הסיפורים הגדולים מאחורי הסיפורים הקטנים בדו"חות הרבעון השני של 2015

עונת הדו"חות של החברות הציבוריות מאחורינו וכלכליסט עושה סדר בכל מה שנבלע במספרים של הדו"חות הכספיים של החברות.

אי.די.בי יכולה לסיים את 2015, אך 2016 עדיין בערפל

גם לאחר שהזרימו 1.7 מיליארד שקל לאי.די.בי ולמחזיקי האג"ח שלה לשעבר, לא הצליחו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן־משה לייצב את החברה, ובדו"חות הרבעון השני ל־2015 מופיעה שוב הערת עסק חי שמלווה את החברה מאז הרבעון האחרון בשליטת נוחי דנקנר ב־2014. הרבעון השני היה גם זה שבו יצא בן משה מהשותפות הסוערת עם אלשטיין.

בקופת אי.די.בי פתוח היו אמנם מזומנים בהיקף של 247 מיליון שקל בסוף יוני, אולם החוב למחזיקי האג"ח ולבנקים עמד על 3.36 מיליארד שקל ברוטו. החוב לבנקים הוא 738 מיליון שקל. ביולי־דצמבר 2015 אמורה החברה לשלם ולבצע השקעות בהיקף של 450 מיליון שקל, ואלשטיין מתכנן לגייס הון במניות בהיקף של 200 מיליון שקל, כפי שהוא מחויב בהסדר החוב.

הבעיה מתחילה ב־2016, שבמהלכה אמורה החברה לפרוע 820 מיליון שקל. בדו"חות מציינת אי.די.בי פתוח כי חסרים לה 793 מיליון שקל כדי לעמוד בהתחייבויות, וכן חסרים לה 571 מיליון שקל לפירעון ההתחייבויות עד יוני 2017 — ובסך הכל כ־1.4 מיליארד שקל. נכון לסוף יוני 2015 הסתכם הונה העצמי של אי.די.בי פתוח ב־357 מיליון שקל, והגירעון ביתרת הרווחים הראויה לחלוקה הסתכם ב־1.06 מיליארד שקל.

הבשורה הטובה יותר, שלא מצליחה לתת תשובות לשאלת האיתנות הפיננסית של החברה, היא הרווחיות זה הרבעון השני ברציפות. אי.די.בי סיימה את הרבעון ברווח נקי של 51 מיליון שקל, לעומת הפסד של 366 מיליון שקל ברבעון המקביל.

בשבועות האחרונים היא נהנית מעלייה משמעותית בשווי סלקום, לאור המכירה הצפויה של גולן טלקום, וכן מתוצאות שופרסל על רקע המשבר ברשת המתחרה מגה. דסק"ש תרמה ברבעון השני 95 מיליון שקל לרווח של אי.די.בי פתוח, לעומת הפסד בהיקף של 188 מיליון שהסבה לחברה ברבעון המקביל.

 

יהודה נפתלי חי בארה"ב וצריך נהג צמוד בישראל

במקביל לפרסום הדו"חות הכספיים של חברת ביגהשבוע, היתה לבעל השליטה יהודה נפתלי בקשה מיוחדת מבעלי המניות. נפתלי, שמחזיק עם אחיו רוני נפתלי ב־69% ממניות החברה ומתגורר בארה"ב, ביקש לאשר לו הוצאות של 100 אלף שקל בשנה, שישמשו לשכירת נהג צמוד כאשר הוא מגיע לישראל.

נפתלי מכהן כיו"ר דירקטוריון ביג והחברה־הבת ביג ארה"ב, שמחזיקה נכסים בארה"ב וצפויה להגדיל את פעילותה באופן משמעותי בקרוב. עלות שכרו ב־2014 הסתכמה ב־1.85 מיליון שקל וכללה דמי ניהול של 1.7 מיליון שקל ותשלום של 150 אלף שקל עבור רכב צמוד. כעת הוא מבקש להגדיל את עלות שכרו ב־100 אלף שקל, כדי לשכור נהג צמוד. בעלי המניות יתכנסו ב־7 באוקטובר לדון בהסכם השכר החדש של נפתלי.

ברקע ההצבעה יעמדו ביצועים עסקיים טובים שהציגה ביג ברבעון השני של 2015. ההכנסות מהשכרת נכסים ברבעון השני הסתכמו ב־120 מיליון שקל, עלייה של 50% לעומת

הרבעון המקביל.

עיקר העלייה נובע מהרחבת הפעילות בארה"ב, מפתיחת מרכז ביג פאשן אשדוד ומחידוש חוזים בדמי שכירות גבוהים יותר. בסעיף ה־FFO, המבטא את קצב ייצור המזומנים מפעילות שוטפת, רשמה החברה ברבעון השני שיפור של 40% לעומת הרבעון המקביל ל־57 מיליון שקל.

לביג נוספו השנה שלושה מרכזים חדשים, ביג פאשן אשדוד, ביג אאוטלט בירכא וביג צ'ק פוסט בשטח כולל להשכרה של 45 אלף מ"ר, וחלקה בעלות הקמתם הסתכמה ב־345 מיליון שקל. חלקה של ביג ב־NOI השנתי הצפוי מהנכסים מוערך ב־39 מיליון שקל.

 

 

 

האשראי החוץ־בנקאי: כל החברות צמחו פרט לאחים נאוי

השנה האחרונה היתה טובה לתחום האשראי החוץ־בנקאי. בורסת תל אביב כבר כוללת ארבע חברות בתחום, ומדו"חות הרבעון השני עולה כי הן רק ממשיכות לגדול.

אחת ההתפתחויות המעניינות בענף היא העובדה שבקרוב יוכלו חברות האשראי החוץ־בנקאי לגייס כסף גם בהנפקות אג"ח, דבר שיאפשר להן להגביר את התחרות בבנקים. עד כה יכלו רק תאגידים בנקאיים לגייס אג"ח ולספק אשראי במקביל. בחודש מאי האחרון סיכלו בנק ישראל ורשות ני"ע את הנפקת האג"ח של האחים נאוי, שזכתה לביקושים גבוהים במיוחד.

את הרבעון השני סיימה פנינסולה, שבשליטת מיכה אבני, הנסחרת לפי שווי שוק של 135 מיליון שקל, עם צמיחה של 12% בהכנסות ל־8 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל. הרווח הנקי עלה ל־1.6 מיליון שקל לעומת מיליון שקל ברבעון המקביל. גם תיק האשראי של החברה זינק, מ־291 מיליון שקל בסוף 2014 ל־310 מיליון שקל.

עוד עולה מהדו"חות כי האשראי הבנקאי של החברה עמד על 315 מיליון שקל, בעוד ההון העצמי עמד על 61 מיליון שקל. מעשית, החברה לוקחת כסף מהבנקים, מלווה אותו ללקוחות וגוזרת עליהם ריבית גבוהה מזו שהיא משלמת לבנקים המלווים. ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בכ־625 אלף שקל לעומת 733 אלף שקל ברבעון המקביל, כך שבמקביל לשיפור בהכנסות הצליחה החברה לשמר את פרופיל הלקוחות שלה ולא לפזול ללקוחות מסוכנים.

אופל באלאנס, הנסחרת לפי שווי של 71 מיליון שקל ונשלטת בידי משפחת מזרחי, רשמה הכנסות של 4.9 מיליון שקל ברבעון השני לעומת 4 מיליון שקל ברבעון המקביל — צמיחה של כ־20%. הרווח צמח ל־2 מיליון שקל לעומת 1.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב־371 אלף שקל לעומת 175 אלף שקל ברבעון המקביל, כך שעם הצמיחה בהכנסות צמחו גם הפרשות החברה, אך הן עדיין מהוות כ־0.4% מההכנסות בלבד.

אס.אר אקורד, בשליטת עדי צים, הנסחרת לפי שווי של 115 מיליון שקל, סיימה את הרבעון עם הכנסות של 11 מיליון שקל, כאשר ברבעון המקביל עוד לא היו לה הכנסות. הרווח הנקי הסתכם ב־8.4 מיליון שקל לעומת הפסד של כ־600 אלף שקל ברבעון המקביל. ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה ב־1.7 מיליון שקל.

לבסוף, החברה הגדולה בחבורה, האחים נאוי, שנסחרת לפי שווי של 538 מיליון שקל, סיימה את הרבעון עם הכנסות של 22.5 מיליון שקל, ירידה של כ־20% לעומת הרבעון המקביל. הרווח ירד ל־13.6 מיליון שקל לעומת 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. בניגוד למתחרות פועלת נאוי בעיקר מול לקוחות גדולים במשק, והיא מציינת כי הירידה בפעילות נבעה מהאטה בביקוש לאשראי ומהאטה בפעילות הכללית במשק הישראלי. היקף החובות המסופקים של החברה הסתכם ב־0.5% מההכנסות, בדומה למתחרות, והיקף האשראי שלה הסתכם ב־657 מיליון שקל.

חלל מבקשת לפנק את בכיריה במקרה שהחברה תימכר

לפני כשבוע, עם פרסום דו"חות הרבעון השני, החליטה חלל תקשורת, המחזיקה בלווייני עמוס, לזמן את אסיפת בעלי המניות כדי לאשר לבכיריה בונוסים מפנקים במקרה של מכירת החברה. באותה נקודת זמן היתה תחושה שמכירת החברה אולי על הפרק, אך שהיא כנראה עדיין רחוקה ממימוש.

חלל ציינה כי השארת הבכירים בתפקידיהם חשובה לעתידה במקרה שתימכר, ולכן לגרסתה, יש לאשר להם שורת מענקי הצלחה בהיקפים של מיליוני שקלים כמענקי שימור — אם וכאשר החברה תימכר.

מנכ"ל החברה דוד פולק אמור לקבל 2 מיליון שקל כמענק שימור, אם אסיפת בעלי המניות תאשר זאת, נוסף לבונוס שכבר הובטח לו בגובה של 3 מיליון שקל במקרה של מכירת חלל תקשורת. כדי לזכות בתוספת הזו יתחייב פולק להמשיך לעבוד בחברה חצי שנה אחרי מכירתה. כמו כן, בעבר הוגדר כי אם פולק יעזוב את תפקידו מכל סיבה שהיא תוך 12 חודשים מיום העברת השליטה, הוא ייהנה מתנאים של מפוטר — לרבות מענק של 18 משכורות. כעת מוצע להאריך את תקופה זאת ל־18 חודשים מיום העברת השליטה בחלל. שכרו החודשי של פולק עומד כיום על 97.5 אלף שקל. התנאים של פולק חורגים ממדיניות השכר של החברה, והם יצטרכו לעבור את אישור אסיפת בעלי המניות שתתקיים ב־7 באוקטובר.

עבור המשנה למנכ"ל איציק שניברג יוגדל מענק השימור ב־1.3 מיליון שקל לסכום של 3.3 מיליון שקל, המותנה בהישארותו בתפקידו במשך 18 חודשים לאחר המכירה. כמו כן מוצע להאריך לשנתיים את התקופה שבה אם יעזוב שניברג את תפקידו מכל סיבה שהיא יקבל מענק של 18 משכורות. לגבי שאר הסמנכ"לים מוצע להאריך את תקופת התחייבות השימור שלהם בשבעה חודשים ל־18 חודשים, ולהגדיל את מענק השימור משש לתשע משכורות.

הנקודה המעניינת היא כי שבוע אחרי פרסום הדו"חות הרבעוניים, ואחרי זימון האסיפה, הופיע דיווח כי חלל מנהלת דיונים מקדמיים לבדיקת היתכנות למיזוגה או לרכישתה — כך שהבקשה לאשר לבכיריה מענקי שימור היתה רק הסנונית הראשונה שבישרה על בוא המכירה. החברה בוחנת מכירה על רקע העובדה שהיא נמצאת ברוד שואו לגיוס אג"ח בהיקף של כ־250 מיליון דולר.

חלל תקשורת סיימה את הרבעון השני עם הכנסות של 27 מיליון דולר לעומת 28 מיליון דולר ברבעון המקביל. ההפסד שלה הסתכם ב־4.7 מיליון דולר לעומת 5.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.

 

הפרדוקס של המשביר: עברה להפסד, אבל האג"ח עלו

הרבעון השני של קבוצת המשביר, בשליטתו של רמי שביט, אמנם היה אחד הגרועים בתולדות החברה, אך מחזיקי האג"ח דווקא מוצאים נחמה. תשואת סדרה ב' ירדה ב-18.1% ועומדת על 6.21%, ותשואת סדרה ג' ירדה ב-33% ל-4.4%.

 

המשביר סיכמה את הרבעון השני של 2015 עם מעבר מרווח להפסד של 37 מיליון שקל. ההון עצמי עמד על 104 מיליון שקל בלבד בתום המחצית הראשונה, ירידה של 8.6%, וההון החוזר השלילי היה 42 מיליון שקל לעומת הון חוזר חיובי של 15 מיליון שקל בסוף 2014. המשביר גם מחקה 18.8 מיליון שקל בשל תמלוגים עתידיים שהניחה שתקבל ממכירת החברה־הבת קוסט, אך לרשת המזון ניתן צו פירוק ביולי האחרון.

אך למרות התוצאות החלשות, הדירקטוריון וההנהלה יוצאים מגדרם כדי לשכנע שהתמונה לא שחורה לחלוטין. הנהלת החברה מציינת באופן חריג בדו"ח כי בהתאם לתחזית תזרים המזומנים, שמתבססת בין היתר על קבלת דיבידנד מהחברות־הבנות, קבוצת המשביר תעמוד בהתחייבויותיה העתידיות, שעומדות על 77 מיליון שקל, נכון לסוף יוני 2015.

בין היתר, שביט פועל למכירתה של החברה־הבת קשרי תעופה (61.6%), וזו תכניס מזומנים לקופת הקבוצה אם תצא לפועל. בנוסף, הערכת השווי שבוצעה לרשת הקוסמטיקה ניו־פארם לא הפחיתה מהשווי של הרשת ולא פגעה במוניטין המיוחס לרשת, מה שהצליח לעת עתה להרגיע את מחזיקי האג"ח של הקבוצה. עסקת המכירה של רשת הקוסמטיקה לא הושלמה באפריל האחרון, והמשביר פועלת היום למיזוג תפעולי בין ניו־פארם לבין רשת המשביר 365. איחוד המטות צפוי לחסוך בהוצאות תפעול והנהלה.

שווי האופציות של 12 בכירי שטראוס נחשף

שווי האופציות שהוענקו לארבעה בכירים נחשף בדו"חות הרבעון השני של החברה. בחודש מרץ נהנו ארבעה בכירים בחברה, שההנהלה מבקשת לא לחשוף את זהותם, מתוכנית תגמול מפנקת בשווי כולל של 9 מיליון שקל. שמונה עובדים נוספים בדרגי ניהול שונים קיבלו אף הם במרץ אופציות בשווי כולל של 6.4 מיליון שקל. אך הירידה במחיר המניה של קבוצת שטראוס מסוף אפריל האחרון מותירה את האופציות שקיבלו נושאי המשרה בחברה מחוץ לכסף, נכון להיום.

ארבעת הבכירים יוכלו לממש את האופציות משנת 2017 על פני שלוש שנים תמורת תוספת מימוש של 61.68 שקל למניה. תוספת המימוש גבוהה ב־15.7% ממחיר מניית שטראוס בבורסה, שנסחרת כיום ב־53.28 שקל. מחיר המימוש עבור שמונה המנהלים האחרים גבוה מעט יותר ועומד על 61.71 שקל למניה, כך שגם מבחינתם האופציות כרגע מחוץ לכסף. בסוף אפריל הגיעה המניה לשיא שלה בחמש השנים האחרונות, ומחירה עמד על 68.74 שקל. אלמלא איבדה מניית שטראוס 22% מערכה במהלך הזמן שחלף מסוף אפריל, היו האופציות בתוך הכסף. ב־12 החודשים האחרונים איבדה המניה 19.4% מערכה.

בהכנת הכתבה השתתפו אורן פרוינד, ניר צליק, גולן חזני ורעות שפיגלמן