מחזיקים חשבון בנק בחו"ל? דווחו לרשות המסים לפני שהיא תפנה אליכם

בתאריך 6.9.15 ייסגר חלון הזדמנויות. עד מועד זה ניתן להגיש בקשות אנונימיות לגילוי מרצון בפני רשות המסים. מי שברשותו חשבון בנק בחו"ל ואינו מדווח על ההכנסות ממנו לרשות המיסים, טומן את הראש בחול ואינו מבין שכללי המשחק השתנו וחשוב מאד להיערך בהתאם.

מבחינה טכנית, בעבר ניתן היה להחזיק חשבון בנק בחו"ל, בשוויץ לדוגמא, מבלי שרשות המיסים בישראל תדע על כך. בנסיבות אלו, ההחלטה האם לנקוט בהליכי גילוי מרצון ולגלות לרשות המיסים את מה שהוסתר במשך שנים ארוכות, הייתה כרוכה בהתלבטויות לא פשוטות. כמה מס נצטרך לשלם? האם נזומן לחקירה פלילית? האם שמנו יפורסם ברבים? – וכיוצא באלו שאלות מטרידות שבמהלך השנים שמענו מלקוחות, שבפועל נמנעו מלטפל בבעיה.

"לי זה לא יקרה"? בעידן הגלובלי לא כדאי לחשוב כך

אבל יותר מכל, מה שמנע בעבר את עשיית הצעד הייתה המחשבה "לי זה לא יקרה", ולכן לא כדאי להיחשף להליך המורכב. החיסיון עליו הקפידו הבנקים בשוויץ במשך עשרות שנים נראה יציב ובטוח, והמחשבה כי מידע יועבר מהבנקים לרשות המיסים בישראל נראתה לא מציאותית.

 

אלא שמצב הדברים השתנה. בעקבות לחצים שהפעילה ארה"ב על שוויץ, החיסיון הבנקאי נפגע. מידע מהבנקים הגיע כבר לרשות המיסים, והוא צפוי להגיע בעתיד באופן רחב יותר. ארגון המדינות המתועשות, ה-OECD, הוביל את המדינות החברות בו לאמץ הליכי חקיקה שבסופם מידע מהבנקים יועבר באופן אוטומטי לרשויות המס.

בנוסף, רשויות המס של המדינות השונות הגבירו את שיתופי הפעולה ביניהן, ואוטוסטרדת המידע נמצאת בשלבי סלילה מתקדמים.

תהליכים אלה, אשר עד לפני שנים בודדות היו בבחינת מדע בדיוני, קורמים כיום עור וגידים. מדובר בשינויים הנובעים ממפגש של מספר תהליכי עומק: הבנה של המדינות השונות כי אין ביכולתן לאכוף את החוק ללא שיתוף פעולה הדדי; יחס כללי אוהד אל שקיפות ואל חופש המידע; אינטרס של מעמד הביניים כי כלל הציבור יישא בנטל המס, ורצון של מדינות הלאום לאכוף את סמכותן ולשמר את כוחן גם בעידן הגלובאלי.

כל אלה חברו יחדיו ויצרו את שינוי המציאות שלפנינו: המידע זורם, ומה שניתן היה להעלים בעבר - נחשף לעיני רשויות המס.

עבירה פלילית מתמשכת

 

במציאות חדשה זו, אין זה רציונאלי להמשיך להתחבט בלבטים שהיו מובנים בעבר. מי שלא יסדיר ביוזמתו ענייניו, חושף את עצמו לסיכון ממשי שהמידע יגיע לרשות המיסים והיא זו שתפנה אליו. פנייה יזומה של רשות המיסים עלולה להסתיים לא רק בתשלומים גבוהים יותר, אלא חלילה גם בהליך פלילי.

מאז שנת 2003 יש חובה חוקית לדווח על הכנסות שהפיק תושב ישראל בחו"ל, ואי דיווח מהווה עבירה פלילית שעונשה מאסר. מדובר בעבירה פלילית שאינה אירוע חד פעמי, אלא היא בוצעה שוב ושוב מידי שנה, ולכן חומרתה רבה.

יתרה מזו, רשות המיסים תטען בפני בית המשפט בצדק, כי היא נתנה הזדמנויות רבות להסדיר את הדיווח, ומשהזדמנויות אלה לא נוצלו, היא תבקש מבית המשפט להחמיר עם הנאשמים. על תיקים כאלה יהיה קשה להגן, ולא נאחל לאף אחד למצוא את עצמו בסיטואציה שכזו.

לא לנצל את ההזדמנות – גם יקר וגם כואב

 

ערב כתיבת הדברים, התקשר אלי לקוח שלאחרונה סיימנו טיפול בגילוי מרצון בעניינו. הלקוח לא זומן לחקירה פלילית, הוא לא נאלץ להופיע בעצמו בפני פקיד השומה לדיון במישור האזרחי, וסכום המס הסופי שנאלץ לשלם לא היה גבוה במיוחד.

הוא סיפר על נדודי השינה שהיו לו במרוצת השנים בשל חששות שליוו אותו בגין פרשייה זו. ערב אחד אפילו אושפז עקב לחצים בחזה וחשש להתקף לב – אותו ייחס לחששותיו מבעיית המס הרובצת לפתחו.

בסופו של דבר, לאחר שראה כי ההליך מתבצע באופן מקצועי והוגן, פלט אנחת רווחה ושאל: "בשביל זה לא ישנתי בלילה"? תשובתי אליו הייתה פשוטה – "לא ישנת בלילה בגלל החששות המוצדקים שהיו לך, מה היה קורה אם לא היית נוקט בהליך בזמן...".

אם בעבר ניתן היה להבין את מי שנמנע מלנקוט בהליך גילוי מרצון, נראה כי כיום מדובר במשגה חמור. משגה שעלול להתברר גם כיקר וגם ככואב. למי שיש הכנסות לא מדווחות בחו"ל, כדאי אפוא לנצל את חלון ההזדמנויות ולנקוט בהליך גילוי מרצון.

* עו"ד ד"ר אבי גורמן עוסק בדיני מסים

** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחברת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"