אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ויברציות טובות מאוד

ויברציות טובות מאוד

"אהבה וחסד" הוא ביוגרפיה מוזיקלית מוצלחת של בריאן ווילסון, האיש שמאחורי הביץ' בויז, והצפייה בו מרנינה

16.08.2015, 08:46 | איתי לב

ביוגרפיה מוזיקלית עוברת תמיד מבחן כפול: מצד אחד, עליה לספק את הקסם המוזיקלי ולייצר שחזור (שלא יהיה מביך) לרגע מוזיקלי חד־פעמי שסחף אחריו המונים; מצד שני, עליה למצוא את הפיצוח העלילתי־פסיכולוגי של הדמות שעליה היא מספרת. הסרט "אהבה וחסד" מביא למסך את סיפורו של בריאן ווילסון, המוזיקאי שמאחורי להקת הביץ' בויז, דרך שני שלבים בחייו: באחד הוא צעיר (ומגולם על ידי פול דנו הנהדר) החווה את חבלי היצירה הראשונים שלו; ובשני, שחל כשני עשורים מאוחר יותר, הוא מתמודד עם מחלת נפש (ומגולם על ידי ג'ון קיוזאק).

הביץ' בויז הביאו לעולם את ההרמוניות הצפופות, את שירי הגלישה ורוח הנעורים, והפכו לאחת הלהקות האמריקאיות החשובות בכל הזמנים. המוזיקה הכביכול קלילה ותמימה שהם יצרו מתגלה כאנטי־תזה לתהליך הנפשי המורכב שאותו עבר ווילסון במהלך יצירתה. הסרט נותן הצצה טובה ומשכנעת לעולם היצירה המוזיקלי, והרגעים באולפן שבהם "מפצח" ווילסון את השירים שיהפכו להיות נכסי צאן ברזל של המוזיקה העולמית (כמו "Good Vibrations" ו"God only Knows") הם מהיפים ביותר בו, ומענגים לצפייה ולשמיעה. התקופה כיפית, המוזיקה כיפית, ובכל זאת "אהבה וחסד" הוא לא סרט על כיף, אלא על בדידותו של גאון ועל דרך הייסורים שאותה עליו לעבור בדרך למימוש חזונו. תוסיפו לזה משחק משכנע של צוות השחקנים, עמדות מצלמה מוקפדות ועבודת סאונד מורכבת - ותקבלו בהחלט חוויה מרנינה.

הביץ הביץ' בויז ב"אהבה וחסד". סרט מענג לצפייה ולשמיעה הביץ

מנגד, יש גם רגעים שבהם התסריט קצת מסורבל והמשחק מאבד מהדיוק שלו. מערכת היחסים בין ווילסון לאחיו היא ציר עלילתי מעניין, אך אינה מטופלת לעומק. הסרט די ארוך (יותר משעתיים), והעלילה המפוצלת אינה מסמנת בבירור את הרגע שאליו היא רוצה להגיע. כך שהתחלת הסרט, כמו גם סיומו, מרגישים שרירותיים למדי.

לסאונד בסרט מוזיקלי ישנו תפקיד מרכזי. ב"אהבה וחסד" הוא מאפשר לצופה תחושה שהוא קרוב לתהליך המוזיקלי ומקבל מושג על "איך עושים תקליט", ומנגד מייצג את החוויה הקקפונית בתוך ראשו של ווילסון. לרוב זה נעשה היטב, והצופה עובר חוויה טוטלית שקל להתמסר אליה. הבמאי ביל פוהלד, שמוכר בעיקר כמפיק ("הר ברוקבק", "12 שנים של עבדות") וזהו סרטו השני בלבד, עבר את המבחן בהצלחה.

רגעים שנזכור ביום שאחרי:

1. למרות התדמית והמוזיקה שליוותה את עולם הגלישה, הביץ' בויז מעולם לא היו גולשים בעצמם

2. כמה גאוני הוא השיר "Good Vibrations"

3. "שמעתם מה הביטלס עשו? אסור לתת להם להשיג אותנו!" (בריאן ווילסון, 1961)

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות