חברה הנתבעת בייצוגית: השופטת "ננעלה" נגדנו
יבואנית המקררים סם ליין טוענת שהשופטת שושנה אלמגור אישרה שתי פשרות בתביעות דומות, ולכן עליה לפסול עצמה מ"חשש למשוא פנים"
יבואנית המקררים סם ליין מבקשת לפסול את השופטת שושנה אלמגור מהדיון בתביעה הייצוגית נגדה. סם ליין טוענת שלאחר שאלמגור אישרה את הסדרי הפשרה עם ראלקו ותדיראן באותו עניין שבו עוסקת התביעה נגדה - טענה להטעיה והפרזה בנפחי המקררים בפרסומים השונים לעומת הנפח האמיתי - הרי שהיא לכאורה כבר הכריעה בסוגיה לרעת היבואנים.
באי כוחה של סם ליין, עורכי הדין חנן זלינגר ונרדה בן צבי, טוענים שהסיכוי לשכנע את השופטת אלמגור בצדקת טענותיה של החברה לאחר שזו אישרה את ההסדרים עם ראלקו ותדיראן "קטן במיוחד, מאחר שנראה כי דעתו של בית המשפט 'ננעלה', והוא למעשה כבר פסק בעניינה ודחה את טענותיה טרם שהיה לה יומה בבית המשפט".
שתי נתבעות הסכימו להתפשר
הבוקר צפויה סם ליין להתייצב לדיון הוכחות בתביעה שהגישה נגדה ורדה שוורץ בסכום של 80 מיליון שקל, באמצעות עורכי הדיו עידן איידן ודוד תירוש. עתה מבקשת החברה לדחות את הדיון עד למיצוי ולהכרעה בבקשת הפסלות שעשויה להתגלגל אף לבית המשפט העליון.
הדיון בכל שלוש הבקשות לאישור תביעה נגד שלוש היבואניות אוחד בפני השופטת אלמגור בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שתיים מהיבואניות הסכימו להתפשר. ראלקו לפני כשנה ותדיראן לפני כחודש. שתי הפשרות נוסחו במתווה דומה. חשוב לציין שהפשרות נרקחו לפני שבית המשפט הכריע בשאלה אם לאשר את התביעה כייצוגית.
השיקולים שהנחו את ראלקו ותדיראן להתפשר אינם ידועים, כותבים זלינגר ובן צבי, אבל סם ליין עומדת על דעתה "שאין מקום מבחינתה להגיע להסדר פשרה". לכן היא מבקשת לפסול את השופטת אלמגור בטענה שבעצם אישור הסדרי הפשרה, כבר גיבשה השופטת את דעתה נגד הטיעונים של סם ליין.
באישור הסדר פשרה חייב השופט להשתכנע בקיומם של שלושה תנאים: קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט (כלומר שיש טענה אחידה שיש הצדקה לבירור משפטי שלה) המשותפות לכלל חברי הקבוצה; שההסדר ראוי, הוגן וסביר; ושהפשרה מסיימת את המחלוקת בדרך יעילה והוגנת.
והנה, לא רק שהשופטת השתכנעה כי התנאים אכן התקיימו, היא אפילו פסקה שכר טרחה נכבד של 750 אלף שקל לבאי כוחה של תדיראן, והוסיפה אמירות כמו "קיים אינטרס ציבורי מובהק להמריץ את המבקשים לייצג את הצרכן הקטן מול אותם גופי ענק שנדמה כי אינו יכול להם".
לפיכך, נטען בבקשה, כי המקרה דומה "למצב שבו כבוד בית המשפט נדרש לשבת בערכאת ערעור על החלטתו שלו". לטענת היבואנית, "לא רק שיש חשש לקיומו של משוא פנים, אלא אף מבחינה עקרונית אין הדבר ראוי, וכי אמון הציבור במערכת בתי המשפט עלול להיפגע כתוצאה מכך".
אושרה כנגזרת אך לבסוף נדחתה
שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה פסק לאחרונה בנושא דומה שנוגד ברוחו את בקשת הפסילה של סם ליין. השופט אלטוביה דחה תביעה נגזרת נגד קבוצת הראל, לאחר שכבר אישר את הבקשה להגשת התביעה. לעומתו, אלמגור אפילו לא אישרה את הבקשה.
מדובר היה בתביעה של בעלי מניות מיעוט בחברה לניהול קרן פנסיה, שהגישו בקשה לאישורה כנגזרת נגד חברת ידידים מקבוצת הראל, בנוגע להקמת קרן פנסיה חדשה. הטענה היתה לניצול הזדמנות עסקית שקיפחה את המיעוט. השופט העביר את הבקשה לאישור ואפשר לבעלי מניות המיעוט לתבוע בשם הקרן הישנה. לאחר שהנתבעים, קבוצת הראל, בדיוק כמו סם ליין במקרה הנוכחי, סירבו להתפשר, קיבל לבסוף השופט את עמדתם ודחה את התביעה.
המסר שעולה מכאן לסיפור סם ליין הוא כפול: ראשית, גם אם הסיכוי לפסילת השופטת נמוך, עדיין חי ובועט הסיכוי שהשופטת תדחה את התביעה אף שאישרה הסדרי פשרה בעניין דומה. גם ספרו של השופט ד"ר יגאל מרזל, "דיני פסלות שופט", אינו תומך בבקשה כזו אף שגם אינו מקל בה ראש.
מרזל דן במקרים שבהם יושב השופט בדין בתיק שנידון בפניו בכמה שלבים שונים.
"כלום מנוע השופט מלשמוע את התיק לאחר שכבר דן בו בעבר ונתן בו החלטות?". והוא משיב: "אין מדובר בשאלה של מה בכך". אולם התשובה היא ש"אין מניעה עקרונית מלשבת בדין במקרה זה, ואין בכך עילת פסלות בהכרח".
תגובת עו"ד עידן איידן בשם התובעת: "מדובר בבקשה חסרת בסיס משפטי ועובדתי כאחד שכל מטרתה לייצר סחבת ולדחות את דיון ההוכחות ממנו חוששת סמליין, ובצדק רב מבחינתה".
8 תגובות לכתיבת תגובה