אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אוניברסיטאות, חברת החשמל ועיריות מככבות בדו"ח חריגות השכר צילום: חיים צח

אוניברסיטאות, חברת החשמל ועיריות מככבות בדו"ח חריגות השכר

דו"ח חריגות השכר בשירות הציבורי של משרד האוצר חושף תוספות שכר של מאות מיליוני שקלים בעיריות, במועצות הדתיות, בחברת החשמל ובאוניברסיטאות; בין השאר, בכיר באוניברסיטה העברית קיבל תוספת שכר של 41% ובכיר בחברת החשמל - תוספת של 20%

06.09.2015, 14:00 | מיקי פלד ועמרי מילמן

ב-1 מכל 10 גופים ציבוריים התגלו חריגות שכר ב-2013, כך עולה מדו"ח מיוחד שמפרסם היום (א') אגף הממונה על השכר במשרד האוצר. מדובר בחריגות שכר בסך כולל של מאות מיליוני שקלים, שעתה יחידת האכיפה באגף תצטרך לבדוק האם אותם עובדים שקיבלו את הכספים נדרשים להשיב אותם לקופת המדינה.

קראו עוד בכלכליסט

לפי הדו"ח, יחידת האכיפה הצליחה להשיב כספים בשווי של 14 מיליון שקל בשנה שעברה. אם לוקחים את הכספים הללו לפי שווי אקטוארי – שלוקח בחשבון את החריגות על פני כל תקופת העבודה של העובדים והפנסיה התקציבית המגיעה להן אם החריגות היו נותרות כפי שהן – מדובר על השבת כספים בשווי של 200 מיליון שקל.

חריגות השכר מוגדרות לכל אורך הדו"ח כחריגות "לכאורה" משום שעוד לא נבדק סופית שאכן התבצעו חריגות שכאלו. אחת הכוכבות של הדו"ח היא עיריית אילת, בה עובדים נאלצו להשיב לא פחות מ-1.9 מיליון שקל. ביקורת חריגות שכר שערכו באוצר העלתה כי לקבוצת עובדים ניתנה בניגוד לחוק דרגות, תוספות, שעות נוספות גלובליות וכדומה. בעיריית פתח תקווה התברר כי העירייה החליטה בזמנו להוציא את כל העובדים ליום "גשר" על חשבון קופת העירייה, בניגוד לתקנות, בסכום של 1.2 מיליון שקל. בעיריית בני ברק נאלצו עובדים להשיב סכום של 1.5 מיליון שקל.

ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי. חריגות לכאורה של 1.9 מיליון שקל, צילום: דוד סרנוב ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי. חריגות לכאורה של 1.9 מיליון שקל | צילום: דוד סרנוב ראש עיריית אילת מאיר יצחק הלוי. חריגות לכאורה של 1.9 מיליון שקל, צילום: דוד סרנוב

הגופים האקדמאיים ממלאים 13מתוך 15 המקומות של בהם נמצאו חריגות שכר לכאורה בחמש השנים האחרונות ברציפות. בין השאר מדובר  באוניברסיטה העברית, וכן באוניברסיטת תל אביב, הטכניון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון ועוד. שני הגופים הנוספים שחרגו בכל שנה בחמש השנים האחרונות הן עיריית תל אביב ומועצה מקומית כפר כנא.

במקרה של האוניברסיטה העברית, אפילו אצל חשב האוניברסיטה התגלתה חריגת שכר לכאורה, כאשר שכרו גדל בין השנים 2013 ל-2012 בשיעור של 7% ל-32 אלף שקל.

באוניברסיטת תל אביב רמ"ד פיתוח אינטרנט קיבל ב-2013 תוספת שכר של 20% לכ-46 אלף שקל. שכרו של דיקן הפקולטה להנדסה בשנקר קיבל תוספת של כ-14% לשכר של כ-51 אלף שקל ובאוניברסיטה העברית העניקו לפני שנתיים תוספת של 41% למנהל המחלקה לפסיכולוגיה ללא פחות מאשר 61 אלף שקל.

עוד בין הגופים שמככבים בחריגות השכר ל-2013 נמצאת חברת החשמל שם נספרו 15 עובדים ששכרם חרג לכאורה. עוד נמצא כי בכיר בחברה קיבל העלאת שכר של 20% ל-54,494 שקל לחודש. בחברה נמצאו עוד 14 חריגות לכאורה בשנת 2013.

מהדו"ח עוד עולה כי בחברת חשמל, עובד לקראת סיום עבודתו יצא לחופשה בתשלום במשך מספר חודשים, בלי שנוכו לו ימי חופש. אותו עובד השיב 100 אלף שקל. עובד אחר בחברת החשמל שהשיב בעבר 450 אלף שקל, תבע השנה את המנכ"ל דאז שאישר לו את התשלומים החורגים. פשרה בבית הדין הביאה לכך שאותו מנכ"ל שילם 25 אלף שקל פיצוי, מתוכם 20 אלף לעמותה למען רווחת הציבור (נפגעי תקיפה מינית), מה שמעיד במידה מסוימת על שינוי מגמה.

אחד מתאגידי המים שבלטו בדו"ח היה תאגיד מיתב, של עיריית פתח תקווה, בו נמצאו מספר חריגות שכר בקרב הבכירים. מנכ"ל התאגיד, שפרש וננזף לאחר חקירה שהתנהלה נגדו בבית הדין המשמעתי לקופת התאגיד השיב 118.7 אלף שקל, סמנכ"ל בתאגיד השיב 118 אלף שקל, ראש חטיבת צרכנות ומערכות מידע השיבה 75 אלף שקל, היועץ המשפטי השיב 50 אלף שקל וראש חטיבת הכספים השיב 40 אלף שקל.

 

הדו"ח מצא גם כי לא רק בחברות הממשלתיות זכו העובדים לתוספות שכר נאות, אלא גם במקומות נוספים בשירות הציבורי. כך לדוגמה מזכירה ומזכיר במועצות הדתיות של גבעת עדה ורמת גן זכו לתוספת שכר של כ-18.5% שהביאה את שכרה של המזכירה בגבעת עדה ל-13,304 שקל בחודש ואת המזכיר ברמת גן למשכורת חודשית של 14,968 שקל בחודש.

הממונה על השכר, קובי אמסלם הדגיש לגבי הכסף מהחריגות, כי הוא אינו מגיע לקופת המדינה, אלא מושב לקופת הגוף עצמו. אם הגוף נמצא בעודף, מטפלים במענקים שהוא מקבל מהמדינה. אך לדבריו "הכתובת הישירה לחסכון היא הגוף עצמו".

אמסלם חשף כי האגף מקדם בימים אלה יחד עם משרד המשפטים, חוק שיאפשר להעמיד לדין משמעתי על חריגות שכר גם נבחרי ציבור כמו חבר דירקטוריון או יו"ר רשות מקומית "כך שלא ניתן יהיה ניתן לברוח מאחריות. היום כאשר נציג ציבור הוא זה שמאשר את חריגות השכר, הוא פטור מדין משמעתי, אפשר רק לדרוש את הכסף חזרה מהעובד. זה מצב לא בריא, כי זה לא סוגר את הפרצות האפשרויות. אם הכפופים לנציג הציבור חשופים להעמדה לדין, אין סיבה שהוא לא, במידה הוא אישר את החריגות".

על הרשויות המקומיות אמרה אתי גבאי-מורלי, מנהלת יחידת האכיפה באגף השכר במשרד האוצר, "בעיריות רבות, נרשמו מכסות של 100 שעות נוספות גלובאליות (מעל 4.5 שעות נוספות בכל יום) זה משהו שלא זר בנוף שלנו, בנוסף 150-200 שעות כוננות בחודש, שזה יותר מ-6.5 שעות ביום, לפעמים מגיעים למעל 24 שעות ביום".

עוד הוסיפה גבאי-מורלי כי "ברשויות מסוימות מצאנו עובדים שמקבלים 6-4 דרגות מעל למתח החוקי שלהם, חריגות של 15% מעל שיעור גמלת הפנסיה שהיו אמורים פקידים לקבל. הענקת מענקי פרישה, שאמור לתגמל עובד שפורש לפני הזמן או לא הגיע למקסימום הפנסיה שיכול היה להגיע, אך בפועל נמצאו מקרים רבים בהם אנשים שמקבלים את המקסימום, קיבלו בנוסף גם מענק פרישה".

גבאי-מורלי מסבירה כי "לא מדובר בבדיקות עומק, הכלי לא מאתר חריגות בבסיס השכר, זה כלי חשוב כי הוא מאפשר לאתר חריגות שכר און ליין. ולהעביר ליחידת החקירות מידע על מאשרים ברגע שאישרו. כך אפשר לטפל בגורם המאשר וכן זה מצמצם פגיעה בעובדים שלא נלקח מהם השכר רטרואקטיבית".

 

תגובת ועד ראשי האוניברסיטאות: "תנאי השכר של בעלי התפקידים באוניברסיטאות נקבעו על בסיס החלטות של שלוש ועדות ציבוריות ואנו ממלאים בקפדנות אחר הוראות אלו. מעבר לכך, ועד ראשי האוניברסיטאות והממונה על השכר באוצר הסדירו לא מכבר את נושא השכר ותנאי ההעסקה של בעלי תפקידים בכירים באוניברסיטאות. במסגרת זו סוכם בין השאר להפחית את שכר הבכירים באוניברסיטאות דבר שישפיע על שכר כלל העובדים במערכת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



5 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
לא נשאר פה!
למה שאפסים שמגרבצים במשרד, בהמשך ישיר לשירות או יותר נכון לחוסר השירות שלהם בצבא, יקבלו משכורות כפולות ויותר מעל השכר החציוני? אנשים חסרי יכולות מלבד סיבוב הלשון סביב החור של התחת של הבוס שלהם, שהוא כמובן גונב יותר מהפירורים שהוא נותן למלקקים שלו. האנשים האיכותיים בהייטק שמחזיקים את המדינה מלהפוך לחברה בדרגת איכות של סומליה, משקיעים את כל כוחם בעבודה והשקיעו בעבר בלימודים מפרכים, כדי לנסות להתחרות באפסים שכאלו? לא תודה. את המיסים שלי אני יותר מאשמח לשלם בארץ לועזית.
06.09.15