אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האחים רבו: למי שייך המשק החקלאי שהותירו ההורים? צילום: אלעד גרשגורן

האחים רבו: למי שייך המשק החקלאי שהותירו ההורים?

הורים לתשעה מינו אחד מהם, שגר איתם במשק, כבן ממשיך. לאחר פטירתם, הוא טען שהמשק שייך לו. שאר האחים טענו כי יש לחלקו באופן שווה בין כל האחים, משום שההורים חזרו בהם מהחלטתם. מי ניצח?

20.08.2015, 13:54 | עו"ד מור אוזרקובסקי

הורים לתשעה ילדים גרו במשק במושב חקלאי במרכז הארץ. ב-1979 החל אחד הבנים לעבוד במשק, וב-1983 עבר עם אשתו לגור במושב.

לאחר כשנה ערכו ההורים הסכם עם בנם ואשתו לפיו הם יחשבו כ"בן ממשיך" במשק אחרי פטירתם. כלומר, כמי שזכאים להמשיך לגור ולהפעיל את המשק ונכנסים בנעלי ההורים. כעבור כחמש שנים עברו הבן ואשתו לבית מגורים נוסף שנבנה בשטח המשק.

במאי 2006 ניסחו ההורים צוואות הדדיות ובהן הורו על חלוקת המשק באופן שווה בין תשעת האחים. בעקבות הצוואות פנה עורך דין מטעם ההורים למינהל בבקשה לבטל את המינוי של הבן ואשתו כבנים ממשיכים. מהמינהל השיבו שמעולם לא הייתה מצויה בידם הודעה על מינוי כזה, וההורים עזבו את העניין.

שטח חקלאי (ארכיון), צילום: עמית שעל שטח חקלאי (ארכיון) | צילום: עמית שעל שטח חקלאי (ארכיון), צילום: עמית שעל

כשנה לאחר מכן נפטרה האם, ובפברואר 2012 נפטר גם האב. לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה הוגשו תביעות מצד הבן – שמינויו בוטל – ומצד אחיו. לטענת הבן, בתקופה שעבר לגור במשק, המושב נקלע לחובות ומאחר שלהוריו לא היה כסף לשלם, הוא ואשתו סייעו להם. כאות תודה מינו אותם ההורים לבנים ממשיכים במשק.

הבן הסביר שהוריו הבינו שהזכויות שיועברו אליו כבן ממשיך הן בלעדיות ולא מעניקות פיצוי לאחים האחרים. הוא גם טען שהאחים שלו הסיתו את אביו לשנות את צוואתו, ושהוא סבל מדמנציה כשניסח אותה.

לעומתו, אחיו טענו שהוא לחץ על הוריו לרשום אותו כבן ממשיך במטרה לקבל מגרש נוסף מחוץ למשק, עליו בנה את ביתו, וההורים הסכימו לכך כי הם לא חשבו שזה יפגע בזכויות של שאר האחים. לטענתם ניתן להבין מהצוואה שההורים מעולם לא התכוונו לקפח אף אחד מהילדים.

עוד הם טענו שהבן מנצל לטובתו את העובדה שהוריו חדלו מלנסות לבטל את המינוי בעקבות תגובת המינהל.

הצוואות משקפות

 

נראה כי הצוואות משקפות את רצון ההורים, כתבה השופטת אליה נוס בפסק הדין, שכן במקביל לניסוחן, הם פעלו לבטל את מינוי הבן הממשיך. אולם, גם לאחר שנקבע שהצוואה תקפה, יש לפתור את הסכסוך הנוגע למשק והורשתו.

לדעת השופטת מינוי הבן כממשיך נבע מהרצון לפרגן לו, ולא רק כדי לקבל את המגרש הנוסף. אולם, התנהגותו המחפירה כלפי ההורים בהמשך הדרך, כפי שטענו האחים, היא שהובילה אותם לפעול לביטול המינוי. למעשה, מהרגע שההורים גילו שהמינוי לא אושר על ידי המינהל, ניתן היה להתייחס אליו כמתנה שאותה היו רשאים ההורים לקחת בחזרה בשל התנהגות הבן.

השופטת נוס הסבירה שאמנם רצונם של ההורים היה לחלק את המשק בין כלל ילדיהם, אך מאחר שזה לא דבר שניתן לעשות בפועל, היא קבעה שהמשק יוותר כולו בידי הבן שחי ועובד במשק, ומעבד את אדמתו. אך זאת בתנאי שהוא ישלם לכל אחד מאחיו את חלקו היחסי במשק. מחישוב עלותו של המשק, הורתה השופטת להוריד את ביתם של הבן ואשתו ואת הסכומים שהוציא הבן על המשק.

לאור תוצאה זו נפסק שהבן ישלם לכל אחד מהאחים 10,000 שקל הוצאות משפט.

לפסק הדין לחצו כאן

• מייצגי הצדדים לא צוינו בפסק הדין

* עו"ד מור אוזרקובסקי עוסקת בדיני משפחה

  

** הכותבת לא ייצגה בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

www.psakdin.co.il

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות