אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הפיקוח על הבנקים מדבר בשפה אחרת" צילום: נמרוד גליקמן

ניתוח כלכליסט

"הפיקוח על הבנקים מדבר בשפה אחרת"

מהפרדת חברות האשראי מהבנקים ועד הגברת התחרות בביטוחים - המפקחת הטרייה על הבנקים סימנה השבוע כמה יעדים שאפתניים שמבהירים כי בניגוד לקודמיה, היא לא מתכוונת להצטייר כשמרנית

03.09.2015, 13:37 | תומר ורון

חדוה בר, המפקחת הטרייה על הבנקים, חשפה השבוע בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" את התוכנית השאפתנית שלה להגברת התחרות במערכת. הנאום שלה כלל כמה צעדים מפתיעים שמטלטלים כמה מעמודי היסוד של המערכת הפיננסית ושינוי קו מהמדיניות שנקט עד כה בנק ישראל - החל מהפרדת חברות כרטיסי האשראי משני הבנקים הגדולים בלבד ועד להכנסת הבנקים לתחום הביטוח.

"ההופעה של בר הורידה את השלייקס של הפיקוח על הבנקים", אומר בכיר בענף, שמאמין כי היא תקל על הרגולציה הכבדה. לדבריו, "התחושה היא שהחליפו דיסקט". בכיר אחר הסכים כי "הרגולטור השמרני כבר מדבר בשפה אחרת. זו מפקחת שמראה שהיא לא מפחדת לקבל החלטות".

"כלכליסט" בוחן את מפת הדרכים שהתוותה בר, ממפה את המרוויחים והמפסידים הגדולים ומעריך את סיכויי ההתממשות של כל צעד.

1. הפרדת חברות האשראי מהבנקים הגדולים

עיקרי הרפורמה: שוק כרטיסי האשראי סובל מתחרות נמוכה ונשלט בידי שלוש חברות שבבעלות הבנקים - ישראכרט בידי הפועלים; לאומיקארד בידי לאומי; וכאל בידי דיסקונט והבינלאומי. כתוצאה מכך, לחברות האשראי גם אין אינטרס אמיתי להתחרות בבנקים בענף האשראי הצרכני.

בר, בניגוד לדעה הרווחת בבנק ישראל עד כה, הביעה את תמיכתה להפרדת חברות האשראי מהבנקים, אך מסמנת רק את שני הבנקים הגדולים, פועלים ולאומי, כמי שיידרשו למהלך.

המרוויחים: דיסקונט והבינלאומי יישארו הבנקים היחידים שמחזיקים בחברת אשראי.

המפסידים: המפסידים הם בראש ובראשונה בנק הפועלים, שמחזיק בחברת האשראי הגדולה ביותר עם נתח שוק של 50%, אך גם בנק לאומי שמחזיק בלאומי קארד.

המשמעות המיידית של ההפרדה היא שהרווח הנקי השנתי של הבנקים הגדולים ייחתך בכ־10%. אך להפרדה יהיו גם משמעויות עקיפות נרחבות.

ראשית, בעקבות ההפרדה ישראכרט ולאומי צפויות להתחרות ביתר שאת מול הבנקים בתחום האשראי צרכני, מה שיפגע בהכנסותיהם מהתחום. שנית, בר אמנם קבעה כי לאומי והפועלים יוכלו להמשיך להנפיק ולהפיץ את כרטיסי האשראי, אך ההפרדה תפגע בהכנסותיהם מהפעילות הזו.

כך למשל, לקוח של בנק הפועלים שביקש בשנה שעברה כרטיס אשראי מהבנק, שילם לו עמלות שנתיות של 103 שקל. לעומתו, לקוח במזרחי טפחות שילם על אותו כרטיס בדיוק 69 שקל, הבדל של 47%.

הפער מתאפשר רק משום שללקוחות הפועלים ולאומי (וגם של דיסקונט והבינלאומי) מוצעים כרטיסי אשראי שבבעלות הבנק - לקוחות שבויים שמשלמים מחיר גבוה יותר בהשוואה ללקוחות של בנקים שאינם בעלי השליטה בחברות כרטיסי האשראי.

לא מעט גורמים בשוק העריכו אתמול כי המכירה לא תרע בצורה משמעותית את מצבו של הדואופול הבנקאי, לפחות לא בטווח הקצר.

חדוה בר המפקחת על הבנקים בוועידת כלכליסט השבוע, צילום: נמרוד גליקמן חדוה בר המפקחת על הבנקים בוועידת כלכליסט השבוע | צילום: נמרוד גליקמן חדוה בר המפקחת על הבנקים בוועידת כלכליסט השבוע, צילום: נמרוד גליקמן

כחיזוק לסברה הם מצביעים על השלכות רפורמת בכר, שבמסגרתה הבנקים חויבו למכור את קופות הגמל במחיר גבוה מאוד והמשיכו לקבל עמלות על הפצות של קרנות נאמנות.

גלעד אלטשולר, מנכ"ל בית ההשקעות אלטשולר שחם, התבטא בנושא בפאנל בוועידת "כלכליסט" ואמר כי "ביום שאחרי יהיו עמלות סליקה ועמלות הפצה ויביאו כרטיסים זרים וזה יגדיל בשורה התחתונה את הרווחיות של הבנקים".

סיכויי התממשות: גבוהים. בשבועות הקרובים תפרסם ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית את המלצותיה, והשאלה העיקרית שנותרה פתוחה היא אם ההפרדה תחול רק על שני הבנקים הגדולים אועל כולם.

2. הכנסת הבנקים להפצת מוצרי ביטוח

עיקרי הרפורמה: הבנקים יוכלו לייעץ ולשווק ללקוחותיהם מוצרי ביטוח ובעיקר ביטוחי חיים ואובדן כושר עבודה. הבנקים לא יוכלו לייצר מוצרי ביטוח עצמאיים ולמכור אותם.

בשלבים מתקדמים יותר, הבנקים יוכלו לשווק מוצרי ביטוח כנגד אשראי, כמו שהיום הם מוכרים מול הלוואה לדיור ביטוח חיים וביטוח נכס.

המרוויחים: מבחינת הבנקים מדובר בחדשות משמחות מאוד. מאז רפורמת בכר הבנקים מחכים להיכנס לתחום הביטוח. בשנים האחרונות, על רקע העמקת נתח השוק של המוסדיים בתחום האשראי העסקי, התגברות הדרישות הרגולטוריות וצמצום העמלות, הבנקים מחפשים שווקים חדשים שיוכלו לגוון את אפיקי ההכנסה.

המפסידים: אם צעד כזה אכן יקרה ובנקים יהיו מפיצים של מוצרי ביטוח הם יאיימו בראש ובראשונה על סוכני הביטוח - המפיצים העיקריים כיום.

סיכויי התממשות: בינוניים. המפקחת על הביטוח דורית סלינגר הסתייגה מהרעיון בעבר וגם ההתנגדות של סוכני הביטוח - קבוצת לובי חזקה - צפויה להקשות על הנושא.

3. החלת ביטוח פקדונות בבנקים ישראלים

עיקרי הרפורמה: המדינה או חברה פרטית יעניקו ביטוח כנגד פיקדונות הציבור בבנקים. זאת במטרה למנוע "ריצה אל הבנק" - מצב שבו מפקידים מושכים את הכסף מהבנק בעת משבר, וכתוצאה מביאים לנפילתו של הבנק.

המרוויחים: בנקים קטנים ושחקנים חדשים שירצו להיכנס לתחום, כמו אגודות אשראי ובנקים דיגטליים חדשים, שכיום סובלים מחשש של לקוחות להפקיד אצלם את כספם.

המפסידים: לא בטוח שיש כאלו. גם כיום קיים ביטוח פקדונות לא רשמי של המדינה מכספי מסים. הדבר תלוי במודל המימון של החלת ביטוח הפקדונות, שכן הבנקים עלולים לגלגל אותו במלואו על הלקוחות.

סיכויי התממשות: גבוהים. המהלך זוכה לתמיכה גם מבנק ישראל וגם ממשרד האוצר.

4. כניסה של המוסדיים לאשראי הקמעונאי

עיקרי הרפורמה: לחברות הביטוח ולגופים המוסדיים יש היום היצע כסף אדיר שמחפש מקומות השקעה. חיבור בין הכסף הגדול של המוסדיים לבין צרכי האשראי של משקי הבית והעסקים הקטנים יכול לחולל תחרות אמיתית לבנקים ולשפר את מגוון אפיקי ההשקעה של המוסדיים.

המרוויחים: חברות אשראי חוץ־בנקאיות שיוכיחו את עצמן לאורך זמן יעלו על המוקד של מערכי ההשקעות של הגופים המוסדיים.

כך היה לאחרונה כשמיטב דש נכנס להשקעה בפנינסולה, חברת הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, וכשאלטשולר שחם נכנס להשקעה בחברת ההלוואות הצרכניות מימון ישיר.

בר דיברה גם על קידום מנגנון האיגוח, שיאפשר לבנקים למכור תיקי הלוואות לגופים המוסדיים. במידה והדבר אכן יגובש ויקודם (הוא נמצא על השולחן כבר 10 שנים), גם הבנקים יוכלו ליהנות מהיכולת שלהם להעניק הלוואות, למכור אותן הלאה, להעניק הלוואות חדשות וחוזר חלילה.

המפסידים: הבנקים, שיחד עם חברות האשראי שולטים היום ב־94% מהאשראי הצרכני במשק.

סיכויי ההתממשות: בינוניים־גבוהים. מחד, המוסדיים כבר החלו להשקיע את כספם וכספי העמיתים בחברות אשראי צרכני, מנגד תהליך האיגוח, שאמור להקל על כניסתם, נמצא על הפרק כבר מספר שנים, ועדיין לא קודם.

5. תמיכת הפיקוח בשינויים טכנולוגיים

עיקרי הרפורמה: המילה החמה ביותר בעולם הבנקאי כיום היא פינטק - ביטוי שמסמל את החיבור בין הטכנולוגיה לבין העולם הפיננסי. הפינטק הוא כיום האיום מספר אחד של הבנקים שככל שהעולם מתקדם, יורדים חסמי כניסה לגופים חדשים שיכולים להתחרות בבנקים על פעילויות ליבה. כך למשל, בשנתיים האחרונות קמו גופי הלוואות אינטרנטיים.

דוגמא טובה לאתגר הרגולטורי היא הניסיון של לאומי לרכוש חלקים ממיזם הלוואות האינטרנטיות בלנדר - ניסיון שלא צלח בגלל קשיים רגולטוריים. ולכן, בר רוצה שהפיקוח על הבנקים יגבש מתווה כולל ליחסו באשר ליכולות הטכנולוגיות.

המרוויחים: הציבור, שיוכל לא רק להשוות מחירי חופשות באינטרנט אלא גם שירותי בנקאות בסיסיים, לתקשר עם הבנק בערוצים הנוחים והמתקדמים ביותר.

המפסידים: בנקים שלא יאמצו וימזגו בצורה נכונה, שקופה והגונה את הטכנולוגיה בשלל השירותים שהם מציעים ייחלשו מול בנקים שיידעו לעשות זאת ומול מתחרים חדשים.

סיכויי ההתממשות: לא ידוע. ההצהרה של בר אמנם חשובה, אך גם כללית מאד, וכוונתה המדויקת אינה ברורה עדיין.

6. הקמת מאגר נתוני אשראי ארצי

עיקרי הרפורמה: הקמת מאגר מידע ארצי שיכלול נתונים על ההתנהלות הפיננסית של לקוחות הבנקים והיקף החוב הכולל שלהם. מאגר כזה יחייב את הבנקים לשתף מידע שנמצא היום רק אצלם, ויאפשר למתחרים להציע הלוואות נוחות ללקוחות עם היסטוריה טובה.

המרוויחים: הבנקים הקטנים וגופי הלוואות חוץ־בנקאיים, שיוכלו כעת להציע אטרקטיביים ללקוחות כדאיים.

המפסידים: שני הבנקים הגדולים שיחוייבו לשתף את המידע על הלקוחות המשתלמים שלהם.

סיכויי ההתממשות: גבוהים. משרדי האוצר, המשפטים ובנק ישראל תומכים בהקמת המאגר, שיפוקח על ידי בנק ישראל, ולכן הקמתו היא רק שאלת של זמן. משרד המשפטים התחייב להעלות את הצעת החוק להצבעה בכנסת יחד עם התקציב, והדבר אמור לקרות כבר בימים הקרובים.

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
הציבור נגד כחלון - כחלון חושב שכווולם מטומטמים ?כחלון נכשלתה ושיקרתה הבייתה !!!
ומי שלא הבין מה קורה כאן, אסביר במילים נורא נורא פשוטות: איציק רוצה לקנות פסנתר כנף לרך שיוולד לו ולאשתו חיננית, רק שיש בעייה קטנה: איציק כרגע לא ממש עובד, וכסף אין. הבנק לא מלווה לאיציק כסף, אז איציק הלך בעצת הפרסומת ברדיו לחברת המימון הפרטית, שבשמחה הילוותה לו את הכסף ב-20% ריבית. אבל בגלל שיש הרבה איציקים כאלה, נגמר מהר מאד הכסף לחברת המימון, והיא, המסכנה, נאלצת לגייס כסף חדש באמצעות מכירת חלק מתיק ההלוואות של איציק ושות' למוסדיים (בקיצור, הקופות שלנו), תמורת ריבית של 4% נניח. איפה כל המירווח?נשאר אצל חברת המימון. ואם איציק לא יחזיר? שטויות - הקופות שלנו יספגו (בניכוי השתתפותה הזעומה של חברת המימון...) ללא שום בושה לא שואלים את בעליי הפנסיות והופכים אותנו לעניים ומחטטי ונוברי אשפה. והכל בשם הקידמה. אכן קלקלת המדינה ואבוי לנו וליורשינו. הבעיה שאנו (הגמלאים והגמלאים לעתיד) לא יכולים לעשות שום דבר מעשי למניעת המצב. אנחנו כמו דג ברשת. כל כסף שאינך מחזיק בידך - איננו שלך !!! ותחשבו על זה טוב טוב....))))
בוקובזה , צפון  |  03.09.15
10.
כחלון דואג למצביעים שלו! לאותם מצביעים קוראים תשובה, מימן, נאווי. ....
זאת כמובן שלאותם מצביעים קוראים תשובה, מימן, נאווי. אני לא בטוח לחלוטין לגבי השאר... ד"א - כחלון ופקידי האוצר יודעים טוב מאוד שאיגו"ח מסיבי של חובות משקי הבית יביא בהכרח לזינוק נוסף בשוק הנדל"ן (כי רוב הכסף הזה ילך לדירות). 20-30 מיליארד ש"ח שזורמים כשיטפון לשוק הנדל"ן זה בהחלט חלום רטוב לכל הנוגעים בדבר. לפי דעתי זאת סיבה נוספת לכך שהם דוחפים את הרפורמה הזאת במלוא הקיטור. אני גם משער שהם יודעים שבסופו של דבר זה יוביל למשבר כלכלי קטסטרופלי, אבל הפקידים כבר יהיו בג'וב מרופד במקום אחר, כחלון יכול לסמוך על זכרון דג הזהב של המצביע הישראלי והאחים נאווי כבר יהיו אחרי שלב גזירת הקופון וכל הכסף שילך לעזאזל עם מחיקת האג"ח יהיה כספי הפנסיה שלנו ללא שום ערבויות. האשראי הצרכני הוא הראשון לספוג משברים, והייתי מאוד מגביל את החשיפה שלי אליו. הכי חשוב זה לחנך את הציבור להפסיק לחיות מעל הפופיק ולא לתת "סוכריות" של הלוואות כדי שמשקי הבית יקרסו סופית !! במקום שכחלון ידאג שמשקי הבית יתכננו את ההלוואות וההשקעות שלהם גם במצבי משבר כחלון ממוקד בפופוליזים !! מי ערב למשק בית שבו יש פיטורים מהעבודה ? מי ערב שהכנסות משק הבית לא ישתנה לרעה בתקופת ההלוואה ..?? אשכרה כחלון רק מאמת - שהבזול יעלהה לנו מאווד ביוקררר
בוזגלו מדימונה  |  03.09.15
9.
רפורמות כחלון בריצת אמוק שאת מחירי נזקיהם רק אנחנו הציבור בישראל עם בכיה לדורות.
גיוסי אג"ח מכספי הציבור ע"י החברות החוץ-בנקאיות? מי ערב לחוסנם ? כחלון? מי מפקח עליהם? כחלון? התרת גיוסים אלה לפני שתוקם רשות מפקחת תסכן את הציבור ויציבות המשק ומעניין שכל המודל .....לרפורמה....נתפרה עבור חברה אחת, ככל הנראה לאחים נאווי, שגיוס האג"ח המתוכנן שלה הוקפא....בעבר... פתאום ח"כ אלי כהן (כולנו) מיוזמי ההצעה מסביר כי ננקטו צעדים להגביל את פעילות חברות האשראי לתקופת הביניים שעד להקמת הרשות המפקחת - ובהם הגבלת היקף החוב שיוכלו לגייס בשוק ההון ל-2.5 מיליארד שקלים במקום 5 מיליארד שח אחרי שבנק ישראל והנגיה הזהירה אה ??? איזה בידוריזציה....שרלטנות כחלון נחשף לעם .תרתי משמע כחלון כנראה דואג גם לטייקונים המקורבים שלו בעלי ההון במסגרת רפורמות בשוק האשראי .מי אלו גופים חוץ בנקאיים ?? להכשיר את העולם התחתון למתן אשראי למשקי הבית .?? מי אלו גופים חוץ בנקאיים שעל אמינותם ויציבותם יצהיר כחלון ??? פשוט בדיחה ! כחלון שרלטן בוטה שמצא לנכון גם בתחום שוק האשראי לקומם עליהום על הבנקים בכדי להסית את הדיון מעיקר הבטחותיו -תחום הדיור כאן !! כחלון ממיוקד לזרוע שינאת חינם כלפי בעלי הדירות..קבלנים...בנקים ..מונופולים...ובפועל להימנע מהצבעה של חיסכון טריליוני שח במתווה הגז.. כחלון רץ לבצע רפורמות בריצת אמוק שאת מחירי נזקיהם רק אנחנו הציבור בישראל נשלם עם בכיה לדורות. כחלון ששכח מי אלו בוחריו - מכר אותנו לחרדים ולהסכמי גועליזציה דואג לאשראי שלנו? כחלון שהצהיר על היותו שר חברתי ממשיך לתחמן על העדר הטלת מיסים כשבפועל כחלון ממוקד להטיל מיסים עקיפים בכדי לפטם מיגדרים נטולי נטל ואחריות שיויונית בחברה הישראלית -היגיעה הזמן לחשוף שכחלון המזלזל בידע והנסיון של בנק ישראל מהווה תקדים מסוכן. עלאאק איסוף נתוני האשראי של משקי הבית סטייל דו"ח ביומטרי להתנהלות כלכלת משקי הבית ....למה ? כחלון מתכון לתת לנו הלוואות באפס ריבית באמצעות האחים נאווי שלמעשה יגייסו את ההון מהציבור אה? כחלון מתכוון לשלם את המשכנתאות/ההלואות שלנו לבנקים בעת קשיים ?? מדוע שר אוצר הופך לדיקטטור שמזלזל בחוק הגנת פרטיות האזרחים כאן ?? גועלללל נפש !!
רובי  |  03.09.15
8.
הרחבת שוק האשראי לצרכנים הוא מהלך מסוכן- צריך לומר לכחלון – זה פשוט רעיון לא נכון.
השינוי המוצע בחוק ההסדרים, המתיר לחברות ציבוריות לגייס מקורות על ידי הנפקת אגרות חוב לציבור הרחב בהיקף של 2.5 מיליארד שקל, עם אפשרות להרחיבו עד ל-5 מיליארד שקל, על-מנת לספק אשראי בלא כל פיקוח - טומן בחובו, סיכונים רבים השינוי שנועד לאפשר גיוס אג"ח לחברות ציבוריות לצורך מתן אשראי עלול לייצר סיכונים לצרכנים, לעסקים קטנים ולמשק בכללותו שינוי החוק פותח את הדלת בפני מספר לא מוגבל של חברות שינצלו את הריביות הנמוכות על מנת לגייס חוב ולשווק אשראי באופן אגרסיבי למשקי בית – ברובם נטולי הכשרה פיננסית שלא ייזכו לכל הגנה צרכנית, המתחייבת בשוק כזה. התרחבות אשראי זה, שאינו מוגבל בהיקפו, מציב גם סיכונים שעלולים להתממש במקרה בו אחת החברות שגייסה אג"ח והנפיקה אשראי תגיע לחדלות פירעון ותיצור כדור שלג שעלול להתגלגל לחברות אחרות ולפגיעה בכלל התיווך הפיננסי ובפעילות המשק. כחלון רץ בריצת אמוק ועושה זאת בעיקר על מנת להראות לציבור כי הוא רוצה ומסוגל להתנגח עם הבנקים ,תהליך מהיר מדי שעלול להיות מסוכן למשק ולציבור הצרכנים. לפני שקופצים ומאפשרים לחברות הציבוריות לגייס את המיליארדים מציבור ולהלוות אותם חזרה לציבור, שר האוצר צריך בראש ובראשונה לפתח תחרות בשוק האשראי בכך שייתן לגופים המוסדיים המובילים להלוות לציבור את הכספים שיושבים להם בהון העצמי ומשמשים להשקעות עצמיות (נוסטרו). לא מדובר בהצעה להלוות את כספי העמיתים או את הכספים המשמשים לערבות על חסכונותיהם,- אלא רק את ההון הפנוי שיש בידי הגופים המוסדיים, והוא יספק אבן בוחן ראשונית של מנגנון אשראי חוץ בנקאי. למעשה, רק כך יוכל האוצר לבחון האם מנוע האשראי מצליח לעבוד באמצעים הקיימים בידי הגופים המוסדיים. ועל מנת שמהלך כזה יצליח, תפקידו של משרד האוצר יהיה לסייע להם להתניע את המהלך על ידי כך שיסיר את החסמים הקיימים בכניסה לשוק זה וייתן להם את ההקלות הנדרשות. הצלחה של מהלך זה בשלב הראשון תוכל בעתיד ובהדרגה לפתוח פתח לכניסה של שחקנים נוספים לשוק האשראי. תהליך אגרסיבי מדי בשוק רגיש כל כך, שהשחקנים הפוטנציאלים בו עדיין אינם בשלים להיכנס למשחק בליגה של הגדולים, עלול להוביל לנזק גדול יותר מאשר התועלת שמנסה כחלון להפיק לציבור, באמצעות השינוי המוצע בחוק ההסדרים. על המדינה לאפשר התפתחות הדרגתית בשוק האשראי בצורה שקולה ומפוקחת !! הציבור כבר חווה על בשרו מספיק תספורות כואבות כתוצאה מחדלות פירעון של חברות שהנפיקו אג"ח. הציבור שנכווה ברותחין צריך להיזהר בפושרין !!! ולכן הפעם צריך לומר לשר כחלון – זה פשוט הרעיון הלא נכון.
יוחאי  |  03.09.15
7.
החלת מערכת פיקוח פיננסי דו־ראשי ? ולו רק בכדי לפאר ולשמר תהילת כחלון ? ביזיון
משרד המשפטים המליץ להסדיר את פעילותו של הרגולטור החדש בחקיקה שתתבצע על פי פרק ההמלצות שלו עד סוף שנת 2015 ולא במסגרת חוק ההסדרים כמו גנבים בלילה בסטייל כחלון... ועדה בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה פרסמה בפברואר דו"ח בנוגע לפעילות נותני שירותי המטבע, ובו המליצה על הקמת הרגולטור החדש שיספק אישור לכל גוף המבקש לספק אשראי, כולל ניכיון צ'קים, שטרי חוב, שירותי פקטורינג והלוואות חוץ־בנקאיות. בעקבות המלצות הדו"ח הקים האוצר את הצוות בראשות בריס, הבוחן אם להעביר את הפיקוח גם לשחקנים החוץ־בנקאיים המבקשים לקבל רישיון סליקה. משה כחלון נפגש עם נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, והשניים החליטו על הקמת ועדה שתבחן את ההשלכות של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והעברת סמכויות הפיקוח לשר האוצר. כחלון הבטיח את הצעד הזה עוד במצע הכלכלי שפרסם לפני הבחירות הארציות, ואף הכניס סעיף בנושא להסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו לבין סיעת כולנו של כחלון. כרטיסי האשראי הם חלק מחשבון העו"ש, בדיוק כמו פנקס צ'קים, ולכן אין מדובר בניגוד עניינים !!! הפרדת חברות האשראי תעביר את הריכוזיות לענף המוסדי ולא תפתור את הבעיה. כל הרפורמה נועדה בכדי להגדיל את "ההון הפוליטי של כחלון " לעיני הציבור ולאחוז בסמכויות נוספות לתפארת מינויי מקורבים לועדות ומשרדים ויועצים ..ועל הדרך למחוק התעלמות כחלון מהצבעה במתווה הגז...וכישלון במתן פתרון נושאי הדיור כאן -נקודה.
ישראלי רציונלי  |  03.09.15
לכל התגובות