הפחתת מס החברות רק מחדדת את הצורך בסגירת פרצות המס

ההחלטה להפחית את מס החברות והמע"מ כדי לעודד את הצמיחה אינה מופרכת, בהנחה שלא בוחרים לשפר את השירותים לאזרחים, לייעל את המגזר הציבורי או להקטין את הגירעון בממשלה הנוכחית, שרק הגדילה את ההוצאות כדי לממש הסכמים קואליציוניים סקטוריאליים.

הורדת מס החברות מיטיבה עם בעלי חברות הארנק

ואולם ההפחתה רק מחזקת את הצורך של הממשלה לסגור את פרצות המס הקיימות, שחלקן הוצאו מחוק ההסדרים לאחר לחץ של יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין או בשלב מוקדם מזה על ידי שר האוצר. כך למשל טיוטת פרק המיסוי של חוק ההסדרים, שהגיעה לידי "כלכליסט" בראשית אוגוסט, כללה ניסיון להסדיר את סוגיית חברות הארנק.

חברת ארנק היא חברה של עובד שכיר ברמות השכר הגבוהות שאינו ממלא את תפקידו כשכיר בחברה, אלא מקבל דמי ניהול בעבור שירותי הניהול שלו ישירות לחברה. כך במקום לשלם מס של 50% על הכנסתו, משלם המנהל מס חברות, שכעת יעמוד על 25% במקום על 26.5%.

לא מדובר בכישלון ראשון במאבק בחברות הארנק. גם בתקציב 2015 ירד הנושא מחוק ההסדרים בלחץ של לשכות עורכי הדין ורואי החשבון, שטענו כי המהלך יפגע בחברות שלהן בעלים אחד. הפחתת מס החברות מיטיבה למעשה עם מעלימי מס שבבעלותם חברת ארנק, שרובם ככולם בעלי שכר גבוה מ־70 אלף שקל בחודש. כעת, לדוגמה, יחסוך מנכ"ל המרוויח 10 מיליון שקל בשנה ומשתמש בחברת ארנק, כ־137 אלף שקל בחודש.

שקלים. גובה מס החברות לאחר ההפחתה הוא 25% | צילום: בלומברג

כדי להקטין מסים צריך להילחם בהון השחור

הורדת המסים מתאפשרת בזכות עודף הגבייה של רשות המסים, שעומד כיום על 2.4 מיליארד שקל בזכות כמה מהלכים בשנה האחרונה כמו נוהל הגילוי מרצון. הפחתת מס החברות ב־1.5% והמע"מ ב־1% צפויה להפחית 6 מיליארד שקל מהכנסות המדינה. הדרך לפצות על כך תהיה בהגדלת תחזית הגבייה שהאוצר מגדיר לרשות המסים בכ־4 מיליארד שקל.

כרגע תחזית ההכנסות בשנה הבאה עומדת על 276 מיליארד שקל, ולאחר עדכון התחזיות היא צפויה לעמוד על 274 מיליארד שקל. כדי להגיע לגבייה זו על הממשלה להחליט שהיא נלחמת בהון השחור, שמוערך על ידי הבנק העולמי בכ־20% מהתמ"ג, באמצעות סגירת פרצות מס ובמתן כלים לרשות המסים.

ואולם רק לפני שבועיים החליטה הממשלה שלא לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות מחו"ל שניתן לעולים חדשים ותושבים חוזרים למשך עשור, ולהוציא מחוק ההסדרים את הרחבת חובת הדיווח על העברת כספים לחו"ל.

במקביל הרשות צריכה, בחיזוק של שר האוצר משה כחלון, לשפר את יכולותיה הטכנולוגיות, שמפגרות מאחורי שאר המשק, כך לפי בכירים לשעבר ברשות, ולהיאבק בוועדי העובדים שלה.

מהאוצר נמסר כי "בחוק ההסדרים החלטות להעמקת הגבייה אשר יניבו כ־300 מיליון שקל בשנה. המשרד מקדם יחד עם רשות המסים חקיקה שתחמיר את הפיקוח והאכיפה נגד עברייני הון שחור ותביא לסגירת פרצות מס ובהן חברות הארנק".