אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"גרמניה זקוקה לידיים העובדות של המהגרים" צילום: רויטרס

"גרמניה זקוקה לידיים העובדות של המהגרים"

פרופ' הנס־ברנד שפר, מבכירי הכלכלנים בגרמניה, מסביר כי החלטתה של מרקל לקלוט פליטים נובעת גם משיקולים כלכליים. בשיחה עם כלכליסט הוא מספר כיצד קליטתם של כמיליון פליטים תשפיע על גרמניה

08.09.2015, 19:45 | מיכאל פרל

נשיא הנציבות האירופית ז'אן־קלוד יונקר הציע אתמול מנגנון לפיזורם של 160 אלף פליטים בין מדינות האיחוד. למדינות מרכז ומזרח אירופה, המתנגדות לקליטת המהגרים, יוצע לשלם עבור קליטתם במדינות אחרות.

קראו עוד בכלכליסט

צרפת כבר הרימה את הכפפה, והנשיא פרנסואה הולנד הודיע כי מדינתו תקלוט 24 אלף פליטים סורים.

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל התייחסה אתמול לאהדה שלה היא זוכה בקרב הפליטים העושים את דרכם לאירופה. "אני שמחה שגרמניה הפכה למדינה שמסמלת תקווה עבור אנשים רבים. בהתחשב בעברנו, זה לא מובן מאליו", אמרה במסיבת עיתונאים.

מהגרים ברחובות מינכן, צילום: אם סי טי מהגרים ברחובות מינכן | צילום: אם סי טי מהגרים ברחובות מינכן, צילום: אם סי טי

לפי פרופ' הנס־ברנד שפר, מרקל מונעת משילוב של מחויבות הומניטרית ושיקולים פרגמטיים. בראיון ל"כלכליסט" מסביר שפר - כלכלן ופרופ' חבר במוסד הפרטי הנחשב ביותר ללימוד משפטים בגרמניה, ביה"ס בוצריוס בהמבורג - שקליטת הפליטים היא חובה חוקתית בגרמניה, אך בד בבד היא גם כורח המציאות לנוכח המחסור בידיים עובדות.

נראה כי אירופה טרם חוותה משבר הגירה בגודל כזה.

"מה שאנחנו רואים כאן זו קריסה מוחלטת של חוקי ההגירה ונוהלי בדיקת בקשות המקלט של האיחוד האירופי. על פי אמנת דבלין, על מבקשי המקלט להיקלט במדינה הראשונה שהם מגיעים אליה לפני שיוכלו לנוע בין מדינות האיחוד.

"אך יוון, הונגריה ואפילו איטליה נואשו מהפרקטיקה הזאת. מבקשי המקלט לא רוצים להירשם במדינות הללו מחשש שהם באמת ייקלטו בהן, ואילו הממשלות של שלוש המדינות הללו שמחות לשלוח אותם לדרכם. במקרה של הונגריה, מדובר בהסכם של ממש בין קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן. היא פשוט אמרה לו לשלוח לה את מבקשי המקלט שנמצאים במדינתו, תוך התעלמות מהנהלים והנוהג".

ובהיעדר נהלים צפוי כאוס?

"הפוליטיקאים מנסים כרגע ליצור מסגרת חוקית חדשה, מעין מנגנון שיאפשר חלוקה בנטל. אבל זה ייקח זמן ולא בטוח שיצליח. יש התנגדות חריפה מאוד לקבל את הפליטים במדינות מרכז אירופה, כמו פולין וצ'כיה והמדינות הבלטיות. אין קונצנזוס פוליטי ולכן אין סדר".

מה קורה בשטח?

"בימים האחרונים הגיעו לגרמניה כמה אלפי מבקשי מקלט סורים. בנוסף הגיעו אלפי מהגרים ממדינות אפריקה, אפגניסטן ועוד. סך הכל הגיעו כ־20 אלף איש בתוך ימים ספורים. אני נמצא כרגע בהמבורג והמראות הם בהחלט חריגים. כמעט כל הפארקים בעיר הוסבו למחנות פליטים מאולתרים. כך גם המלון הגדול בעיר, הקונגרס צנטרום, שקלט כאלף פליטים".

מהגרים עוברים בדיקה רפואית, צילום: רויטרס מהגרים עוברים בדיקה רפואית | צילום: רויטרס מהגרים עוברים בדיקה רפואית, צילום: רויטרס

כיצד קרה שדווקא הקנצלרית מרקל, אשת המפלגה השמרנית, פתחה את השערים?

"הזכות לקבלת מקלט מדיני מצויה בחוקה הגרמנית. היא אינה עניין פוליטי. גרמניה מחויבת להעניק מקלט לכל אדם שחייו מאוימים במולדתו. יש לזה, כמובן, קשר לעבר שלנו.

"מרקל אולי יכולה לנסות לשנות את החוקה, אך כרגע היא מחויבת לנהוג על פי המצב הקיים. המרכז־שמאל אולי יותר נלהב לקיים את הציווי החוקתי, אך גם הימין יישר קו בעניין הזה.

