"ב-7 השנים האחרונות זמן הבנייה בישראל התארך ב-20% בגלל מחסור באנשים"

"מדברים על הגדלת ההיצע, אבל לצערי אנחנו לא רואים בשטח את הרוח החדשה שמדברים עליה", כך אמר תמיר דגן מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן בוועידה הכלכלית לאומית של כלכליסט. במשפט הזה סיכם דגן את רוח הדברים שנאמרו בפאנל שעסק בהשתוללות מחירי הנדל"ן. דגן הציג דוגמאות לטענותיו - "לפני חודשים נסגר מכרז בקריית גת ועד היום לא פירסמו מי זכה. זו לא מדינה שחשוב לה שמחר יתחילו לבנות. חמש שנים אחרי שמשווקים קרקע בראש העין, עדיין לא ניתן להיכנס כי לא בוצע פיתוח".

גד גרשון, סמנכ"ל תכנון וייזום שפיר הנדסה הציג דוגמה נוספת להיעדרה של אותה רוח עליה דיבר דגן. לדברי דגן לא ניתנת מספיק תשומת לב למכרזי מחיר למשתכן שאמורים להוביל להוזלת מחירי הדיור. לדבריו, פרסום מכרזים לחכירת קרקע מדינה במחיר מוזל בצמוד לקרקעות שהוחכרו במחיר מלא עלולה לגרום לקריסה של חברות. "לא הגיוני לשים מחיר למשתכן בצמוד לקרקעות שנקנו במחיר מלא של 350 אלף. זה עלול למוטט חברה שחיה מפרויקט או שניים בשנה". גרשון מוצא ליקוי נוסף בכך שהקרקעות במכרזי מחיר למשתכן חולקו לנתחים קטנים בהם אפשר לבנות רק כ-20 יחידות דיור. "איזו חברה תוכל לקחת את זה?! יזמים לא יגשו למכרזים של 20 יחידות דיור"

גם אמיר לזר ראש מערך המשכנתאות של בנק לאומי הסכים כי אחת הבעיות היא הביורוקרטיה "צריך לטפל בהיצע הקרקעות, בביורוקרטיה, ובמחסור בעובדים". לדבריו גם סביבת הריבית הנמוכה היא פקטור בעליית המחירים, אבל "זה עדיין לא הסיפור המרכזי הריבית היא פקטור במשוואת הביקוש. הסיפור של הריבית רלוונטי למשקיעים, וגם לווים שמקבלים משכנתאות בריבית אפסית לתקופות ארוכות שמאפשרת להם לבלוע את ההלוואות".

מימין נעמה סיקולר, אמיר לזר, יצחק לקס, תמיר דגן, גד גרשון ודניאלה פז ארז | צילום: נמרוד גליקמן

בהתייחסו לקשיי הבירוקרטיה בהם נתקלות החברות היזמיות אמר ד"ר יצחק לקס, יו"ר עמידר, כי כאן נעוץ היתרון של החברה שבראש הוא עומד. "היתרון של עמידר, כחברה ממשלתית וזרוע ביצוע לאומית, על היזמים והקבלנים היא עצם היותה סופרטאנקר אנטי-בירוקרטי שיודע להתנהל במהירות וביעילות מול משרדי הממשלה והרשויות המקומיות". לקס הוסיף והעריך כי "עמידר תהיה חברת הנדל"ן המשמעותית בישראל בחמש שנים הקרובות, יותר מכל חברת נדל"ן אחרת. רק בשנה הקרובה נבנה מעל 4,000 יחידות דיור על שטחים של עמידר בקריית גת, רמלה, לוד, ירושלים וחולון"

לקס הסביר כי הדירות החדשות יבנו בפרויקטי פינוי בינוי ותמ"א 38, והדירות ייעודו לזוגות צעירים.

נעמה סיקולר, ראש מערכת החדשות בכלכליסט ומנחת הפאנל שאלה את לקס אם עמידר לא מתרחקת מהיעוד המקורי של - דיור ציבורי.

אמיר לזר, מנהל מערך לאומי למשכנתאות, בנק לאומי | צילום: נמרוד גליקמן

"ליבת העיסוק שלנו הוא הדיור הציבורי" השיב לקס "ב-2016 אנחנו עתידים להשקיע 200 מליון שקלים באחזקת דירות. לא נחזור לראות דירות שאינן ראויות למגורים. כל הרווחים מפינוי בינוי ותמ"א 38 מיועדים לדיור הציבורי. וכאן אני שונה מהיזמים שגורפים את הרווחים לעצמם".

לרשימת הקשיים איתם מתמודדות החברות היזמיות הוסיף דגן את הארכות זמן הבניה "ב-7 השנים האחרונות זמן הבנייה בישראל התארך ב-20% בגלל מחסור באנשים. המגמה הפוכה ממה שצריך".

דניאלה פז ארז, מנכ״ל חברת ייעוץ הנדל״ן פז כלכלה והנדסה אמרה כי "משך הבנייה התארך גם בגלל ריבוי רגולציה וקושי לעמוד בכל התקינה החדשה. ומעבר לזה גם בגלל עלייה בדרישות של הצרכן הסופי והרשויות. היום יותר קשה לבנות בניין מאשר לפני 20 שנה".

עוד אמרה פז ארז כי עליית מחירי הדיור יצרה הזדמנות ליצירת שוק שכירות ארוכת טווח ״המציאות הקיימת של מחירי דירות בלתי מושגים לדור הצעיר מייצרת הזדמנות להטמעת שוק שכירות לטווח ארוך. לכך נדרש שינוי תפיסתי - במקום שכירות כברירת מחדל לדור שלם שפשוט אינו יוכל לרכוש בית, לשוק של שכירות קונצרנית המציעה חלופה הולמת למגורים בבעלות"

לשאלה מי הם משקיעי הנדל"ן החדשים שמעלים את הביקוש לדיור השיב אמיר לזר כי "הסיפור של ההשקעה הוא פנסיוני. אנחנו פוגשים אוכלוסיות חדשות שמגיעות לשוק ומחפשות אפיקים פנסיונים שיאפשרו להם לחיות בכבוד. לדעתי התופעה תלך ותתרחב במיוחד לאור המצב בבורסה. הגל הזה חזק מכולנו, אין מה לעשות. כשאין אפיקים מצד אחד, ומצד שני ההלוואות אטרקטיביות. בטווח הקצר והבינוני זה יימשך.