אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מדיניות מרחיבה במקום קיצוץ רוחבי צילום: ניר קידר

מדיניות מרחיבה במקום קיצוץ רוחבי

המדיניות המאקרו-כלכלית בישראל חייבת להשתנות בהקדם

21.08.2015, 07:24 | ד"ר עופר קורנפלד

הצמיחה האיטית של הכלכלה הישראלית במחצית הראשונה של שנת 2015 שפורסמה לאחרונה על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא קריאת כיוון לשינוי הכרחי במדיניות המאקרו-כלכלית בישראל. שיעור צמיחה כה נמוך, שדומה רק להאטה שחווינו במהלך "צוק איתן", מהווה ירידה בפועל של התוצר לנפש. נתוני תוצר כאלה צריכים היו לחייב את הממשלה לנקוט במדיניות כלכלית מרחיבה, וזאת בניגוד מוחלט להצעת התקציב שאושרה בממשלה לא מכבר.

קראו עוד בכלכליסט

על פי נתוני הלמ"ס, הירידה במדדי הצמיחה השונים היא רחבה וכוללת את רוב תחומי המשק. בולטות במיוחד הירידה בהשקעה בהון הפיזי והירידה בייצוא, שאינן רק אירוע כלכלי נקודתי, אלא הם מגמה שמהווה תמרור אזהרה מהבהב הקורא לנקוט בפעולה מידית.

הירידה בהשקעות בהון פיזי בכלל ענפי המשק נמשכת כבר שנה וחצי ומבטאת ירידה מצטברת של 16%. ההשקעה בהון הפיזי כוללת את הרכישה של נכסים קבועים על ידי החברות העסקיות והמגזר הממשלתי. ההשקעה כוללת רכישת בניינים וציוד לשימוש אזרחי, וכן השקעה בתשתיות תחבורה, תקשורת, אנרגיה ומים. הירידה בהשקעה בהון פיזי הנמשכת לאורך זמן, מקטינה את סך ההון הזמין לפעילות יצרנית ומהווה סמן ברור להאטה בפעילות הכלכלית.

הנגידה פלוג, צילום: עמית שעל הנגידה פלוג | צילום: עמית שעל הנגידה פלוג, צילום: עמית שעל

לירידה בהיקף היצוא תורמים שני גורמים עיקריים. הראשון הינו שער שקל נמוך והיחלשות של המטבעות הזרים. מכיוון שהתמורה ליצואנים נקובה במטבעות זרים, ומכיוון שעבור כל דולר או יורו מקבל היצואן פחות שקלים, הרי הוצאות העבודה היחסיות שלהם מתייקרות ומקטינות את מחזור המכירות. הגורם השני הינו ההאטה בפעילות הכלכלית העולמית, ובמיוחד בשוק האירופי המהווה חלק חשוב משווקי היעד הישראליים, שגורמת לירידה בביקוש ובהיקף המכירות

.

היחלשות היצוא, שהינו אחד הקטרים המובהקים של הכלכלה הישראלית, והירידה המתמשכת בהשקעה, מלמדים כי ההאטה הכלכלית העולמית הגיעה גם אל חופי ישראל. מול ההאטה, הגדילו רוב המדינות המפותחות את החוב שלהן מחד, והגדילו את ההוצאה הממשלתית מאידך, וזאת על מנת לתמוך בכלכלות המקומיות. ללא פעילות מרחיבה ומתואמת של ממשלת ישראל ובנק ישראל, צפוי המשק הישראלי בעתיד הקרוב להמשך ההאטה ואף להתכווצות כלכלית.

דומה שבתחום המדיניות המוניטרית התקרב בנק ישראל למיצוי יכולתו להחליש את השקל ולתמוך בייצוא. לבנק נותרה בקנה רק עוד הפחתה מזערית בשער הריבית, שמצוי גם כך בשפל היסטורי, ויכולת מוגבלת בתחום רכישת מטבעות זרים. אף על פי כן, נראה כי הנגידה פלוג מנצלת את האינפלציה הנמוכה, על מנת לסחוט עד תום את הדק המדיניות המוניטרית ולתמוך ביצוא ובצמיחה.

מול ההתכווצות בתוצר לנפש והירידה בהשקעות, חייבת הממשלה להגדיל את היקף השקעותיה בתשתיות. מדיניות פיסקאלית מרחיבה של הממשלה הינה הכרח, על מנת להימנע מסחרור כלכלי שלילי. אם לא תרחיב הממשלה את השקעותיה, יביא הדבר לצמצום הפעילות הכלכלית, ולירידה בהכנסות ממסים. המשך הצמדות של הממשלה ליעד גירעון נמוך, תצמצם הלאה את פעילות הממשלה והמשק וכן הלאה.

מדיניות שמרנית

המדיניות הפיסקאלית של ראש הממשלה נתניהו ושל שר האוצר כחלון, לכודה בתוך השקפה כלכלית שמרנית שאיננה מותאמת כלל לצרכי המשק. בשל כך מסגרת התקציב וחוק ההסדרים שאושרו בממשלה רק לאחרונה, הולכים בכיוון ההפוך מהנדרש. האידיאולוגיה הכלכלית הנוקשה, שנתניהו אוחז בה שנים רבות, המחייבת גירעון נמוך וקיצוץ רוחבי בתקציב הממשלה האזרחי, בד בבד עם הגדלה של תקציב הביטחון, אינה מותאמת כלל לצרכים הנוכחיים של המשק.

ממשלת ישראל צריכה לעשות שינוי חד במדיניותה. הרחבת הגירעון, גם במחיר של הגדלה מסוימת במצבת החובות של הממשלה, הינה כורח באקלים הכלכלי הנוכחי, ובלבד שההגדלה בהוצאה הממשלתית תהיה מוכוונת להשקעות בתשתית הכלכלית האזרחית, ותתמוך ביציאה של ישראל מתוך המשבר הכלכלי הממשמש ובא.

הכותב הינו ד"ר לכלכלה ומומחה לאי שוויון

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
צריך להוריד מיסים עקיפים וישירים ולקצץ רק בדברים מיותרים
הורדת מיסים ישירים ועקיפים תעלה את ההכנסה הפנויה, הצריכה הפרטית וכך תביא לצמיחה. צריך לקצץ בדברים מיותרים שהממשלה עושה ולהשקיע בדברים חשובים. לא צריך לפחד להעלות גרעון לטובת הורדת מיסים. זה מתבקש. עושים כך בכל המדינות.
מירית  |  22.08.15
1.
שיקולי פופוליזים פוליטי גובר על ההגיון אצל כחלון והממשלה -כאן ישראל מדינת הישראבלוף
הנתונים של הלמ"ס מבשרים על תחילתה של האטה או אפילו מיתון באופק, האוצר היה אמור לעדכן את תחזית הצמיחה שלו בהתאם, ואז לעדכן את תחזית ההכנסות ממסים כלפי מטה !!!! הוא היה חייב לבוא שוב לממשלה ולבקש ממנה להחליט – להעלות מסים, לקצץ בתקציב, להגדיל גירעון או שילוב כלשהו של שלושתם. בגלל שמדובר בצעד עם פוטנציאל פוליטי שלילי מאוד, באוצר מעוניינים לדחות שינוי כזה ככל האפשר. תקציב המדינה יונח על שולחן הכנסת ב־31 באוגוסט ועד אז לא יהיו בו כל שינויים בתחום המקרו־כלכלי. לאחר מכן הכנסת תצטרך לאשר אותו עד 19 בנובמבר. במסגרת הזמן הזו הלמ”ס צפויה לעדכן את הנתונים שלה (לגבי המחצית הראשונה של 2015) עוד שלוש פעמים, כשהעדכון האחרון יהיה שלושה ימים בלבד לפני אישור תקציב המדינה בכנסת. לכן, סביר מאוד להניח שגם בתקופה הזו משרד האוצר לא יעשה שינויים בהנחות המקרו־כלכליות של התקציב. השקעה בתשתיות תחבורה והגדלת תקציבי מחקר ופיתוח ומדען ראשי הם לא המקור שיובילו כאן לצמיחה ... ירידה חדה מאוד בקצב הצריכה הפרטית של הישראלים. הצריכה הפרטית מהווה חלק חשוב מאוד מהצמיחה של המשק בישראל. ואם ברבעון השני של השנה הציבור הישראלי הגדיל את קצב הצריכה הפרטית שלו ב־0.9% בלבד (לעומת עלייה של 5.5% ברבעון הראשון) ואם הנתונים האלו יימשכו, לממשלה עלולה להיות בעיה בשנה הבאה - אבל למי אכפת ??? ומה על הגדלת חוב המדינה/הגירעון לכיוון 3.2% במקום 2.5% בשנת 2016 ??? חוב המדינה גדל בזכות תיצוב הסכמי הגועליזציה על גב כלל כספי הציבור שרק הוא ישלם כאן במיסים ישירים ועקיפים את הבור של חובות המדינה לתפארת הפופוליזים של שר האוצר כחלון - "הגידור" שאותו מבצע משרד האוצר זה אקמול לסרטן החריג בתקציבים שמתחולל כאן בתקציב המדינה -פשוט שערוריה . ממשלת ישראל צריכה לעשות שינוי חד במדיניותה. הרחבת הגירעון, גם במחיר של הגדלה מסוימת במצבת החובות של הממשלה, הינה כורח באקלים הכלכלי הנוכחי, ובלבד שההגדלה בהוצאה הממשלתית תהיה מוכוונת להשקעות בתשתית הכלכלית האזרחית, ותתמוך ביציאה של ישראל מתוך המשבר הכלכלי הממשמש ובא. אבל בישראל כמו בישראל ... שיקולי הפופוליזים גובר על ההגיון אצל כחלון והממשלה וזה שקוף כמים לציבור.
נער הייתי  |  21.08.15