מהי גדולת ההמצאות?

מדוע עברו חברות טכנולוגיה מובילות, כגון יבמ, hp, אינטל ואולי הגדולה מכולן - אפל - מענף החומרה להתמקדות הולכת וגוברת בתוכנה? מארק אנדריסן, מאבות עמק הסיליקון, התייחס לתופעה כבר ב־2011, במאמר ל"וול סטריט ג'ורנל" שהתפרסם תחת הכותרת: "איך ולמה התוכנה טורפת את העולם". כבר במאמרו זה הוא ניבא את ההתאוששות הכלכלית בצפון אמריקה ואת שבירת השיאים המתמשכת של מניות חברות הטכנולוגיה. תוכנה, הכל תוכנה, הוא הסביר.

בסוף יולי, "האקונומיסט" הכתירו את הפריחה המחודשת של עמק הסיליקון בכינוי: "אימפריית החנונים". 3 טריליון דולר הוא ערכן המשותף של חברות ההייטק שם, ממש כבימי בועת הדוט.קום, כאילו מעולם לא התנפצה. שוב אנחנו מעריצים את הבלתי מוחשי ומתמחרים במחיר גבוה את ההבטחות שהוא צופן. כי תוכנה, בניגוד לגבישי צורן, היא דבר היולי. אין לה צורה ולא משקל, לא טעם ולא ריח. האם ההתרגשות המחודשת מוצדקת? האם היא טובה לנו?

יועץ הטכנולוגיה והבלוגר וֶנְקָטֶש רָאוֹ נמנה גם הוא עם המתלהבים החדשים־ישנים, ובסדרת מאמרים שפרסם באחרונה ניסה להסביר מה כל כך שונה בתוכנה, ומה נשתנה בה דווקא לאחרונה.

המרדף אחרי מהנדסי תוכנה | איור: ערן מנדל

מאז מלחמת העולם השנייה ועד ממש לאחרונה, החומרה היתה הכוכבת. העולם השתאה מניסוח חוק מור, שהבטיח - וקיים - התקדמות מהירה בעוצמת המחשוב ובמזעור הרכיבים. אלא בעוד שהמערב התרגש מעצם קיומם והמצאתם של מכשירים חדשים וחכמים, הפוטנציאל המרגש האמיתי תמיד היה בחוכמה עצמה, במורכבות ה"מוח", בתוכנה.

רשימה של הטכנולוגיות ששינו את חיינו תכלול את המחרשה, הכתב, המטבע, האמצעים לעיבוד מתכת, השעון המכאני, מנוע הקיטור, מערכות ייצור החשמל, מערכות המטאורולוגיה והתוכנה. מתוכן, רק שלוש טכנולוגיות הן "רכות" - כלומר גם נדיפות ועשויות להיעלם, אבל גם עם סיכויי הישרדות גבוהים, הודות ליכולתן להתקיים במקומות שונים ועל גבי אמצעים שונים. השלוש האלה הן השפה הכתובה, הכסף והתוכנה.

הניתוח הזה, שמשווה בין התוכנה להמצאת הכתב והכסף, עוזר לחדד את חשיבותה ההסטורית. התוכנה כמהות היא כמו השפה ומנגנון הכסף. היא תשרוד אחרי חומרים מתכלים כמו

ברזל או פחם. היא תשרוד הרבה טכנולוגיות חקלאיות. רָאוֹ אף ממשיך וטוען, בפרובוקטיביות, שכיום התוכנה אף חשובה יותר מהכתב והכסף, כי היא ותוצריה הם שמעצבים כיום את תפיסת העולם.

קחו לדוגמה, רָאוֹ אומר, את התחבורה: שתי אפליקציות, Uber ו־Lyft, מחוללות מהפכה בענף האוניברסלי, הוותיק והנרחב, של שירותי הסעה. תוכנה מתוחכמת יותר, שנוצרה במעבדות גוגל X, תייתר את הנהג האנושי עצמו. והפרשנות? עד לאחרונה המכונית היתה אחד המכשירים החשובים בחיינו, והטלפון הנייד היה אביזר נוחות חביב.

כעת, לנגד עינינו המעמד מתהפך. תכף הסמארטפון הוא שיהרוג את המרחק וישנה את דרכי הנסיעה שלנו. יותר ויותר שאלות תחבורתיות נוגעות לרכיבי העיבוד והתקשורת בסמארטפון ולגרסת מערכת ההפעלה, ובמקביל אנחנו פחות ופחות מעסיקים את עצמנו בשאלות על צילינדרים וכוח סוס. ועל האופנים שבהם התוכנה טרפה את הכתיבה עצמה ואת הכסף אין צורך להרחיב.