צילום: עמית שעל
למרות הצהרות שר הכלכלה: שכר מינימום של 30 שקל לשעה עוד רחוק
דרעי הצהיר על רצונו להעלות את שכר המינימום אף שסוכם על 28.5 שקל בין המעסיקים וההסתדרות. התנגדות המעסיקים כנראה תתקע את התוכנית
שר הכלכלה אריה דרעי הצהיר שלשום בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" כי "אנחנו רוצים להגיע בסוף לשכר של 30 שקל לשעה", אך בשטח עוד אין שום כוונה לבצע מהלך שכזה. בדיקה עם גורמים בהסתדרות מראה כי אמנם היו שיחות בין דרעי ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אך הדבר עוד רחוק מלהבשיל לתוכנית אופרטיבית כלשהי.
אנשי ארגוני המעסיקים, לעומת זאת, נדהמו לשמוע את הצהרתו של דרעי. זאת במיוחד לאור העובדה שרק במרץ חתמו ניסנקורן וראש נשיאות הארגונים העסקיים שרגא ברוש על הסכם להעלאת שכר המינימום ל־5,300 שקל לחודש, שהם 28.5 שקל לשעה. העלאה זו צפויה להיות בדצמבר 2017.
שכר המינימום כיום עומד על 4,650 שקל לחודש ברוטו או 25 שקל לשעה – עלייה של 350 שקל בחודש, שנכנסה לתוקף באפריל. שכר מינימום של 30 שקל לשעה משמעותו שכר חודשי ברוטו של 5,580 שקל.
למרות הצהרתו של שר הכלכלה ותדהמתם של אנשי ארגוני המעסיקים, בסופו של דבר דרעי לא יוכל להוביל בחקיקה מהלך של העלאת שכר המינימום מעבר למה שסוכם בין ההסתדרות למעסיקים. זאת משום שבשביל חקיקה שכזו הוא צריך את תמיכתו של יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן.
תמיכה כזו מחויבת בהסכם מול ברוש שלא לבצע צעדים חד־צדדיים בחקיקה, אלא רק בהסכמה. במילים אחרות, ללא הסכמתם של ארגוני המעסיקים לא צפויה העלאה של שכר המינימום ל־30 שקל לשעה.
התנגדות נוספת להעלאה שכזו עשויה להגיע ממשרד האוצר. זאת בין היתר בשל העלויות של העלאת שכר המינימום וההשלכות על הוצאות השכר של המדינה — כיום כ־20 אלף איש שעובדים בשירות המדינה מקבלים השלמה לשכר המינימום.
בשבוע הבא יחזור נושא שכרם של עובדי המדינה לעמוד בדיונים שבין ניסנקורן לשר האוצר משה כחלון במסגרת הדיונים על תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי. המשא ומתן צפוי להתנהל בצוותי עבודה של נציגי ההסתדרות אל מול נציגי אגף תקציבים באוצר, שכן לתוספת יש השלכות תקציביות אדירות. כל תוספת של 1% משמעה הגדלת הוצאת השכר של המדינה בכמיליארד שקל בשנה.
בינואר האחרון קיבלו עובדי המגזר הציבורי תוספת של 1% שהיוותה את הפעימה האחרונה של תוספת בשיעור של 7.25% שהחלו לקבל ב־2011.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה