אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
3 מגמות בשוק העברות השחקנים

3 מגמות בשוק העברות השחקנים

מעמד הביניים האנגלי מרסק את מעמד הביניים האירופי, משקיעים חיצוניים לוקחים הרבה כסף מהכדורגל, ומה באמת משפיע על משא ומתן בשוק מט"ח לא יציב?

02.09.2015, 10:15 | אוריאל דסקל
1. עוצמה בריטית

בעונה שעברה זכתה פ.ס.וו איינדהובן באליפות הולנד עם יתרון בן 17 נקודות על השנייה בטבלה. הקבוצה כבשה 92 שערים ב־34 משחקים וניצחה כמעט בכל משחקיה (לא ניצחה בחמישה משחקים בלבד). מאמן הקבוצה פיליפ קוקו נחשב למאמן צעיר ומוכשר, ונראה כי אם הקבוצה היתה מצליחה לשמור על הסגל, היא היתה יכולים להשיג משהו בליגת האלופות. אבל אז הגיע הקיץ, ומנצ'סטר יונייטד רכשה את ממפיס דפאי, הכוכב הגדול של הקבוצה, בסכום של כ־25 מיליון ליש"ט.

קראו עוד בכלכליסט

ממפיס דפאיי. פ.ס.וו די פורקה, צילום: איי אף פי ממפיס דפאיי. פ.ס.וו די פורקה | צילום: איי אף פי ממפיס דפאיי. פ.ס.וו די פורקה, צילום: איי אף פי

זה רק טבעי שמנצ'סטר יונייטד, אחת הקבוצות הגדולות והעשירות באירופה, תרכוש שחקן שהיא רואה ככוכב העתיד שלה מפ.ס.וו, שבעבר סיפקה ליונייטד כוכבים גדולים כגון יאפ סתאם ורוד ואן ניסטלרוי ליונייטד. אך לא חלפו הרבה ימים עד שז'ורז'ינו ויינאלדום, קשר הקבוצה, עבר לניוקאסל יונייטד — זאת שסיימה את העונה שעברה בתחתית הפרמיירליג, עבור סכום של כ־10 מיליון ליש"ט. וככה פ.ס.וו איבדה שניים מהשחקנים שהיו אחראים ל־36 מ־92 השערים שכבשו.

העוצמות הכלכליות של קבוצות הפרמיירליג — שנובעות מהסכמי זכויות שידור ענקיים (2.5 מיליארד יורו בעונה — יותר מכל ארבע הליגות הגדולות האחרות באירופה יחד), שיגדלו בשנה שעברה בעוד 70% — והחלוקה השוויונית סך הכל, מאפשרות לקבוצות האנגליות מתחתית ומרכז הטבלה לפעול בשוק ההעברות כמו קבוצות צמרת מליגות אחרות. סטוק סיטי יכולה להחתים את שרדן שאקירי מאינטר ואיברהיים אפלאיי מברצלונה; קריסטל פאלאס יכולה להחתים את קשר נבחרת צרפת יוהן קאביאה מפריז סן ז'רמן; ניוקאסל יונייטד יכולה להחתים את אלכסנדר מיטרוביץ', אחד הכוכבים המבטיחים של הליגה הבלגית מאנדרלכט, וגם את פלוריאן תובאן, אחד השחקנים המובילים של אולימפיק מארסיי, שאיבדה גם את דימטרי פאייה לווסטהאם ואת אנדרה איו לסוונסי סיטי. אגב, אחיו של אנדרה, ג'ורדן, עזב את לוריין לאסטון וילה. מדובר באחד מעשרת הכובשים המצטיינים של הליגה הצרפתית. ווסט ברומיץ' הביאה את אחד השחקנים המובילים של הליגה הרוסית, חוסה סלומון רונדון מזניט סנט פטרבורג; לסטר סיטי הביאה את הכוכב המוביל של מיינץ הגרמנית שינג'י אוקאזאקי, ואת קשרה המצוין של נאפולי גוקאן אינלר. אפילו ווטפורד יכולה להראות את השריר הפיננסי שלה על קבוצות ענק כגון המבורג ורומא, ולהביא את ואלון ברהאמי (המבורג) וחוסה הולבאס (רומא).

במציאות שבה סנדרלנד היא הקבוצה ה־27 הכי מכניסה באירופה, כמעט כל קבוצה באנגליה יכולה להביא כמעט כל שחקן שהיא חפצה בו מכל קבוצה אחרת באירופה.

זה הרסני, בעיקר לליגות אחרות. רק מעט קבוצות יכולות להתחרות עם העוצמות הכלכליות של מעמד הביניים האנגלי, האחרות מאבדות את הכוכבים שלהן לחוזים שמנים באנגליה. זה יוצר מצב שבו הליגות האחרות הופכות לבמה של שתיים־שלוש קבוצות, אם לא פחות.

וולפסבורג, מקום שני בגרמניה, איבדה את קווין דה בראונה, שחקן השנה בבונדסליגה, למנצ'סטר סיטי. כן, היא תקבל סכום של כ־75 מיליון יורו, אבל למצוא מחליף ברמתו זה קשה, וזה יחליש אותה בקרב מול באיירן מינכן. כך גם לברקוזן נחלשת לאחר מכירת האונג מינג סאן המצוין לטוטנהאם, והופנהיים נחלשת על ידי מכירת רוברטו פירמינו לליברפול. מארסיי, יריבתה של פריז סן ז'רמן כמעט לאורך כל העונה שעברה, איבדה את רוב הסגל שלה — חלק גדול ממנו לאנגליה. ולנסיה מכרה את ניקולאס אוטומנדי, אחד הבלמים הטובים בלה ליגה, למנצ'סטר סיטי; סוונסי החלישה את בראגה על ידי רכישת אדר, חלוץ נבחרת פורטוגל; ועוד ועוד.

אופ"א ריככה את חוקי הפייר פליי הפיננסי, והיא תאפשר לקבוצות להוציא יותר ממה שהן מכניסות אם הן יציגו תוכנית להגדלת ההכנסות. זה נעשה בעיקר בשביל לאפשר למועדונים מחוץ לאנגליה להתחרות מול הסכומים האדירים שיש לקבוצות האנגליות מזכויות שידור, וכך אנו חוזרים לאותו מירוץ חימוש — מירוץ לעבר החוב — מה שגרם לאופ"א להתחיל עם כל עניין הפייר פליי הפיננסי מלכתחילה.

., צילום: רויטרס, איי פי, אי פי איי . | צילום: רויטרס, איי פי, אי פי איי ., צילום: רויטרס, איי פי, אי פי איי

2. באר נפט לאוליגרכים

הכסף הגדול שמוזרם לשוק העברות השחקנים מאנגליה, יותר מ־1 מיליארד יורו, מסב נחת להרבה מאוד משקיעים בשוק הזה — שמגלגל יותר מ־4 מיליארד יורו בשנה. מכיוון שפיפ"א אסרה השקעות TPO (השקעות צד שלישי, Third Party Ownership) מוצאים המשקיעים מועדונים שדרכם הם יעשו את עסקיהם. כך למשל, פיני זהבי רכש את מוקרון הבלגית. מועדון שזהבי עובד איתו כבר שנים הוא פורטו. הקבוצה הפורטוגלית איבדה שבעה שחקני הרכב הקיץ ומכרה שחקנים ביותר מ־103 מיליון יורו, שזה יותר ממה שמכרה בקיץ 2004 אחרי שזכתה בליגת האלופות. מאז 2004 מכרה פורטו שחקנים בשווי של יותר מ־700 מיליון יורו ועדיין, למרות ההכנסות האדירות, המועדון רשם הפסד של 40 מיליון יורו בעונה שעברה. למה ככה? בעיקר מכיוון שרוב גדול של השחקנים לא בבעלות הקבוצה. חברות כגון דויאן ספורטס וחברות לוקסמבורגיות בבעלות פיני זהבי מקבלות את רוב סכומי ההעברות. הכסף של החברות הללו, שמסייע למועדונים לרכוש "כישרונות" שאחר כך נמכרים ברווח אדיר, מגיע מגורמים רבים — כולל משקיעים אנונימיים מהמזרח הרחוק ואוליגרכים.

עכשיו, ידוע כי יציבות סגל היא עניין חשוב ביותר בשביל הישגיות. זה מוכח במחקרים ובמציאות. כלומר, יש כאן מועדון שזונח עקרונות מקצועיים לטובת רווחים לאנשי עסקים. שוק ההעברות נראה כמו "מקור הכנסה" עבור מועדונים רבים, אבל אם מנתחים את המספרים מגלים שהוא ממש לא כזה. הוא יותר כמו באר נפט עבור אוליגרכים ומשקיעים, שמוציאים את הכסף מהמשחק ומכניסים אותו לכיסם.

דויד דה חאה. לא עבר בגלל חולשת היורו, צילום: רויטרס דויד דה חאה. לא עבר בגלל חולשת היורו | צילום: רויטרס דויד דה חאה. לא עבר בגלל חולשת היורו, צילום: רויטרס

3. שער! החליפין

שוק המטבעות העולמי סוער במיוחד והוא גם משפיע לא מעט על שוק העברות השחקנים. חלק מהעוצמות שהראו קבוצות הפרמיירליג השנה קשורות גם להתחזקות של הליש"ט מול היורו. עד כמה זה משפיע? קחו לדוגמה את זניט סנט פטרבורג. כוכבה הגדולה הוא האלק, עם חוזה בשווי 7 מיליון יורו בשנה. החוזה לא משולם ברובלים אלא ביורו, כי כך דרש הסוכן שלו. זו בעיה. כשבפברואר האלק חתם על החוזה, ערכו של הרובל היה 0.014 יורו. באפריל הרובל כבר היה שווה 0.0187 יורו. כלומר, החוזה של האלק הוכפל ב־1.3. בכמה חודשים. זה הסיכון בלשלם לשחקן במטבע זר.

גם במשאים ומתנים בין קבוצות יש דיון ארוך לגבי המטבע שבו ישולם הסכום על השחקן. כולם מדברים על "סכום העברה", ורבים חושבים שמדובר בהעברות בוכטה אחת. אך בדרך כלל התשלום נעשה בתשלומים שצמודים לאורך החוזה של השחקן. כלומר, אם שילמו על שחקן 10 מיליון ליש"ט והוא חתם על חוזה לחמש שנים, אז התשלום עבורו הוא 2 מיליון ליש"ט בשנה. במשאים ומתנים רבים לא מגיעים להסכמה לגבי המטבע. נגיד, האם מנצ'סטר יונייטד היתה מוכנה למכור את דויד דה חאה לריאל מדריד רק בליש"ט, ולא בפחות מ־30 מיליון. ריאל מדריד היתה מוכנה לשלם את ה־30 מיליון ליש"ט באותו שווי ליש"ט כיום במשך חמש שנים, ולא מוכנה לשלם יותר יורו אם ערך הליש"ט יעלה.

סיימון יוז מחברת International FX אמר ל־Vice Sports: "זה אולי נראה כמו ויכוח קטן על כסף אבל זו משוכה מאוד גדולה בשוק הנוכחי. ראיתי מספר רב של העברות לא יוצאות לפועל בגלל העניין הזה עד שהמועדונים מסכימים לגבי המטבע. פעמים רבות המועדונים האנגליים דורשים לשלם רק בליש"ט והמועדונים האירופיים לא מסכימים. או הפוך". חשבתם שמנצ'סטר יונייטד וריאל מדריד ניהלו משא ומתן על המחיר של דויד דה חאה? ייתכן. ייתכן מאוד שהם גם ניהלו משא ומתן על שערי החליפין.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
תגובה ל-4
עוד ליגות ב-20 השנה האחרונות? המצב בשאר הליגות הגדולות באירופה לא כל כך שונה: ספרד ב-20 שנה האחרונות: 5- ריאל, בארסה, אתלטיקו, ולנסיה (2 אליפויות), דפורטיבו (אליפות אחת). איטליה, 5 - יובנטוס, מילאן, אינטר, רומא, לאציו (אליפות אחת). גרמניה, 5 - באיירן, דורטמונד, קייזרסלאוטרן (אליפות אחת), וולפסבורג, שטוטגרט (אליפות אחת לדעתי גם...) רק בצרפת תוכל למצוא 7-8 אלופות, אבל אי אפשר להשוות את הרמה בליגה הזאת ומאז כניסת הכסף הגדול לפריז אין תחרות. באנגליה אם תיקח שנה אחת אחורה יש גם 5.
אחד שמבין  |  04.09.15
4.
תגובה ל2
הקבוצות האנגליות לא מצליחות בליגה האירופית מאותה סיבה שהן לא מצליחות בליגת האלופות- הן קבוצות גרועות. השאר זה תירוצים. כמו שיודע כל סטודנט ממוצע, הרבה יותר נוח להסביר כישלון בזה שלא רציתי, מאשר בזה שאני פשוט לא מספיק טוב. הליגה האנגלית היא אחת החסרות שוויוניות ביותר בכדורגל העולמי. תמצא לי עוד ליגה גדולה שהיו בה רק ארבע אלופות שונות ב20 השנים האחרונות ורק שש קבוצות שונות בטופ 4 בעשר שנים. תמצא לי עוד ליגה שבה קבוצה מצחיקה כמו ארסנל לא יצאה מארבע הראשונות כבר 19 שנה. גם בעונה הנוכחית, מרוב שוויוניות כנראה, מאבק האליפות נגמר אחרי ארבעה מחזורים וקבוצה בינונית כמו מנצ'סטר סיטי הולכת לזכות באליפות בקלות. זלזול, עייפות, עומס, הכול תירוצים שנועדו להסתיר את החולשה של הליגה.
אחד  |  02.09.15
3.
ל - 1 ו 2 ליגה אנגלית
בסופו של דבר הליגה האנגלית היא הליגה שהכי כיף לצפות בה כל משחק של צלסי גם נגד סוננסי וקריסטל פאלאס זה מלחמת עולם ובאמת הסיבה לאי הצלחה של הקבוצות האנגליות באירופה זה התחרות הקשה בליגה המקומית. לא מזמן מאמן טוטנהאם אמר שהליגה האירופאית היא מטרד עבורו
עמיצ , בת ים  |  03.09.15
2.
ל -1 מפעלים אירופאיים
קבוצות מאנגליה לא מצליחות בליגה ב EUROPA LEAGUE בגלל שכל משחק שם שווה חצי מיליון אירו בעוד שמשחק בליגה שווה 10 מיליון ליש"ט ולכן אף מאמן לא יתן עדיפות לליגה שמבחינתו קיקיונית ובזבוז זמן. כמו כן הליגה האנגלית יותר תובענית ושוויונית ויש 2 גביעים לשחק אז השחקנים נופלים מהרגליים אחרי כמה חודשים והם ניראים כמו צל של עצמם ולא מצליחים בליגת האלופות. וכמובן שבליגת האלופות יש את ברצלונה, ריאל, באיירן ופסז' שמעמידות תקציב לא פחות גבוה מהטופ האנגלי ולכן יכולות להיתחרות בקלות רבה יותר
נדב , חיפה  |  02.09.15
1.
רוב מוחלט של השחקנים שהזכרת
היו כישלונות בקבוצות האחרונות שלהם. שאקירי היה פלופ באינטר, אפליי בקושי שיחק שיחק כדורגל בשנים האחרונות, קבאי בילה בקצה הספסל של פאריז, אינלר איבד את מקומו בהרכב של נאפולי וכך הולבס ובארמי. אלו שחקנים בינוניים או שנמצאים בשקיעה שקבוצות באירופה מכרו לקבוצות באנגליה במחיר מופקע תוך ניצול הטיפשות של הקבוצות הכדורגל האנגלי. אתה לא תכתוב "שסוסיאדד הביאה את יראמנדי מריאל מדריד" כהוכחה לעוצמה שלה, אבל במקרה האנגלי אתה מציג כל פליט מקבוצה גדולה כאיזה סופרסטאר. התופעה הבולטת באמת בשוק ההעברות היא שעם כל הכסף האנגלי כוכב אחד גדול לא הגיע לאנגליה בשיא הקריירה שלו. בפועל הליגה הזו משמשת כסוג של MLS משודרגת לשחקנים לקראת סוף הקריירה. זו האחת הסיבות שקבוצות מאנגליה מודחות מול קבוצות מרומניה ודנמרק במפעלים האירופאיים.
אחד  |  02.09.15