אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ח"כ שלח בדיון על תקציב הביטחון: "מתקיים פה ישראבלוף רב שנים והגיע הזמן לעצור אותו" צילום: עמית שעל

ח"כ שלח בדיון על תקציב הביטחון: "מתקיים פה ישראבלוף רב שנים והגיע הזמן לעצור אותו"

חבר ועדת החוץ וביטחון אמר את הדברים בדיון בוועדת ביקורת המדינה כשיצא נגד התוספות שמקבל משרד הביטחון על חשבון תקציבים שאינם מנוצלים במשרדים אחרים

16.08.2015, 11:25 | שאול אמסטרדמסקי

"מערכת הביטחון התלוננה על כך שדו"ח מבקר המדינה על ההתייעלות במערכת הביטחון לא התייחס לתקופה שאחרי 2012 ולצעדים שננקטו בתחום ההתייעלות לאחר שנה זו. זה לא נכון. אנחנו התייחסנו, ומלבד זה חשוב לזכור שהמערכת התייחסה להתייעלות ביתר שאת רק אחרי שהממשלה קיצצה את התקציב בשל שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה", כך אמר הבוקר בוועדה לביקורת המדינה מנהל האגף לביקורת משרד הביטחון במשרד מבקר המדינה רון ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

ישראל הוסיף כי "בנוגע לשנים 2008-2012 אין ויכוח על כך שמערכת הביטחון קיבלה את תוספת התקציב על פי מתווה ברודט. אנחנו בדקנו מה המערכת עשתה בנושאי ההתייעלות, כשהייתה צריכה להתייעל ב-10 מיליארד שקל. במערכת הביטחון לא היתה תמונה מלאה על כל החסכונות מההתייעלות כי לא היה גורם שביצע מעקב ובקרה על כך. רק במאי 2015 החליט מנכ"ל משרד הביטחון שאגף התקציבים במשרדו יאגום את הנתונים. על פי הנתונים שכן הצליחו להציג לנו, סכום ההתייעלות היה 3.8 מיליארד לעומת 10 מיליארד שהיו צריכים להיות.

הדרג הבכיר ביותר במערכת הביטחון שהיה צריך לעקוב אחרי ההתייעלות לא עקב אחריה. ברור שנושא מרכזי כזה דורש שיובל על ידי הדרגים הבכירים ומשזה לא קרה לא הושגה התוצאה הנדרשת. כששלחנו את טיוטת הדו"ח למערכת הביטחון המערכת טענה שאחרי 2012 ננקטו צעדים להתייעלות שלא קיבלו מענה בדו"ח".

יוסף שפירא, מבקר המדינה. מנהל האגף לביקורת משרד הביטחון במשרדו השיב לתלונות מערכת הביטחון, צילום: אי פי איי, אלכס קולומויסקי יוסף שפירא, מבקר המדינה. מנהל האגף לביקורת משרד הביטחון במשרדו השיב לתלונות מערכת הביטחון | צילום: אי פי איי, אלכס קולומויסקי יוסף שפירא, מבקר המדינה. מנהל האגף לביקורת משרד הביטחון במשרדו השיב לתלונות מערכת הביטחון, צילום: אי פי איי, אלכס קולומויסקי

  

חבר ועדת החוץ והביטחון ח"כ עופר שלח אמר בדיון כי, "מתקיים פה ישראבלוף רב שנים שבמסגרתו משרד הביטחון מתוקצב בחסר, עם הבנה שבהמשך השנה יגיעו עוד 3-5 מיליארד שקל. בשנת 2013 התקבלו שתי החלטות קבינט, אחת במאי והשנייה באוקטובר, והסעיף האחרון בכל החלטה היה תמיד שזה הסעיף לתביעות של מערכת הביטחון, ובסוף היו עוד תוספות בכל זאת. זה ישראבלוף טוטאלי אבל בזה לא משרד הביטחון אשם. יותר מזה, תקציב הביטחון מבוסס על ההנחה שחלק ממשרדי הממשלה האחרים לא מצליחים להוציא את כל התקציבים שלהם. הגיע הזמן לעקור את העניין הזה".

 

מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל אמר בפתח הדיון כי, "לפי דו"ח ברודט היינו אמורים להיות בתקציב של 9 מיליארד שקל יותר ממה שקיבלנו השנה. לדעתנו התקציב שקיבלנו אינו מספיק ולכן ראש הממשלה הודיע בתחילת הישיבה שהדיון על תקציב הביטחון לא נגמר. הוא הודיע לכל השרים שיהיו תוספות לתקציב הביטחון. אני כמנכ"ל לא יודע להתייחס למשהו שאומרים לי שיהיו לך תוספות בהמשך. אני במשרד מסוף 2013. כשאני נכנסתי לתפקיד קיצצו לנו את התפקיד ומאז אנחנו יודעים להגיד בדיוק מה חסר לנו ומה אנחנו צריכים. מאז נכתבו שלוש תוכניות רב שנתיות שמצאו את מותן לאור היעדר בסיס תקציבי מוצק. אנחנו רוצים לעבור למתאר של חמש שנים יהיה אשר יהיה שיחליטו עליו ויאפשר למערכת לכוון את עצמה כלפי העתיד טוב יותר".

הראל. אני כמנכ"ל לא יודע להתייחס למשהו שאומרים לי שיהיו לך תוספות בהמשך, צילום: נמרוד גליקמן הראל. אני כמנכ"ל לא יודע להתייחס למשהו שאומרים לי שיהיו לך תוספות בהמשך | צילום: נמרוד גליקמן הראל. אני כמנכ"ל לא יודע להתייחס למשהו שאומרים לי שיהיו לך תוספות בהמשך, צילום: נמרוד גליקמן

הראל המשיך: "אנחנו אומרים מראש בתחילת השנה מה אנחנו צריכים. הקצו לי 54.9 מיליארד שקל. היקף ההתחייבויות הטכניות שלנו הוא 56 מיליארד שקל, עוד לפני אימונים וביטחון שוטף, ולכן כולם יודעים שזה לא תקציב מספק, ולכן אנחנו יושבים מול האוצר בניסיון להגיע לתקציב מספק.

 אין לי טענות לאוצר. הממשלה צריכה להחליט על מתאר ארוך טווח ולשם נלך".

סגן ראש המועצה לביטחון לאומי סיפר בוועדה לראשונה כי בעקבות ההחלטות שהתקבלו בליל התקציב בממשלה בשבוע שעבר הוחלט כי המועצה תרכז עבודה משותפת למשרד הביטחון ולמשרד האוצר בניסיון להכריע מה וכיצד לקבל מתוך המלצות דו"ח לוקר, זאת במטרה להגדיל את תקציב הביטחון בהמשך השנה, כפי שראש הממשלה אכן ציין שיקרה.

תגיות