אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הנאמן נגד "כלל": למי שייכים כספי קופת הגמל של פושטת רגל? צילום: shutterstock

הנאמן נגד "כלל": למי שייכים כספי קופת הגמל של פושטת רגל?

חברת הביטוח החליטה שהיא מנכה מקופת הגמל של פושטת רגל כ-60 אלף שקל בטענה שמשכנה את הסכום כנגד נטילת הלוואהשלא החזירה. הנאמן התעקש: קופות גמל לא ניתן למשכן. מה חשב ביהמ"ש?

19.08.2015, 11:08 | עו"ד יורם פלץ

נאמן שמונה לניהול נכסיה של פושטת רגל ביקש מחברת הביטוח "כלל" להעביר לו את הכספים שהצטברו בקופת הגמל של החייבת אצלה. בית המשפט אישר את בקשת הנאמן והורה לכלל לפעול כדרישתו.

קראו עוד בכלכליסט

אלא שכלל החליטה שהיא מעביר רק כ-30 אלף שקל מכספי הקופה – שעמדו על כ-92 אלף שקל – בטענה שניכתה 62 אלף שקל לצורך פירעון הלוואה שנטלה ממנה החייבת בעבר.

עניין זה הביא את הנאמן לבקש מבית המשפט המחוזי בתל-אביב שיורה ל"כלל" לשחרר את כל הכספים שצברה החייבת.

כלל ניסתה להסביר שמדובר בכספים שמושכנו בהסכם ההלוואה, שבמסגרתו החייבת שעבדה את הכספים שצברה בקופת הגמל כנגד ההלוואה. כלומר, כספי הפוליסה שימשו כמשכון להבטחת החזר ההלוואה.

אלא שהנאמן סבר שהפרשנות לחוק אינה מאפשרת לשעבד כספי קופת גמל. בין יתר טענותיו כנגד חברת הביטוח, הוא ציין כי חוק המשכון מאפשר למשכן רק נכסים נדים וניירות ערך, וכספי קופת גמל, להבדיל מכסף מוחשי, אינם נחשבים לנכסים כאלה.

כונס הנכסים הרשמי תל-אביב טען בשתי תגובות שונות שני דברים סותרים: פעם אחת הוא אישר שהסכם ההלוואה כן יצר שעבוד, כטענת חברת הביטוח. בתגובה אחרת הוא טען כי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים אוסר על יצירת משכון שכזה. עם זאת, הוא סבר כי לכלל יש זכות לעכב את הכספים הללו. כלל הצטרפה לטענה זו, ואילו הנאמן, כצפוי, התנגד.

אסור למשכן

השופט דורון חסדאי בדק תחילה את טענת כלל כי קופת הגמל מהווה "נכס נד" שאפשר למשכן. מאחר שההגדרה למונח לא נמצאה בחוק המשכון, פנה השופט לחוק המכר ולפסיקה על פיו ומצא שהמונח מתייחס למיטלטלין מוחשיים בלבד, כאשר הכספים שנצברו בקופת הגמל אינם נחשבים לכספים מוחשיים אלא לזכויות לקבלת כספים בלבד. זכויות חוזיות, פסק השופט, לא ניתן למשכן.

קופת גמל, האם ניתן למשכן?, צילום: שאטרסטוק קופת גמל, האם ניתן למשכן? | צילום: שאטרסטוק קופת גמל, האם ניתן למשכן?, צילום: שאטרסטוק

מסקנה דומה, הוסיף השופט חסדאי, מתבקשת גם לנוכח הוראות חוק הפיקוח החל על המקרה. חוק זה אוסר על משכון כספי קופות גמל, כך ששעבוד הכספים במסגרת ההסכם מול כלל נעשה בניגוד לחוק ואין להכיר בתוקפו.

ובסופו של דבר, השופט סבר שיש פגם נוסף וחמור במשכון המדובר – שכן ההלוואה שמכוחה טוענת כלל שהיא זכאית לכספי הגמל של החייבת – ניטלה לאחר שכבר הוצא נגדה צו כינוס. במצב כזה, גם דיני פשיטת הרגל אינם מאפשרים לקבל את טענת חברת הביטוח. ברגע שכנגד חייב יש צו כינוס הוא אינו רשאי לשעבד את נכסיו – ובכלל זה את הכספים שצבר בקופת הגמל – כיוון שהם מכונסים לצורך הליך פשיטת הרגל וחלוקתם בין הנושים השונים.

לפני סיום, הוסיף השופט כי הוא אינו סבור שכלל הייתה רשאית לעכב את הכספים אצלה על דעת עצמה. במיוחד, כי זכות העכבון מאפשרת רק עיכוב של כספים או נכסים אבל במקרה הזה כלל לא רק עיכבה אותם אלא מימשה אותם – והעבירה אותם לרשותה בפועל.

בסופו של דבר בקשת הנאמן התקבלה וכלל חויבה להשיב לו את מלוא הכספים שקיזזה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כלל גם חויבה לשלם לנאמן שכר טרחה של 5,000 שקל.

להחלטה לחצו כאן

• הנאמן: עו"ד אילן מוריאנו

• ב"כ המשיבה: לא צוין

הכותב, עו"ד יורם פלץ עוסק בדיני פשיטות רגל

 

** הכותב לא ייצג בתיק.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות