אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כל צבעי השבר צילום: עמית שעל

כל צבעי השבר

ב"כן־לא, שחור־לבן" עוסק ד"ר גיא מורג צפלביץ', פעם רופא וכיום אחת הדמויות הצבעוניות ביותר בעולם האמנות המקומי, במחאת יהודי אתיופיה

07.09.2015, 08:53 | רעות ברנע

"לא רציתי לעשות תערוכת מחאה, לתערוכות כאלה אנשים מגיעים ומתעצבנים", אומר ד"ר גיא מורג צפלביץ', אוצר התערוכה "כן־לא, שחור־לבן", שנפתחת השבוע בגלריה המשכן (בית מאירוב, הרצפלד 31 חולון, כניסה חופשית).

התערוכה צמחה מתוך המחאה של יוצאי אתיופיה, שתפסה תאוצה בחודשים האחרונים. "אנחנו רגילים לראות את האנשים הללו שקטים ומקבלים, ופתאום ראינו אותם ברחובות, מוחים וצועקים. עבורי זו היתה נקודת שבר", אומר מורג צפלביץ'.

מנקודת השבר הזאת החל מורג צפלביץ' (42) לרקום את התערוכה, שתיפתח ביום רביעי במסגרת השנה השביעית של העונה הישראלית לעיצוב בחולון. אף שמדובר במסגרת עיצובית במהותה, התערוכה — כמו תערוכות קודמות של מורג צפלביץ' - משלבת כמה סוגי אמנויות. "משום שלא רציתי תערוכה שהיא רק פוליטית, החלטתי להסתכל על הדברים ברמת הגוון. אנחנו עוסקים במתח בין השחור ללבן, אבל אי אפשר לדבר על שחור ולבן בלי לדבר על צבעים אחרים", הוא אומר. את כל הצבעים האלה ימלאו יותר מ־40 אמנים שישתתפו בתערוכה, בהם יוצאי אתיופיה לצד ישראלים ותיקים ואמנים בינלאומיים.

איך בחרת את האמנים?

"אני נגד פרסום של קול קורא כללי. פניתי אחד אחד לאמנים, הסברתי להם על נושא התערוכה ועל הרעיון, וההתגייסות היתה מדהימה".

העבודות נוצרו במיוחד לתערוכה?

"חלקן. היו אמנים שידעתי שאני רוצה עבודות ספציפיות שלהם, לא משהו חדש.

"למשל, העבודה של סיגלית לנדאו שבה רואים אשה שחורה צובעת עיגול שחור מחוץ לבניין בתל אביב. נציג גם עבודה של ספנסר טוניק שלא הוצגה בישראל, מתוך סדרת ים המלח: עבודה שבה רואים קבוצה גדולה של נשים עירומות במפל בעין בוקק. אחת הנשים היא כהת עור, והיא היחידה שלא מפנה את פניה למצלמה".

גיא מורג צפלביץ גיא מורג צפלביץ' ו"הצעקה" של מאירה גרוסינר שתוצג בתערוכה. "עוסקים במתח שבין השחור ללבן" | צילום: עמית שעל גיא מורג צפלביץ

 

מי כן יצר עבודות חדשות?

"מרגו גראן מציגה שלושה ציורים שבהם היא עוסקת ביחסים בין שחור ולבן באמצעות דמויות מ'האח הגדול' — טהוניה רובל וסתיו סטרשקו. רוני לנדה יצרה פרחי כותנה בצורת ראשים של אנשים שחורים, אבל בצבע לבן, בהשראת השיר 'בים לבן קבוצת שחורים קוטפת'. ויש גם עבודות שנוצרו הודות לפרויקט מיוחד שעשינו עם ילדים של קהילת יוצאי אתיופיה: ליהי חן, קרן שפילשר ורני ששון עבדו במשך כמה שבועות עם קבוצות מעורבות של ילדים בבית ספר יסודי, ויצרו יחד איתם וגם בהשראתם. שפילשר גם יצרה בשיתוף פעולה עם רוקמות אתיופיות, שרקמו את ציוריה על גלביות".

אוצֵר בחלוק לבן

מורג צפלביץ' הוא אחת הדמויות הצבעוניות בעולם האמנות של ימינו. הוא נשוי לשפילשר, שומר שבת, וגם תואר ה"ד"ר" שהוא נושא הוא דוקטור במובן המוכר ביותר — דוקטור לרפואה. "אני ד"ר אמיתי", הוא אומר בחיוך. "למדתי שבע שנים רפואה בבודפשט, אבל אז החלטתי שאמנות מעניינת אותי יותר. הלכתי ללמוד ב־CCA (המרכז לאמנות עכשווית), ומ־2008 אני אוצר פעיל".

העבר שלך משפיע באיזשהו אופן על דרך העבודה שלך היום?

"הרפואה נותנת לך את היכולת להסתכל על משהו בכל מיני רבדים — מרמת הכימיה בתא, דרך התא עצמו, האיבר והגוף השלם. אני מקווה שאני מיישם את דרך החשיבה הזו בבניית התערוכות שאני אוצר".

ועובדת היותך דתי משפיעה?

"אני לא נותן לזה להשפיע על בחירה של עבודות לתערוכות. אין לי בעיה לשלב עבודות עם עירום, למשל. אני לא אשלב עבודות שיוצרות פרובוקציה כנגד הדת אם אין לפרובוקציה סיבה, אבל אם היא מוצדקת — היא תיכנס. אני חושב שבאמנות מותר לדבר על הכל".

ציור של מרגו גראן שעוסק ביחסים בי שחור ולבן באמצעות דמויותיהן של  טהוניה רובל וסתיו סטרשקו מ"האח הגדול", צילום: גיא מורג ציור של מרגו גראן שעוסק ביחסים בי שחור ולבן באמצעות דמויותיהן של טהוניה רובל וסתיו סטרשקו מ"האח הגדול" | צילום: גיא מורג ציור של מרגו גראן שעוסק ביחסים בי שחור ולבן באמצעות דמויותיהן של  טהוניה רובל וסתיו סטרשקו מ"האח הגדול", צילום: גיא מורג

 

גם קינוח טוב זו אמנות

התערוכה כוללת גם כמה הפתעות בלתי שגרתיות: בערב הפתיחה, למשל, יציג השף־קונדיטור ערן שוורצברד קינוחים אתיופיים שיוגשו בכלים שעיצבה במיוחד הקרמיקאית מיכל פולק.

"פניתי לערן קודם כל כי זה עדיף על הבמבה והביסלי שמגישים בדרך כלל בפתיחות", אומר מורג צפלביץ' בחיוך. "הוא עשה סיורים בשווקים של יוצאי אתיופיה ויגיש מאות מנות. זה יהיה מעין מיצג אכילה".

בתערוכה מוצג כתב היד של השיר 'עבודה שחורה' של אהוד בנאי. מה הקשר שלו לעניין?

"הפעם הראשונה שבה נתקלתי בבעיות הקליטה של האתיופים היתה ב־1987 כששמעתי את השיר הזה, ומאוד רציתי את כתב היד שלו. בנאי נתן אותו בשמחה גדולה, והוא יוצג בתערוכה. מבחינתי זו עבודת אמנות כמו כל האחרות, ואני שמח שיכולתי להכניס משהו כתוב, שמכריח אנשים לעמוד ולקרוא".

כל המהלכים האוצרותיים הללו, כמו לשלב אוכל, מוזיקה ואופנה, אמורים "להקל את גלולת האמנות" על הקהל?

"אני לא מנסה להתנחמד, אני מנסה ליצור עניין. החלוקה בין אמנות לעיצוב כמעט לא קיימת היום, וההגדרה של אמנות באופן כללי מתרחבת. מבחינתי אוכל זו אמנות. אם שף הוא מוכשר, חושב ומנסה להגיע לדברים אמיתיים, מה שאתה מקבל בסופו של דבר על הצלחת גורם לך לאותן התחושות שמייצרת עבודת אמנות פלסטית. השילוב הזה בין התחומים יוצר משהו שגורם לאנשים לחשוב".

תגיות