אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העליון קיבל את ערעור רשות שדות התעופה וחסך מיליארדים למדינה צילום: גלעד קוולרציק

העליון קיבל את ערעור רשות שדות התעופה וחסך מיליארדים למדינה

רש"ת ורשויות התכנון ערערו על קביעת המחוזי, שפתחה פתחה לתביעות ענק מצד תושבים הסמוכים לנתב"ג שטענו לפגיעה בשווי המקרקעין שבבעלותם

05.09.2015, 21:52 | משה גורלי
בית המשפט העליון הפך את מרבית קביעותיה של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי שפתחו פתח לתביעות מיליארדים של תושבים הסמוכים לנתב"ג. אגמון-גונן ריכזה כ-5,000 תביעות לפיצוי בגין תכנית טרמינל 3 (נתב"ג 2000) שלטענת מגישיהן הורידה את שווי המקרקעין שבבעלותם בסכום של כ-5 מיליארד שקל.

השופטת אגמון-גונן, צילום: אוראל כהן השופטת אגמון-גונן | צילום: אוראל כהן השופטת אגמון-גונן, צילום: אוראל כהן

שופטי העליון עוזי פוגלמן, אסתר חיות ודפנה ברק ארז קיבלו את ערעורי רשות שדות התעופה ורשויות התכנון והבנייה של הישובים הסמוכים לשדה שגובו בעמדת היועץ המשפטי לממשלה. קבלת הערעור חסכה למדינה את הסיכון בפיצויי עתק.

בשולי פסק הדין שדן בנתונים וחישובי רעש ונזק, התגלתה מחלוקת עקרונית בין אגמון-גונן לברק ארז. אגמון גונן השתיתה את פסק דינה, בין היתר, על ההכרה בזכות אדם לחיות בסביבה ראויה. "רווחתו ואיכות חייו של הפרט תלויה במידה לא מבוטלת באיכות הסביבה בה הוא חי", כתבה. ברק ארז השיבה לעניין זה: "התייחסות מכבדת לזכות לאיכות סביבה צריכה להיות מובחנת ונפרדת מן השאלה האם האדם שטוען לה הוא בעל זכויות קניין או בעל מעמד כלכלי". לשיטתה, "סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה (שמקנה את הזכות לבעל מקרקעין שנפגע לתבוע פיצוי, מ.ג.) אינו מהווה אפוא 'פלטפורמה' מתאימה להגנה על הזכות לסביבה נאותה".

השופט פוגלמן שכתב את פסק הדין העיקרי אכן התייחס לסעיף 197 וביטל את קביעותיה של אגמון-גונן בשורה של עניינים: סף הרעש המזכה בפיצוי, קיבולת הנוסעים בנתב"ג, שיטת השומה, השיפור הטכנולוגי הצפוי במטוסים. "לצורך מתן פיצוי מכוח סעיף 197 לחוק", כתב פוגלמן, "על התובע להוכיח 'פגיעה' במקרקעין. אם לא גרמה התכנית לפגיעה בתכונות המקרקעיות של המקרקעין - אין עילה לפיצוי. לא די לעניין זה בפגיעה תיאורטית המנותקת מההתרחשות בשטח; יש לבחון את המצב בפועל".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
איכות הבדיקה
כמי שחי בעבר בישוב אני יכול להעיד שאיכות החיים במקום ירודה מאד מבחינת הפרעות הרעש התדיר של המטוסים הממריאים (ממאירים) . אני בספק גדול אם השופטים בילו במקום כמו בית דגן בזמנים משתנים במשך היממה כדי לעמוד על טיבה של הבעיה כולה ב-01:00_02:00 באמצע הלילה רעש נורא חזק של מטוס ממריא. היה נדמה לי לעתים שהוא מעל גג הבית, כלכך קרוב, נמוך, כל הנסיון לתאר - מיותר ,פשוט לבקר במקום ו "לסבול בכיף"..כמו כולם. על זה אמר החכם מכל אדם "טוב מראה עיניים (תחושת האוזניים במקרה דנן) מהלוך נפש". התושבים גרים שם עשרות שנים, אם לנגד עיני השופטים עמד הכסף בלבד וכך נראה אין שופטים בירושלים, לכל היותר יש שפוטים, מכורים לכסף, כסף ורק כסף. זכויות האדם ? תלוי במי מדובר, מבט קצר על הרכב האוכלוסיה...ואח"כ אומרים "שוב עם השד העדתי?" שופטים שלא יורדים לשטח לא יורדים אל הציבורה עם, סופם שהציבור יתנער מהם.
יצחק גריידי , רשל"צ  |  07.09.15
1.
המשמעות יש לבדוק הבדל שווי אמיתי בשוק ולא שמאות תיאורטית
אם אין שינויש ווי ממשי בין יום לפני ויום אחרי אז אין פגיעה ואין השבחה. וכל השמאים של הועדות המקומיות שהם שמאים מטעם, שאומרים "השוק טרם הפנים" אבל יש עליית שווי ורוצים על זה היטל השבחה. שיילכו ללמוד מקצוע אחר
אשמאי מקרקרין ותיק  |  05.09.15