באוקטובר בלבד

צעד אלטרנטיבי, פשוט יותר לכאורה, יכול היה להיות פיטורים רק של העובדים שאינם חיוניים ברשות. עם זאת, במשרדי הממשלה חוששים שצעד כזה יהיה קשה ליישום. "סביר שעובדים רבים יוציאו פתאום אישורי מחלה, לא יופיעו לשימועים לפני פיטורים ויתקעו את התהליך כולו. אנחנו רוצים להימנע מזה ולכן חיוני לבצע תהליך גורף", אמר גורם במשרדי הממשלה.

במקביל בשבוע החולף התקיימה פגישה משולשת בין השר הממונה על רשות השידור אופיר אקוניס, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר והמנכ"ל הזמני של תאגיד השידור הציבורי אלדד קובלנץ. אקוניס הבהיר בפגישה כי צריך לעמוד ביעד של תחילת פעולת התאגיד בסוף מרץ, "אפילו אם צריך לעבוד 18 שעות ביממה לצורך כך". המטרה היא להוציא קול קורא כבר אחרי סוכות, שמטרתו לגייס עובדים ראשונים לתאגיד החדש מבחוץ או מתוך הרשות.

התיקון לחוק השידור הציבורי מאפשר לקובלנץ להעסיק 400 עובדים עוד לפני תחילת פעולת התאגיד, אך עדיין קיימות סוגיות משפטיות מורכבות שצריך לפתור. כך למשל, קובלנץ אינו יכול לגייס כרגע לתאגיד החדש את אוכלוסיית העובדים המרכזית, עיתונאים, כיוון שהחוק קובע שאלה ייבחרו על ידי עורך החדשות הראשי. לפי החוק, את העורך הראשי תמנה מועצת התאגיד, שחבריה עדיין לא אושרו בידי רה"מ ושר התקשורת בנימין נתניהו.

גם הסעיף החדש המוצע מעלה סוגיות משפטיות. חוק השידור הציבורי קובע למשל כי לפחות 25% מעובדי התאגיד החדש יגיעו מתוך רשות השידור והטלוויזיה החינוכית. נוסף על כך, העובדים הללו יוכלו להתקבל לתאגיד ללא מכרז. כעת לא ברור על מי תחול ההגדרה "עובדי רשות השידור" — אם על מצבת עובדי רשות השידור הנוכחית או על מצבת העובדים החיוניים שתיוותר לאחר מהלך הפיטורים המסיבי.

על פי חוק השידור הציבורי שעבר בכנסת בשנה שעברה ביוזמת שר התקשורת דאז גלעד ארדן, על כונס הנכנסים הרשמי (הכנ"ר), המנהל את הרשות בתהליך הפירוק, נאסר ביצוע פיטורי התייעלות של עובדים עד לסגירת הרשות הסופית והקמת התאגיד החדש. ואולם, מאז עבר החוק נדחתה שוב ושוב הסגירה של הרשות, שהיתה אמורה להתרחש במקור לפני כמעט חצי שנה. נוסף על כך החליטה הממשלה להפסיק לגבות את אגרת הטלוויזיה, שהיתה מקור ההכנסה המרכזי של הרשות, כבר בתחילת 2015 במקום עם סגירתה כפי שנקבע מראש. אמנם החוק מחייב את האוצר להשלים את המימון הנדרש לרשות עד הסגירה, אבל באוצר טענו שביטול האגרה שינה את הנסיבות כיוון שהמימון הנדרש מהם כעת גדול בהרבה ולכן הפסיקו להעביר כספים לרשות.

דרוש ח"כ שיגיש את הבקשה

בימים אלה דנה ועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה צחי הנגבי בתיקון לחוק השידור הציבורי. נוסף לדחיית הקמת התאגיד לסוף מרץ מגדיל התיקון את סמכויות הפעולה של קובלנץ כמנכ"ל זמני ומעגן בחוק את ביטול האגרה. כמו כן, התיקון מאפשר לכנ"ר להביא להתייעלותה של הרשות בתקופת הפירוק באמצעות צמצום מספר עובדי הרשות. ואולם, במשרדי התקשורת והאוצר מעריכים כי סעיף זה אינו מספיק לביצוע מהלך של פיטורי כל העובדים ולכן פועלים לשנות אותו.

בכל מקרה, לפי נוהלי הכנסת, הממשלה לא יכולה להגיש תיקונים להצעות חוק שהיא עצמה יזמה וכבר מצויות בדיון. על כן הבקשה להכניס את הסעיף המאשר את פיטורי כל העובדים לתיקון לחוק צריכה להגיע מחבר כנסת ולא משר. עדיין לא ברור מי יהיה חבר הוועדה שיסכים לחתום על סעיף הפיטורים. החלטה סופית על הכללת הסעיף תצטרך להתקבל עד 30 באוגוסט, אז תקיים הוועדה המיוחדת מרתון של דיונים כדי לאשרו ולהעלותו לקריאות שנייה ושלישית במליאה בתחילת ספטמבר עם תקציב המדינה.