הזיוף הגדול של אשלי מדיסון

נשים מאשלי, גברים ממדיסון

 

אם שוחחת עם "אשה" באשלי מדיסון, ככל הנראה שוחחת עם בוט שיצרה החברה במתכוון כדי למשוך משתמשים גברים.

הנפולת מפריצת ההאקרים לאתר הבגידות אשלי מדיסון לא מפסיקה ליפול. החברה דחתה בחרי אף את הטענה שיש לה רק 11,000 משתמשות אמיתיות, פחות מ-0.1% ממשתמשי האתר. אבל מידע חדש מעיד על כך שהחברה לא רק הייתה מודעת לבעיה, אלא בעצם עסקה בהונאה מסיבית: ההנהלה הפעילה 70,000 בוטים שהתחזו לנשים.

על פי הנתונים החדשים, היו באשלי מדיסון 70,572 בוטים. הרוב המוחץ שלהם (הרבה יותר מ-99%) התחזו לנשים. על פי הלוגים של החברה, שכעת זמינים לכל דיכפין, הבוטים הללו ניהלו יותר מ-11 מיליוני צ'אטים עם גברים ושלחו להם לא פחות מ-20 מיליון מסרונים.

אלה, כאמור, הלוגים הרשמיים של החברה. היא תתקשה מאד לומר שהיא לא ידעה על כך. התמונה המסתמנת היא שאשלי מדיסון לא רק נכשלה בהגנה על הפרטיות של המשתמשים שלה, אלא גם הונתה אותם. היא גרמה להם להאמין שיש הרבה יותר משתמשות באתר משהיו בפועל, ולשם כך היא יצרה רבבות של בוטים עם פרופילים מפוברקים.

מיילים ששלח נואל בידרמן, מנכ"ל החברה לפני שהתפטר, האיצו בעובדים שלו ליצור פרופילים מפוברקים של משתמשות. מיילים פנימיים של מהנדסים בחברה הזהירו את העובדים האחרים שלא להפעיל את הבוטים מהר מדי – אם שני בוטים מופעלים בו זמנית, המשתמשים עוד עשויים לשים לב. אני מניח שזה נושא לעוד תביעת ענק נגד החברה – לא שיישאר לה כסף אחרי שבתי המשפט יגמרו איתה בנושא כשלון האבטחה שלה והעובדה שהיא לקחה כסף ממשתמשים כדי למחוק את הפרופיל שלהם אבל לא עשתה זאת בפועל.

בינתיים, במנשר מיקום אחר, אשלי מדיסון טוענת שהיא בכלל לא מתה, היא אפילו מרגישה טוב: החברה אומרת שבשבוע האחרון נוספו לה 100,000 משתמשים חדשים. כנראה שהעובדים של החברה, שיודעים שזמנם קצר, עבדו שעות נוספות בפיברוק פרופילים. 

רוצה להיות בטטת כורסא?

רוצה לרבוץ כל היום ולא לצאת אפילו להביא חלב מהמכולת? יש אפליקציה לזה.

קוראים לה Favor בגרסה האמריקאית ו-Favour בגרסה הקנדית. אם אתה גר בעיר גדולה, הם יביאו לך הביתה הכל, לא משנה מה. אזל חול החתולים? שלם עמלה של שני דולרים + 5% ממחיר המוצר, והוא בדרך אליך.

כתב של הגרדיאן ניסה את האפליקציה. רוב הזמן היא עבדה. הוא שלח את השליחים של פייבור לכמה מסעדות ורצה מנות מסוימות. אם השליחים נכשלו, זה בגלל שהמנות לא היו זמינות במסעדה. אחר כך הוא שלח אותם להביא לו נייר טואלט, ובאותה הזדמנות, אם כבר, גם פרינגלז. תוך כמה דקות היה טלפון מהמכולת הסמוכה: נייר טואלט אין בעיה, אבל הפרינגלז אזל. אדוני ירצה תחליף ממותג פחות? 

בשעת לילה מאוחרת, חשקה נפשו של הכתב במילקשייק ממקדונלדז, אללה ירחם על נשמתו הצולעת. פייבור סיפקה את הסחורה: חצי שעה אחר כך, השליח הגיע עם המילקשייק. מילקשייק אחד.

פייבור משתמשת ברוכבי אופניים כך שהיא ידידותית לסביבה. צריך לתהות, עם זאת, האם שני דולרים + 5% מאפשרים לה לשלם שכר הוגן לעובדים המדוושים שלה. ספק רציני. ויותר מכך צריך לתהות איזה מין חברה אנחנו יוצרים פה, כשיש שכבה של האוכלוסיה שכל גחמה שלה יכולה להוציא שליח לרחוב.

