צילום: לימור סידי
האם מהפכת הסלולר יכולה להתרחש שוב?
משפחה ממוצעת מוציאה בשנה על ביטוח משמעותית יותר מאשר על החשבון הסלולרי, גם בימיו הקשים ביותר. אז מי יסיר את הכפפה ויטפל בנושא שיכול להפחית את יוקר המחיה בצורה משמעותית?
30.08.2015, 11:10 | יפעת רייטר
חלפו פחות מארבע שנים מאז שמהפיכת הסלולר פרצה לחשבונות החודשיים שלנו, אבל הימים בהם שילמנו מאות שקלים בחודש עבור שיחות בטלפון הנייד, גם אחרי מאמץ לצמצם אותן, הם בקושי זיכרון רחוק. המהפכה הזו תהדהד בכלכלה הישראלית עוד שנים רבות. היא תזכיר לנו גם בעתיד שיוקר מחיה הוא לא גזירה משמיים, שמה שהיה הוא לא תמיד מה שצריך להיות, ושפעילות ממשלתית חכמה ומדודה יכולה לסייע לשוק לעשות פלאים למען הצרכנים. לא בכדי קרא נתניהו לשריו באחד מרגעי המשבר של כהונתו כראש-ממשלה "תהיו כחלונים".
לתוכנית הוועידה הכלכלית ולהרשמה לחצו כאן ישנם עוד תחומים לא מבוטלים בחיינו בהם יכולות להתרחש מהפיכות דומות. תחום הביטוח הוא אחד מהם. רובנו רוכשים לפחות שלושה סוגי ביטוח – רכב, דירה וחיים. איננו מקבלים חשבון ביטוח חודשי, ועל כן ההוצאה הזו מעט פחות בולטת מההוצאה על סלולר. אבל מבחינת היקף ההוצאה, משפחה ממוצעת מוציאה בשנה על ביטוח משמעותית יותר מאשר על החשבון הסלולרי גם בימיו הקשים ביותר. משפחה ממוצעת עם רכב משפחתי לא יוקרתי במיוחד, דירה בינונית ובריאות טובה (שמוזילה את ביטוח החיים) תוציא בקלות יותר מ-600 שקל בחודש על ביטוח. תורידו רק עשרים אחוז מזה, והנה מימון לעוד חוג שהילד מבקש, או סופ"ש של נופש משפחתי פעם בשנה. בלי להשקיע גרוש. אז מה אפשר ללמוד מענף הסלולר כדי לקדם מהפכה בביטוח? הרכיב הראשון ברור מאליו – כניסת שחקנים חדשים. שוק הסלולר נראה היה כשוק תחרותי גם לפני 2011. היו בו שלוש חברות שלחמו אחת בשנייה באגרסיביות והתחרו על לב הצרכן. למעשה הייתה זו תחרות מוגבלת מאד. שלוש חברות ענק, עם אינטרסים זהים ועם תרבות ארגונית זהה שימרו יחד את כוחן אל מול הלקוחות. כניסתם של מתחרים חדשים, בעלי אופי ותרבות ארגונית שונים מאד, ועם הרבה להט עסקי, היוותה את התנאי הראשון לשינוי. במידה מסוימת תנאי זה כבר התממש בעולם הביטוח שבו הופיעו עם השנים לא מעט שחקנים חדשים. אלא שכניסת משחקים חדשים לזירה היא אולי תנאי הכרחי, אבל היא בהחלט לא תנאי מספיק. שחקנים קטנים וחדשים לא יוכלו להתחרות תחרות אמתית עם שחקנים גדולים וותיקים, אלמלא הרגולטור ייצור תנאים שיבטיחו תחרות הוגנת לכל. למשל, בתחום הסלולר חייב הרגולטור את החברות הוותיקות להעמיד את התשתיות שלהן במחירים מוסכמים לרשות הספקים הקטנים, ובשוק השיחות הבין-לאומיות, חייב הרגולטור את בזק להיפרד מבזק בינלאומי, כדי ליטול ממנה את הקידומת הבינלאומית "00" שנתנה לה יתרון שיווקי על פני המתחרות החדשות. מהלך דומה נדרש גם בחברות הביטוח. גופי הסדרה דוגמת אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון באוצר, מבינים שישנה דרישה גוברת למהלכים פרו-אקטיביים לטובת הצרכן – ופועלים בהתאם. פרסום המחשבונים בביטוחי רכב חובה ודירה, הסרת חסמים, ייצור פוליסות אחידות, וכמובן דירוג משרד האוצר את חברות הביטוח הם צעדים משמעותיים ביותר המגבירים את התחרותיות בענף. אך על מנת להבטיח שהתחרות תהיה הוגנת, נכון יהיה לקחת בחשבון את העיקרון שיושם במהפכת הסלולר. צעד בכיוון הזה יכול להיות למשל מתן הקלות רגולטוריות לחברות ביטוח קטנות, שכן ברור שהנטל הכלכלי הנובע מיישום החלטות הרגולטור הוא בעל משקל רב על חברות קטנות בהשוואה לגדולות. אם הרגולטור ייקח בחשבון גם את גודל החברה, ייווצר ענף עם תחרות אמתית, שתהיה, בראש ובראשונה, לרווחתם של הצרכנים. יש סיבות לאופטימיות שענף הביטוח צועד בכיוון הנכון, ואפשר להאמין שאחריהם יבואו צעדים נוספים. בתפקידי המפתח גם במגרש הפוליטי וגם בדרג הפקידותי יושבים אנשים שמבינים את החשיבות הציבורית וההיגיון הכלכלי שבמהלכים אלה. הקלה ביוקר המחייה בישראל היא גם צעד חשוב כלכלית שיכול להמריץ את המשק, וגם צו השעה למי שנאבק על צעירי המדינה ולא רוצה לראות יותר קבוצות פייסבוק המתגאות בירידה מהארץ לבירות אירופאיות.
2 תגובות לכתיבת תגובה