אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כסף גדול, רעיונות קטנים צילום: עמית שעל

כסף גדול, רעיונות קטנים

תחום הסייבר מושך משקיעים ויזמים, אבל דרושים סטארט־אפים שגם מחדשים

09.09.2015, 06:49 | מיקי בודאי
אם מלחמה היתה דבר מוגדר: צבא מול צבא, החיילים היו נפגשים בחזיתות מוגדרות, המרגלים היו חוזרים מהכפור ומהמזימות היו חובקות עולם. המזימות נשארו, אבל היום המלחמה נערכת במרחב האינטרנטי: הצבא פועל ממרתף הבית של ההורים, והחזית היא מחשבי בנק, חברת ביטוח, או מערכות לשליטה על תשתיות. החשש של החברות ממתקפת סייבר הוביל לפיתוח שלל אמצעי הגנה. התעשייה הישראלית היא מובילה עולמית בענף: חברות סייבר צצות בזו אחר זו וסטארט־אפים נמכרים בקצב מסחרר. אבל כל האנרגיה הזו אינה עדות לתעשייה בריאה, אלא עדות למצב של הצפה וחוסר שיווי משקל.

ההצפה בשוק הסייבר הישראלי ניכרת דווקא במספר המיזמים הרב שבבסיסם רעיונות נאיביים בעלי סיכויי הצלחה נמוכים. פעם, אם ליזם היה רעיון טוב מיד היו קמים לו מתחרים; עכשיו, מכיוון שסייבר הפך למילת באזז בשוק, קמים מתחרים גם ליזם עם רעיון בינוני ומטה. מרבית המיזמים מנסים לפתור את אותה בעיה: פריצה לרשתות ארגוניות ודליפת מידע רגיש. אבל האם בעיה זו מצדיקה מאות סטארט־אפים? בכלל לא בטוח. יתרה מכך: בכל הפיתוחים האחרונים לא נפרץ שום מחסום טכנולוגי, ואפשר היה לפתח אותם גם לפני חמש ואפילו עשר שנים.

עצוב לראות שלמרות כל הרעש שעושה התעשייה אין באופק פתרון אמיתי לבעיה: למרות ההשקעה בטכנולוגיה, רשתות ארגוניות ימשיכו להיפרץ, ואפילו בקצב גבוה יותר, ומידע רגיש ימשיך לדלוף. הסטארט־אפים לא פותרים את הבעיה: הם רק מקשים במעט על תוקפים, או עוזרים לתחקר אירועים. אבל כל פתרון כזה הוא טלאי שמוסיף ערך קטן.

תקציבי אבטחת המידע גדלים משנה לשנה, ובייחוד בתקופה האחרונה. אבל האם הם גדלים במידה מספקת להכיל את כל תנופת הסטארט־אפ בשוק? אני בספק. אצל הלקוחות יש צוואר בקבוק בבחינת טכנולוגיות חדשות, סטארט־אפים עומדים בתור רק כדי להוכיח את היכולת שלהם — ובסוף עיקר התקציב הולך לחברות אבטחת המידע הגדולות והמבוססות. הלקוחות קונים עוד ממה שיש להם ומוסיפים עוד כוח אדם שינהל את האופרציה הכבדה הזאת. כך שזאת תקופה נהדרת לחברות אבטחת המידע הגדולות, אבל עבור הסטארט־אפים הסיפור קצת שונה.

אז איך ניתן להסביר את מספר האקזיטים בתחום? ראשית, סטארט־אפים ותיקים יכולים להנפיק בשווי גבוה ביותר בתקופה זו בשל תנאי שוק טובים. כמו כן, לחברות הציבוריות הגדולות יש כמויות גדולות של מזומנים, ועקב תחרות עזה שעלולה להשפיע על שוויין, הן משקיעות ברכישת טכנולוגיות חדשות שמקנות להן יתרון תחרותי, אף אם קטן.

בשנים הקרובות נמשיך לראות רכישות של סטארט־אפים ישראליים בתחום הסייבר, שכן אלו זולים יותר לרכישה ממקביליהם האמריקאיים. אחת הסיבות לכך היא שלסטארט־אפים אמריקאיים קל יותר לבנות צוותי מכירות חזקים ולהביא תוצאות אמיתיות בשטח, ולכן הם מתומחרים במחיר גבוה יותר. עבור סטארט־אפים ישראליים זאת משימה הרבה יותר קשה, נוכח המרחק הרב והבדלי התרבות.

מעט מאוד חברות מבציר 2014–2015 יגדלו להיות ציבוריות בעתיד; באחוזים מדובר בשיעור זניח בלבד ביחס למספר הסטארט־אפים שצצו בתקופה הזו. כיום קל יחסית לסטארט־אפים בתחום הסייבר לגייס כסף לסיבוב ראשון או שני, כי יש הרבה כסף בשוק והתחום נחשב סקסי. הבעיה תתחיל בסיבובים המתקדמים יותר, שם הם יימדדו על בסיס מכירות, אז למרביתם יהיה קשה להצדיק השקעות נוספות על סמך ההתקדמות שלהם במישור העסקי.

הכותב הוא יזם ומשקיע בחברות סייבר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות