הפחתת 1% במע"מ תחסוך למשפחה 90 שקל בחודש בממוצע

על ההתחלה ייאמר לזכותו של שר האוצר משה כחלון שהוא ניחן בתכונה נדירה ביחס לשר אוצר - הוא אומר את האמת. זה לפחות הרושם שעולה מההצהרה הקצרה שלו ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו לתקשורת - זו לא היתה מסיבת עיתונאים, כי עיתונאים אמנם היו אבל אפשרות לשאול שאלות לא היתה - על הפחתת המסים.

"אם חלילה ניתקל במצב של האטה או הפחתה משמעותית בהכנסות ממסים בהמשך, אנחנו נצטרך לבצע תיקון. והתיקון הזה יהיו לו צעדים משלימים שאולי יחזירו את המצב לקדמותו", כך אמר הערב שר האוצר כחלון בלי למצמץ. ישר ולעניין הוא אמר את האמת לציבור - אנחנו מפחיתים עכשיו את המע"מ כי אנחנו מקווים שאנחנו על קרקע מוצקה, אבל אם יתברר שלא, אל תמהרו להתיידד עם מע"מ 17%, כי הוא עוד יעלה בחזרה למעלה. לפחות הוא אומר את האמת כבר עכשיו.

חיסכון של 1,080 שקל בשנה למשפחה

ועכשיו למספרים, בהנחה מאוד לא סבירה שכל הפחתת המע"מ תגולגל לצרכנים. משק בית ממוצע מוציא בחודש 14,500 שקל בחודש. מזה צריך להפחית הוצאות שלא כרוכות בתשלום מע״מ, כמו הוצאה על פירות וירקות והוצאה על שכר דירה או תשלום משכנתא. כך נגיע ל-10,621 שקל בממוצע לחודש למשק בית. כלומר, שהפחתת אחוז במע"מ תחסוך לאותו משק בית סכום של 90 שקל בחודש, כלומר 1,080 שקל בשנה.

למשק בית ממוצע מהחמישון התחתון החיסכון יהיה מעט נמוך יותר - 52 שקל בחודש, ולמשק בית מהחמישון העליון החיסכון יהיה גבוה בהרבה - 144 שקל בחודש.

כך שמבחינה אבסולוטית, הפחתת המע"מ תחסוך יותר כסף למשקי הבית העשירים יותר, אבל ביחס להכנסה שלהם, היא תחסוך יותר למשקי הבית העניים יותר. בשורה התחתונה, אם כבר להעלות מס, הפחתת מע"מ מקטינה את אי השוויון, בעוד שאם הממשלה היתה מפחיתה את מס ההכנסה היא דווקא היתה מגדילה את אי השוויון.

מה שכן, לא כל ההוזלה תתגלגל אל הצרכנים, ובכל מקרה הצרכנים לא יוציאו את כל הסכום זה על צריכה, אלא חלק יילך לחיסכון (בעיקר במשקי הבית העשירים). ולכן, זה לא באמת צפוי להגדיל מאוד את הצריכה הפרטית כפי שראש הממשלה ושר האוצר מציינים.

למה יש גבייה עודפת?

עד לרגע זה במשרד האוצר לא יודעים להסביר בדיוק ממה נובעת הגבייה העודפת במסים ביחס לתחזית הראשונית. הם יודעים רק שעודפי הגבייה נמצאים בצד המסים הישירים - כלומר, במסים על ההכנסות - אבל הם לא יודעים להגיד בוודאות ממה עודפי הגבייה האלה נובעים, והאם הם חד פעמיים או קבועים.

בדיוק בגלל זה שר האוצר כחלון הכניס את ההסתייגות שלו לדברים. המסים יירדו, אבל משרד האוצר ימשיך לעקוב מקרוב. אם בסביבות מרץ או אפריל 2016 הוא יראה שהמגמות לא טובות, שהקופה לא עתידה להתמלא במספיק מסים (מערכות אגף החשב הכללי מאפשרות יכולת ניבוי טובה כבר בתחילת השנה לעניין הזה), המע"מ שוב יעלה.

מה שלא יעלה מחדש הוא מס החברות, שיירד עכשיו מ-26.5% ל-25%. זאת משום שאם המשק יהיה בהאטה, העלאת מס החברות עלולה רק להחריף אותה, ונתניהו וכחלון לא יחתמו על עניין כזה. המע"מ, לעומת זאת, יעלה חזרה גם יעלה, כפי שעלה באמצע 2012, ולאחר מכן שוב באמצע 2013.

בשורה התחתונה, מדובר בצעד מדוד יחסית - אובדן הכנסות של כ-6.5 מיליארד שקל, שמתוכו אפשר להחזיר בערך 3 מיליארד שקל אם תופסים את זה מספיק בזמן בתחילת השנה הבאה. המחיר יהיה הגדלה מסוימת של הגירעון, אבל לא במידה גדולה מדי. עדיף היה לעשות את זה כשהגירעון היה נמוך יותר, אבל הממשלה פשוט לא מצליחה להגיע לגירעון נמוך בשנים האחרונות.

יוקר המחיה לא יופחת

וזה אולי העניין החשוב ביותר. בישראל ההכנסות ממסים על צריכה (המע"מ הוא מס הצריכה העיקרי) מהוות בדיוק מחצית מכלל ההכנסות ממסים. המצב הזה חריג ביחס למדינות אחרות ב-OECD, שנסמכות בעיקר על מסים על הכנסות. אם המשק הישראלי היה בריא יותר, כלומר שהיו בו פחות עובדים בשחור ויותר עובדים בשכר גבוה, המדינה היתה יכולה להוריד עוד את המע״מ ולהסתמך על הכנסות ממס הכנסה.

זה לא המצב, והממשלה לא עושה צעדים משמעותיים בשביל לשנות את המצב הזה. היא תלויה במע"מ, ובמקרה הטוב יכולה להמר על הפחתה של 1%. אל תצפו שזה מה שיפחית את יוקר המחיה. אם הממשלה היתה פועלת לשנות את שוק העבודה אפשר היה לחזור לרמה של מע"מ 15%. זה כבר היה יכול לעזור באמת.

בשולי הדברים, בנק ישראל לא היה שותף בהחלטה להפחית את המע"מ ואת מס החברות. אנשי בנק ישראל (לא הנגידה) הציגו את העמדה שלהם למשרד האוצר (הם היו בעד לחכות, לא להפחית עכשיו את המסים ובמידת הצורך להשקיע יותר תקציבים בעידוד הצמיחה), אבל לא לראש הממשלה. זה מצב קצת מוזר, בהתחשב בזה שנגידת בנק ישראל היא גם יועצת לממשלת ישראל.