חצי מיליון שקל לבעל עסק שפונה: המועצה העבירה קרקע שלא שייכת לה

ב-1981 חתמה המועצה המקומית גדרה על הסכם שבו התחייבה להקצות לבעל עסק שטח באזור התעשייה בעיר, על מנת שייבנה עליו מפעל.

בחלוף כשנתיים ביקש האיש למכור את זכותו בשטח תמורת 180 אלף שקל. ראש המועצה דאז, מר שלום כהן, חתם על הסכם המכר עם הרוכש בצירוף חותמת המועצה. לימים, בנה הרוכש קומה שנייה למבנה והשכיר חלקים ממנו.

כ-16 שנים לאחר מכן, הגיש מנהל מקרקעי ישראל תביעה לסילוק האיש מהקרקע בטענה שלמועצה לא הייתה הסמכות להעניק לו בה זכויות.

האיש לא ויתר וניהל הליכים משפטיים ארוכים, אך בשנת 2009 הוחלט סופית לפנותו מהשטח. בתגובה, הוא הגיש תביעה על סך מיליון שקל לבית משפט השלום ברחובות כנגד המועצה וכהן.

לטענתו, הסתמך על מצגי שווא של הנתבעים לפיהם הוא רשאי להישאר במקום לפחות עד שנת 2030, והעריך שהפינוי גרם לו להפסדים של כשלושה מיליון שקל.

המועצה טענה מנגד, כי בהסכם משנת '81 הובהר כי הרישיון להחזיק במקום הוא זמני בלבד. עוד לדבריה, לתובע לא היה אישור לבנות מבנה נוסף בשטח, וכמובן שלא ניתן לו אישור להשכירו. לשיטתה, לו היה התובע רושם את הסכם הזכויות שנחתם עמו לפני עשרות שנים, היה מבין שאסור לו להקים מבנה ללא אישור – מה שבדיעבד הוביל לפינויו.

כהן העיד כי פעל מתוקף תפקידו כראש המועצה, ולמעשה כלל לא היה מעורב בהליך עצמו. החתימה שלו על ההסכם, היא מעין 'חותמת גומי', וכל העניין היה בסמכותן של מחלקות מקצועיות שונות במועצה.

מי אשם?

בפתח דבריה, מתחה השופטת מירב כפיר ביקורת על התנהלות המועצה, שביקשה להטיל את כל האחריות על התובע, מבלי שהתייחסה לאחריותה שלה כרשות ציבורית שהצהירה על זכויותיה במקרקעין. הצהרה זו, הדגישה השופטת, היא שהביאה את התובע להאמין כי יש לו זכויות במקרקעין. בנוסף, ציינה כי אמנם התובע לא דיווח על ההסכם לרשויות, אך גם המועצה לא עשתה זאת.

ואולם, אף אם מדובר בתוצאה לא צודקת, מהרגע שהתברר כי הזכויות בשטח אינן של המועצה אלא שייכות בכלל למינהל, לא ניתן לאכוף את ההסכם עמה. הדרך היחידה לכפר על מחדלי המועצה, אם כך, היא דרך הפיצוי.

את הפיצוי, קבעה השופטת, תשלם רק המועצה ולא כהן – שהשופטת קיבלה את גרסתו וסירבה להטיל עליו אחריות אישית, בין היתר, מהטעם שחתם על ההסכם במסגרת תפקידו כראש המועצה, וכעובד ציבור יש לו חסינות.

לבסוף, השופטת הורתה למועצה לפצות את התובע ב-448,735 שקל, בתוספת להוצאות משפט בסך 100 אלף שקל.

לפסק הדין לחצו כאן 

• ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין

 

הכותב, עו"ד ושמאי מקרקעין חיים מסילתי עוסק בדיני מקרקעין

** הכותב לא ייצג בתיק

*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי "פסקדין "