העימות נדחה

היום (ג') אמור היה להכנס לתוקפו חוק חדש ברוסיה, שדורש שחברות זרות שמשתמשות במידע של אזרחים רוסים יתקינו שרתים על אדמתה, ושהן יתנו גישה למידע הזה גם לשירותי המודיעין והמשטרה החשאית הידועים לשמצה של הפדרציה הרוסית. שורה של חברות אמריקאיות, ביניהן גוגל, פייסבוק ואחרות, כבר הודיעו שזה יקרה רק על גופתן. טוויטר סגרה את המשרדים שלה ברוסיה.

ברגע האחרון, הקלפטוקרטיה הפוטיניסטית נרתעה. היא הודיעה אתמול (ב') לחברות שאף שהחוק נכנס לתוקף היום, בפועל היא תמנע מהישום שלו עד ינואר. ביחס לגוגל, אמר הצנזור הרוסי שאין לו את המשאבים לבצע בדיקות שלה: "יש גבול למה שאנחנו יכולים לעשות מבחינה פיזית."

זו הפעם השניה בתוך שבוע – אחרי הפסקת האש מול ויקיפדיה – שהדיקטטורה של פוטין נסוגה מפני אכיפת חוקים דרקוניים על ארגונים זרים. ככל הנראה הבינו שם שהדבר האחרון שרוסיה צריכה כרגע הוא נסיגה של חברות זרות והעצמת קריסת הכלכלה שלה. נראה מה יקרה בינואר.

קצרצרים

1. בימים האחרונים משחררים פקידי ממשל אובמה הודעות לתקשורת על כך שהממשל עומד לפצוח בסנקציות נגד סין בשל התקפות הסייבר שלה נגד ארה"ב; אתמול הם הכניסו לרשימה גם את רוסיה. סין ורוסיה, מסתבר, שיתפו ביניהן את המידע שהושג בפריצה למשרד המנהל האמריקאי, שמכיל את פרטי כל עובדי הממשל. הסיבה שזה חשוב? אם עובד ממשל אמריקאי כלשהו שירת את רוסיה או סין, אבל הפרטים שלו לא מופיעים במאגר המידע של עובדי הממשל, המשמעות היא שהוא מרגל. מיותר לציין שהדבר שורף לממשל האמריקאי את הפיוזים.

2. הפריימריז בארה"ב מתחממים. כמעט חצי שנה לפני ההצבעה הראשונה בינואר באיווה, ואחת השאלות היא למי תורם עמק הסיליקון. התשובה, כרגע, היא שרוב הכסף – ובהפרש גדול - הולך לרפובליקני מארק רוביו, שגייס עד כה 3.03 מיליוני דולרים מתורמים בעמק הסיליקון (מספר מועט של תומכים, שכל אחד מהם תרם כמה מאות אלפים); במקום השני, ג'ב "אוליגרכיה" בוש, אח ובן של, עם 525 אלף; אחריו, שוב בהפרש ניכר, הילארי "היורשת" קלינטון עם 247 אלף דולרים; ואחרי ברני סנדרס עם 134 אלף. נכון לרגע זה, ההטיה הרפובליקנית של תורמי עמק הסיליקון מובהקת, אבל המירוץ עוד לא באמת התחיל.

3. פייסבוק מצאה לה בחודשים האחרונים קורבן חדש למצוץ את דמו: יוצרי התוכן של יוטיוב. על פי הערכות, ביוני האחרון, 73% מכל הסרטונים בפייסבוק נגנבו בפועל מיוטיוב, בלי להציג פרסומות ובלי לספק הכנסות ליוצרי התוכן. בשלב כלשהו נמאס ליוצרים מכך שמארק צוקרברג מתגמל את הפושעים שגונבים את התוכן שלהם – יוצרים קטנים, כן? לא הפקות של אולפני ענק – והם התחילו לעשות רעש. אז עכשיו פייסבוק מעמידה פנים שהוא עושה משהו בנדון: היא הציגה כלי שמזהה האם העלו את הסרטון שלך לפייסבוק. אבל, כמובן, היא לא תחסום את התוכן ולא תמחק את המשתמש. היא רק תודיע לך שהתוכן הוצג.  בפייסבוק יודעים, כמובן, ששעות השיא של וידאו הן השעות הראשונות שלו.  

4. באפריל 2014, הצליח צוות נועז של חוקרים לגלות אוצר מפוקפק משהו, שאבד במשך עשורים: חפירה במזבלה עתיקה העלתה 881 קלטות של אחד ממשחקי המחשב היותר מושמצים בהיסטוריה, ET מ-1983. המשחק, שאמור היה להתבסס על הסרט המצליח בן אותו השם, היה כשלון כל כך מוחלט שהיצרנית אטארי החליטה פשוט לקבור את העותקים שלו. העיירה בניו מקסיקו שם נמצאו הקלטות העמידה את הממצא הארכיאולוגי המפוקפק למכירה פומבית באיביי, וקיבלה עבור הקלטות 107,930 דולרים, ש-65,000 מהם יישארו בקופתה.