"לא יכול להיות שבאותו חדר ישבו מורי מערכת ומורי קבלן"

"העסקה של עובדי קבלן היא לא מודל שנולד במגזר הציבורי אלא במגזר הפרטי. יש אלפי מועסקים בתאגידי הבריאות אך שם לא מדובר בהעסקה של עובדי קבלן. את העסקת עובדי הקבלן בתחום השמירה והנקיון לא המדינה המציאה אלא המגזר הפרטי", כך טען היום (ג') קובי אמסלם, הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר בפאנל בנושא העסקה הוגנת שהתקיים בוועידה הלאומית של "כלכליסט".

אמסלם אמר את הדברים בהמשך לשאלתו של גיל קליאן כתב שוק ההון ב"כלכליסט" שהנחה את הפאנל וטען כי המדינה מעסיקה עובדי הקבלן ולכן היא אינה יכולה להתנער מהאחריות בנושא. אמסלם הוסיף כי, "המדינה קבעה רף שכר מינימום לעובדי קבלן שהוא הרבה מעבר לסטדנרט המקובל במגזר הפרטי".

איקה אברבאנאל מומחה בתחום משאבי אנוש לשעבר תת אלוף שימש כראש חטיבת התכנון ומנהל כוח אדם אמר בפאנל כי שכר המינימום כיום הוא שכר לא מוסרי ששום משפחה לא יכולה להתקיים איתו בכבוד. אברבנאל ציין כי "המודל היחיד שבו ניתן לעשות אופטימזיציה ולשפר את השכר זה לעשות תקינה הנדסית מדוייקת. אם יעשו זאת אפשר יהיה להפנות את המשאבים תמורת תגמול רגרסיבי של הרמות הנמוכות". 

יפה ויגודסקי, יו"ר קרן מעגלים, טענה בפאנל כי המדינה חוטאת בהמצאה של הרבה פטנטים של מיקור חוץ. לדבריה, "לא יכול להיות שבאותו חדר מורים ישבו מורים שהם עובדי המערכת או עובדי רשות מקומית ועובדי קבלן. אין כזה דבר בשום מקום בעולם. לא יכול להיות שאותו מורה שמועסק דרך קבלן מפוטר כל סוף שנת לימודים. לצערי המדינה קובעת למעסיקים הפרטיים את אחוזי הגיוון של העסקה של עובדי מהמגזר האתיופי או המגזר הערבי. הם יודעים לתת את הקו העליון. אך המדינה עדיין לא עושה זאת. לדעתי המדינה כמעסיק לא לוקחת על עצמה את מה שהיא מטילה על אחרים. המערכות מסורבלות. אני לא חושבת שיש יד מכוונת לרעה", אמרה ויגוצקי, אך הוסיפה: "אם דיברנו על נושא שכר מינימום - הרבה מאוד עובדים אצלנו קבלו מתחת לשכר מינימום באמצעות כל מיני וריאציות שהמדינה עושה".

בנוגע לשכרם של העובדים ברשות השידור או בחברת חשמל ויגודסקי הסבירה כי "מדובר בהסכמים שהמדינה חתמה עליהם כי היא התחילה להעסיק אותם בתנאים שהם לא תנאים וכל פעם הלבישו עוד תשלום עוד דבר ובסופו של דבר זה הגיע לסיטואציה שעובדים מקבלים משכורות שהן כביכול מכובדות, אבל בעת פרישתם הפנסיה מאוד קטנה ולא יוכלו להחזיק את עצמם. אנחנו נעבור לסיטואציה שדור הילדים מחזיק את דור ההורים - זה מה שהמדינה עשתה לאורך כל השנים ואנחנו לא מקבלים תשובה למה".

אמסלם אמר בתגובה לדברי ויגודסקי כי "מדינה מעסיקה 104 אלף מורים בהעסקה ישירה. חוץ מזה המדינה מתקצבת עוד למעלה מ-40 אלף מורים שמועסקים על ידי רשויות מקומיות ובעלויות אחרות ונוצרה תופעה לא ברורה שיש הרבה מורים שמועסקים בבתי ספר שמגישים לבגרות אבל הם לא מורים במסלול הסטדנדרטי אלא חלקם מורים בהכשרה או בתהליכים כאלו ואחרים".

אמסלם מציין כי אחד המהלכים שיצאו לדרך עכשיו זה ביטול סיום העסקה לאחר 9 חודשים עבור מורים שמתוקצבים דרך מערכת החינוך. אמסלם מסביר כי יש בעיה של שכר חציוני של 6,600 שקל נכון ל-2013 שאלו הנתונים הכי עדכניים. "מדובר במגזר הפרטי, ואילו במגזר הציבורי המצב טוב יותר. מדובר בהעסקה לא הוגנת ויש לפתור את בעית הזחילה של השכר במגזר הפרטי". 

איציק צאיג, מנכ"ל אסם, תיאר את תוכנית צמצום הפערים הפועלת בחברה: "באסם כל דיון שכר קובעים את השכר על פי בנצ'מרק כאשר מסתכלים על הבנצ'מרק הגבוה ובדרגים הבינונים והגבוהים הולכים על בנצ'מרק ממוצע כך שזה לא פשוט להחזיק כך עובדים בדרגים הגבוהים. בנוסף תקציב השכר לעובדים בדרגים הנמוכים הוא הגבוה ביותר ובכך אנו מנסים לצמצם את פערי השכר".

צאיג גם התייחס לעניין של תשלום הספקים שלא זוכה לביקורות חיוביות וטען שכל עובד באסם מייצר עוד שני מקומות עבודה אצל הספקים, וכי הספקים נבחרים על פי מדדי איכות וגם קביעת המחיר המשולם לספק נגזר בין היתר מתנאי התשלום לספקים.

יפה וגודסקי ציינה: "עמד שר הכלכלה בחדש בפתח (אריה דרעי) ואמר שאנחנו נעשה הכול לשלב את המגזר החרדי בשוק העבודה. אבל מדוע רק עכשיו נזכרו? זה מעיד על כך שיש בעיה ולא אוכפים אותה. אי אפשר לבוא למעסיקים פרטיים ולהגיד להם 'אתם לא פועלים נכון' ולדרוש מהם להעסיק בצורה הוגנת, כאשר המדינה בעצמה לא אוכפת ולא מיישמת בעצמה את הדברים". ויגודסקי הוסיפה כי באלעל מעסיקים נשים מעל גיל 50 כדיילות ולא שמעתי על מישהו במדינה שעושה את זה".​