מנכ"ל משרד הבריאות: מערכת הבריאות שלנו היא נס וזה שהיא שרדה עד עכשיו זה נס רפואי

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב נאם היום בוועדה הלאומית לכלכלה ופרש את תוכנית המשרד לשנים הקרובות. על פי בר סימן טוב ציר הפעולה העליון של פעילות המשרד נועד ליצור שיפור מוחשי בשירות הרפואי למטופלים. לדברי בר סימן טוב, "במסגרת תקציב המדינה ל-2016 יינתנו תוספות לשיפור השירות בחדרי המיון, לקיצור תורים לניתוחים, לטיפול בתופעת הזיהומים, לקיצור זמני המתנה ל-MRI, לייסוד פול-טיימרים בבתי החולים שיעבדו רק בבתי החולים ולא בפרטי ולחיזוק השירות הקהילתי של קופות החולים כדי להפחית עומסים על בתי החולים ושיפור הרצף הטיפולי בין בתי החולים לקהילה".

בר סימן טוב ציין כי המערכת לא נמצאת במצב בו תוספות תקציביות לנושאים ייעודיים מספיקות ועל כן פועלים במשרד בציר נוסף שנועד לחזק את היסודות עליהם מושתתת המערכת הציבורית. הרכיב המרכזי שהמשרד הוא שינוי השיטה בה מעבירים כסף לבתי החולים הציבוריים – כלל בתי החולים הציבוריים ולא רק הממשלתיים (שיבא ואיכילוב), כחלק מהתפיסה של משרד הבריאות כאחראיים לכל המערכת (נצרתיים, הדסה). הכסף הזה נועד להתמודד עם הבעיות הרבות בדרך בה מקצה המשרד את המקורות לבתי החולים הציבוריים ועם היקף המקורות.

לדברי בר סימן טוב "זה מתחיל בחוסר שוויוניות וחוסר שקיפות והקצאה שלא לפי קריטריונים ברורים; בנוסף – מבחינת בית החולים אין ודאות על היקף המשאבים שיוקצו לו ולכן אין יכולת לתכנן וכמובן – מיעוט משאבים. כל אלה מביאים להתפשטות של תרבות של עוני וחיים מהיד לפה".

"מעבר לכך אנחנו צריכים להכיר בעובדה שבית חולים הוא לא עסק שיכול לחיות רק מההכנסות ממכירת שירותים לקופות החולים אלא מרכז מורכב הנותן שירות חיוני, ולהתאים את מבנה הקצאת המשאבים בהתאם. יש יותר מדי פלסטרים וטלאים בשיטה הקיימת שיוצרים עיוותים גדולים בין המקורות העומדים לבית חולים אחד ביחס לבית חולים אחר, לפעמים באופן שרירותי".

"אנחנו החלטנו לשנות את השיטה ולתת מענה להוצאות של בתי החולים שאינן נובעות ממכירת שירותים לקופות – הוצאות כמו הכשרת כוח אדם, זמינות לשעות חירום, החזקת חדרי מיון וטראומה 24/7 ועוד".

על פי בר סימן טוב התקצוב הישיר יאפשר למערכת לקבל את המשאבים הנדרשים לה מראש, לתכנן לטווח ארוך ברמת ודאות גבוהה ויאפשר למשרד – כרגולטור - לתמרץ את המערכת על הדברים החשובים כמו – זמינות, קיצור תורים, איכות, יציבות פיננסית ועוד.

"בסופו של דבר הבנתי שהדרך הכי טובה לשלוט בהוצאה הלאומית זה באמצעות הגדלה של ההוצאה הציבורית. ואכן פעלנו כדי להגדיל, אבל זה כנראה היה מעט מדי ומאוחר מדי. בר סימן טוב שהיה אחראי על נושא הבריאות במחלקת התקציבים באוצר התוודה "מה שפספסתי כשהייתי באוצר – זה שלא ראיתי את עוצמת הכוחות הפרטיים שעומדים מול המערכת הציבורית וכמה הם מרוויחים מהשחיקה שלה, ועד כמה זה מעגל שוטה המעצים את עצמו. השחיקה מחזקת את הכוחות הפרטיים ששוחקים בתורם את המערכת".

משה בר סימן טוב | צילום: נמרוד גליקמן

עוד הוסיף בר סימן טוב כי המשרד פועל כדי לתת מענה כולל ככל הניתן לכלל הבעיות של המערכת. "מצד אחד אנחנו נמצאים במקום בו לא ניתן לטפל בבעיות באמצעות תוספת מקורות נקודתית לנושא זה או אחר אלא שינוי מערכתי כולל בתקצוב. החלק האופטימי בעניין הוא שאנחנו עדיין נמצאים בנקודת זמן בה ניתן לטפל בבעיה לפני שהיא הופכת למשבר. כדי להצליח - אנחנו צריכים שינוי פרדיגמה. משהו שישנה את חוקי המשחק במערכת ואנחנו צריכים אותו עכשיו".

"השורה התחתונה של זה היא שאנחנו הולכים להביא יותר כסף ובצורה יותר מסודרת ומראש כדי שכל מי שמגיע לבית חולים יקבל טיפול טוב יותר ומהר יותר. זה כמובן לא מספיק. צריך לבצע צעדים נוספים גם בקופות החולים. הזדקנות האוכלוסייה והתייקרויות במערכת מחייבות אותנו לתת מענה מספק בתקצוב הבסיסי של המערכת ולהתאים אותו לקצב שינוי העלויות בפועל".

"אנחנו צריכים לראות שהקופות מקבלות מספיק משאבים כדי לטפל בכך שהאוכלוסייה בישראל גדלה ומזדקנת בקצב המהיר ביותר בעולם המערבי ולתת לקופות כלים לפתח שירותים מתקדמים לצורך היערכות טכנולוגית לרפואת המחר. מערכת הבריאות שלנו היא נס וזה שהיא שרדה עד עכשיו זה נס רפואי. המערכת היא השריד הכמעט האחרון למדינת הרווחה הישראלית. היא אחד הרכיבים החשובים ביותר בשמירה על סולידריות ולכידות החברה הישראלית".