אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לא מחכה לסמוטריץ'" צילום: עמית שעל

"לא מחכה לסמוטריץ'"

השחקן והרקדן המוכשר יוסי צברי, שיעלה בשבת הקרובה את מופע היחיד "סטנד־אפ קווירי חושני", גאה להיות מה שהוא מכנה "מיעוט כפול" - גם הומו וגם תימני

27.08.2015, 08:21 | מאיה נחום שחל

"סינתזה מנקודת המבט של מישהו שחווה את החיים כמיעוט כפול, גם הומו וגם תימני" - כך מגדיר השחקן והרקדן יוסי צברי (42), שגדל בשכונת שעריה בפתח תקווה, את מופע היחיד שהוא מעלה בימים אלו, "סטנד־אפ קווירי חושני", המשלב סטנד־אפ, ספוקן וורד, שירה וסטפס.

צברי, שמשחק בתיאטרון הקאמרי ב"סירנו דה ברז'רק" וב"איש קטן מה עכשיו" וביים את "צורה לאהבה" בתיאטרון הספרייה, חלם לעמוד על במה עוד כשלמד תורה בחדר, אצל מורי שהיה מצליף בו במקל ובחגורה. מגיל צעיר השתתף בלהקות נוער ומחול שונות, אך כשרצה ללכת ללהקה צבאית ענה אביו 'על גופתי המתה' - וכך התגלגל לתפקיד מפקד קורס חובשים. "כשהשתחררתי מהצבא אבי נפטר וקיבלתי כזאת סטירת לחי, שהחלטתי שאני חייב לעשות את מה שתמיד רציתי", הוא מספר, "הלכתי ללמוד בבית צבי". לאחר מכן נסע לניו יורק, שם גר שנתיים ולמד בברודוויי דאנס סנטר.

להיות אשכנזי

אחרי מות אביו העז צברי גם לצאת מהארון. "גדלתי בשכונה שבה להיות הומוסקסואל היה דבר איום ונורא, ואמרתי לעצמי 'אתה בחיים לא תספר לאף אחד, אתה תתחתן ויהיו לך ילדים והכל יהיה בסדר'. אחרי שאבא שלי מת הסתכלתי על החיים שלי ואמרתי 'מספיק להיות הילד התימני הטוב משעריה'. אז עשיתי קצת גלים במשפחה שלי, שמקבלת ואוהבת אותי כמו שאני".

אתה באמת מרגיש מיעוט?

"בלית ברירה אני חי את המיעוט. מאוד חשוב לי לא לבוא ממקום של אומללות ומסכנות, טוב לי איפה שאני. אל תיתנו לי כלום, אני אעשה לבד".

ואכן, גם את המופע, שיעלה ביום שבת הקרוב בבר צוזאמן (21:30, 50 שקל, לילינבלום 25 תל אביב), הוא כתב לבד. "המופע לא נועד לטלטל או לבעוט בבטן. אני רק רוצה שאנשים יפקחו קצת את העיניים", הוא אומר, "יש לו גם צד פוליטי: אני מזכיר את העובדה שאורי אריאל הוא הומופוב וגזען, וכמוהו גם בצלאל סמוטריץ' שהייתי רוצה לבלות איתו לילה במיטה, להצליף בו ולפתוח בפניו עולם שלם וחדש של אפשרויות. אני מדבר במופע על סקס אנאלי, שאם יש אלוהים אז זה אחד הדברים הנפלאים שהוא העניק לאדם, ויש גם מונולוג על כמה שתמיד רציתי להיות אשכנזי".

יוסי צברי. "אני לא מחכה שיקבלו אותי, בואו אני אקבל אתכם קודם!", צילום: עמית שעל יוסי צברי. "אני לא מחכה שיקבלו אותי, בואו אני אקבל אתכם קודם!" | צילום: עמית שעל יוסי צברי. "אני לא מחכה שיקבלו אותי, בואו אני אקבל אתכם קודם!", צילום: עמית שעל

באמת רצית להיות אשכנזי?

"אחרי ששיחקתי בסדרת הטלוויזיה 'משפחת עזאני', הסוכנת שלי דאז ישבה מולי ואמרה 'אתה באמת מאוד מאוד מאוד..." - הייתי בטוח שהיא הולכת להגיד 'מוכשר', אבל היא אמרה 'שחור'. 'בוא נודה על האמת, אתה גוש פחם', היא הוסיפה, 'אתה לא תקבל קמפיין לבנק, מקסימום לחומוס'. והיא צדקה. גם בטלוויזיה נתנו לי לשחק את הכפיל של זוהר ארגוב או את אח של שימי תבורי, וזה נמאס. זאת האמת, ויש כמוני עוד המון שחקנים מזרחיים מוכשרים בטירוף. בגלל זה אני עושה את ההופעות שלי".

בזכות המיליטנטיות

המופע נכתב לפני הרצח במצעד הגאווה ותוכנו רלבנטי מתמיד בימים אלה. "אני חושב שאנחנו כקהילה צריכים להיות יותר מיליטנטים. לא מספיק להגיד 'אנחנו בדיוק כמוכם, למה אתם לא מקבלים אותנו?'. אני לא מחכה שיקבלו אותי, בואו אני אקבל אתכם קודם!

"אני שונא אודישנים שבהם הבמאי אומר 'תראה לי מה אתה יודע לעשות'. בוא תראה לי מה אתה יודע לעשות, תראה לי ששווה לי לרתום את הכישרון שלי לטובתך. אותו דבר הומואים: אני לא מחכה שסמוטריץ' וחבריו יכירו בי, אני צריך להכיר בהם. על זה אני מדבר במופע ובגלל זה אני מקווה שכל אדם במדינה יראה אותו".

השפה הגבוהה בולטת מאוד בשיחה עם צברי, כמו גם החי"ת והעי"ן שהן חלק בלתי נפרד ממנו. "מעטים הבמאים שיכולים לראות מעבר לצבע העור שלי. איתי טיראן הוא הראשון שאמר 'פאק איט' ונתן לי ב'איש קטן' תפקיד שמתואר בספר כגרמני עם תלתלים בלונדיניים. כשאני עולה לבמה אני בכוונה מבליט את החי"ת והעי"ן, אני אוהב לשמוע את התגובות של הקהל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות