אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"בשלוש וחצי שנים האחרונות כמות החברות הציבוריות ירדה משמעותית"

דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט בכנס "המהלך העסקי של השנה": "אם חברות ציבוריות החליטו לסגת מהמסחר הציבורי ולהפוך לפרטיות וכך להימנע מנטל רגולטורי, זה מעיד על הקושי. יותר חברות שמתאימות להנפקה מחפשות את דרכן מחוץ לגבולות ישראל"

07.09.2015, 11:34 | ניר צליק

"אנחנו במסגרת BDO זיו האפט עשינו לפני מספר חודשים סקר בתחום הטכנולוגיה והשאלה היחידה שנשאלה היתה בלקיחת מספר חברות בשלבי התפתחות שונים, גם סטארט-אפים וגם חברות שהבשילו והשאלה היתה איך אתה רואה את עצמך כשתהיה גדול, במובן של האם האקזיט הוא השאיפה מעל הכל או שאתה מנסה להיות טבע או צ'קפוינט ומה שהפתיע אותנו זה שהתשובה שהיתה משותפת היא שהאקזיט הוא לא השאיפה הראשונה", כך אמר דני מרגלית, יו"ר BDO זיו האפט בכנס "המהלך העסקי של השנה".

לדבריו, "הרצון לייצר חברה משמעותית במשק הישראלי למובילת השוק בענף ההתמחות והשאלה היא רק אם יש את הכלים לעשות את זה. אם נתייחס למקורות הכספיים, סטארט-אפים בשנים הראשונות דורשים כסף והמקורות הם מקרנות או מגיוס כספים והחלופה האחרונה היא האקזיט.

דני מרגלית יו"ר BDO זיו האפט, צילום: עמית שעל דני מרגלית יו"ר BDO זיו האפט | צילום: עמית שעל דני מרגלית יו"ר BDO זיו האפט, צילום: עמית שעל

"אם היום התמקמנו בבניין הבורסה, אני ארשה לעצמי להתייחס לחברות הציבוריות והעובדה היא לצערי שבשלוש וחצי שנים האחרונות כמות החברות הציבוריות ירדה משמעותית. בשיא היינו עם 650 חברות והיום אנחנו עם 200 חברות פחות וזה אומר הכל על התהליכים המורכבים שקורים בישראל היום. כשחברה ישראלית רוצה לגייס הון היא חווה תלאות לפני ואחרי המהלך, עם הקשיים הרגולטוריים שעלו בשנים האחרונות. אם חברות ציבוריות החליטו לסגת מהמסחר הציבורי ולהפוך לפרטיות וכך להימנע מנטל רגולטורי, זה מעיד על הקושי. יותר ויותר מהזמן צריך להיות מוקצה לדרישות הרגולטוריות והתהליכים האלה הלכו והחמירו בשנים האחרונות ויצרו האטה בולטת במסלול של ה-IPO כמקור מימון.

"יו"ר רשות ניירות ערך ההודי פגש אותי לפני כמה חודשים ואמר לי שהם היו שמחים לעודד חברות ישראליו שיגיעו לשם, ולא הבין למה ישראליות נרשמות בארצות הברית. זה מה שקורה בשנים האחרונות, חברות שמתאימות להנפקה מחפשות את דרכן מחוץ לגבולות ישראל. החברות הקטנות יותר מנצלות את השווקים באנגליה והגדולות את השוק האמריקאי. זה לא שבשוק האמריקאי אין רגולציה או דרישות אבל כשמייצרים את ההשוואה בין הנטל בישראל לארה"ב, גם רשות ניירות ערך וגם הבורסה הגיעו למסקנה שהמלחצת התהדקה יותר מדי ומנסים בחודשים האחרונים לייצר תהליכים קלים יותר ומשוחררים יותר שיעודדו חברות לבחור בגיוס הון בישראל.

"אנחנו רואים בשנה האחרונה חברות אמריקאיות עם נדל"ן בארצות הברית שכחלופה מועדפת לגיוס מקורות מימון בארצות הברית הגיעו למסקנה שישראל היא מקום טוב ופערי הריבית בישראל מעודדים חברות אמריקאיות להגיע לישראל ולגייס חוב בישראל. הקלה ברגולציה תדחוף חברות לשוק ההנפקות.

"כל זה מתחבר למהלך העסקי כשהרצון הוא למפות חברות מובילות בכל תחום שהוא. בסוף, מתוך 25-30 חברות בחרנו והמשימה היתה קשה ומורכבת אבל בסוף צריך להחליט.

הנקודה האחרונה, אם דיברנו על כלים, היא המהלך של 5 יחידות מתמטיקה. דיברתי עם יוג'ין קנדל, הבת שלי לומדת הנדסת חשמל, 300 סטודנטים להנדסת חשמל במחזור רק 10 בנות סיימו, ויוג'ין התייחס לזה כבעיה לאומית. זה לא דבר חדש שיש דרישה גוברת למהנדסים ואנשי טכנולוגיה ועובדה היא שפחות מועמדים מגיעים למקצועות האלה. החשיבה של הממשלה לנסות ולדחוף את המתמטיקה ולמידה בתחום הטכנולוגיה היא מבורכת ואני מקווה שבשנים הקרובות נראה את הפירות של זה".

תגיות