"באשר לזרמים ימניים יותר בתוך מפלגתה, הנוצרים הדמוקרטים, אין להם כוח ליצור גוש חוסם. לכן כרגע יש למרקל הכוח הפוליטי לקדם מדיניות כזו, גם אם היא שנויה במחלוקת".

האם יש קשר בין פתיחת השערים למחסור בידיים עובדות בגרמניה בגלל הילודה הנמוכה?

"ודאי שיש קשר. כשגרמניה קלטה בשנות התשעים הגירה ממדינות חבר העמים ויוגוסלביה לשעבר, התאחדות התעשיינים התנגדה בתוקף משום ששיעור האבטלה היה גבוה.

"כיום שיעור האבטלה בגרמניה נמוך מאוד ומבין הנמוכים בגוש היורו. במקביל, שיעור הצעירים מתכווץ ודור הבייבי־בומרס יוצא בהדרגה ממעגל העבודה.

אל תוך הוואקום הזה נכנסים המהגרים. אנחנו זקוקים להם כדי שיעבדו, ישלמו מסים, ובכך יאזנו את מערך הפנסיות שלנו. לכן גם התאחדות התעשיינים ולשכת המסחר של גרמניה הן התומכות המרכזיות בפתיחת השערים".

וכיצד מגיבים לכך אזרחי גרמניה?

"למרבה ההפתעה התגובה במרבית המקרים היא חיובית מאוד. יש פרץ של סולידריות ומרבית האנשים מקבלים את הפליטים בזרועות פתוחות. יש אמנם קבוצות ניאו־נאציות שמפגינות נגד התופעה וכמעט בכל יום יש מתקפה אלימה על מרכז פליטים כזה או אחר, אך הגישה הכללית היא חיובית מאוד".

השאלה היא האם ככל שיגבר זרם הפליטים, תשתנה גם התגובה.

"גרמניה היא מדינה שיש לה מסורת של קליטת פליטים, וגם לא מעט ניסיון בתחום הזה. אחרי מלחמת העולם השנייה גרמניה קלטה בתוך כשנתיים וחצי כ־12 מיליון פליטים ממזרח אירופה וממקומות אחרים".

ובכל זאת, השנה היא תקלוט כ־800 אלף פליטים, שהם כ־1% מהאוכלוסייה. האם לטווח הארוך זה לא ישנה את פניה?

"המספר עשוי גם להגיע למיליון פליטים, ועל פי הערכות, בשנתיים־שלוש הבאות מדובר על לא פחות מזה. אליהם צריך להוסיף עוד כמיליון איש שיגיעו לגרמניה השנה מתוך אירופה, חלקם ממדינות האיחוד כמו רומניה ופולין, וחלקם ממדינות יוגוסלביה לשעבר.

"אכן מדובר בלא מעט אנשים, אך למרות הכל אני אופטימי. אני מאמין שאפשר למצוא דרך לשלב אותם בחברה ולגרום להם להפוך לגרמנים במידה זו או אחרת".

לצד שנאת הזרים קיים גם השיקול הכלכלי. הגרמני הממוצע עשוי לומר "למה אני צריך לשלם על זה"?

"על פי ההערכות הרשמיות, קליטת כל פליט תעלה לגרמניה 1,000 יורו בחודש. העלות של אלה שהגיעו השנה צפויה להגיע לכ־12 מיליארד יורו. הסכום יגיע לא רק מהתקציב הפדרלי, אלא גם מהרשויות המקומיות ומהמדינות המרכיבות את הפדרציה. מדובר בפחות מ־2% מהתקציב. זה אמנם לא מעט, אך זה ודאי לא יחנוק את התקציב. לכך התכוונה מרקל כשאמרה כי 'גרמניה חזקה מספיק לקלוט את כולם'".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

24 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

23.
הטמבל לא מבין שאלה לא מהגרים שבאים לעבוד אלא להפך
שיסתכל על כל הארצות שקלטו מוסלמים ויראה שהם באים ברובם כדי לקבל שירותי רווחה, וממש לא מעוניינים בעבודה קשה שהגרמנים לא רוצים לעשות. לא רק שהם לא יקבלו עובדים, אלא שהם יקבלו משפחות עם ילודה גבוהה, אפס רצון להשכלה ולהתערות בחברה וכר פורה לאלימות ולטרור. לפעמים ידהים לראות עד כמה אנשים לכאורה משכילים מסוגלים להיות כל כך עיוורים למציאות.
מתי הם ילמדו?  |  08.09.15
22.
12 נוח לך לשכוח שצרפת שדדה את אפריקה לאורך שנים
נכון שלצרפת אין אוצרות טבע, אבל לאורך שנים הצרפתים שדד את אוצרות הטבע של אפריקה וחלק גדול מהצלחתם קשור בזה. כיום קשה לומר שצרפת היא מעצמה כלכלית משמעותית, והנתונים מראים שהיא בירידה, וזה ללא ספק עקב ההגירה המסיבית של עובדים לא מיומנים וחסרי השכלה מחד ומהגירה של צרפתים משכילים, בעיקר לקנדה, מאידך.
לכן היא מעצמה כלכלית  |  08.09.15
לכל התגובות