אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"למה רונאל לא עד מדינה, כי לפי כתב האישום הוא ראש נחש" צילום: אוהד צויגנברג

"למה רונאל לא עד מדינה, כי לפי כתב האישום הוא ראש נחש"

רז נזרי, המשנה ליועמ"ש, אמר בוועידת המשפט בת"א כי "בפרשת ישראל ביתנו הייתי שמח להעמיד את כל המושחתים לדין, אבל עלינו לשלם מחיר ולהקל עם חלק מהם כדי להעמיד לדין את החשודים המרכזיים"

08.09.2015, 14:00 | משה גורלי

כ-2,000 משתתפים גדשו את מלון דיוויד אינטרקונטיננטל לטקס ועידת המשפט של לשכת עורכי הדין. ראש הממשלה ביטל את השתתפותו במושב הפתיחה והותיר את ברכות הפתיחה לראש האופוזיציה יצחק הרצוג וראש ועדת חוקה חוק ומשפט ניסן סלומינסקי. שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת בית המשפט העליון יישאו דברים בהמשך היום.

"למה רונאל פישר אינו עד מדינה", שאל עו"ד אבי חימי, "הוא לא איש ציבור ולכן חשוב יותר לשמוע מה יש לו לומר על קציני משטרה או על פרקליטת מחוז לשעבר". הדילמה הזו הוצגה במושב על עסקאות וטיעון ועדי מדינה בוועידת המשפט.

"כי רונאל פישר הוא ראש נחש, לפי כתב האישום" השיב עו"ד רז נזרי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. נזרי התייחס גם ל"גיוסה" של שולה זקן ולהקלות שקיבלה. "לא שששנו לעשות הסכם עם זקן כי בעינינו היא הייתה סוג של עבריין עיקרי. אבל כשהיא הביאה את הקלטות - וזה כבר לא סתם גירסה - המתעדות ראיות רלוונטיות לתיק טלנסקי, פנינו לעליון וביקשנו להעיד אותה. הודינו שמדובר בהליך חריג, אבל זהו מקרה חריג שהאינטרס הציבורי הצדיק אותו".

הדוברים הסכימו שעדי מדינה הוא הכרח אבל שיש לנקוט בו זהירות יתר. "בפרשת ישראל ביתנו", אמר נזרי, "שגרמה להעביר כסף ציבורי של כולנו של כולנו לכיסים פרטיים, הייתי שמח להעמיד את כל המושחתים לדין, אבל עלינו לשלם מחיר ולהקל עם חלק מהחשודים כדי להעמיד לדין את החשודים המרכזיים". 

עו"ד אבי חימי , צילום: צביקה טישלר עו"ד אבי חימי | צילום: צביקה טישלר עו"ד אבי חימי , צילום: צביקה טישלר

בפרשה זו דווח על שישה עדי מדינה. "מה אתם מתפארים במספר הזה", שאל חימי, והוסיף: "יש להסדיר את מעמד ותפעול עדי המדינה כדי שלא יווצר מצב שבו יגוייסו נטולי עמוד שדרה שיהיו מוכנים לספר הכל, את כל מה שהמשטרה רוצה לשמוע, כדי להציל את עורם. יש להפריד וליצור מצב שעדי המדינה לא ייחקרו בידי היחידה שמכירה את התיק, אלא בידי יחידה אחרת ואז נראה אם יש להם משהו אמיתי לתרום, ולא לספר את מה שהחוקרים מטמיעים בהם בהפסקות הסיגריה או בזינזאנה, באותם מקומות שלא מתועדים".

"הכל מתועד, אלה סיפורי מעשיות" הגיב מני יצחקי, ראש אגף חקירות במשטרה שהגן על טוהר החקירה של המשטרה.

"הבעיה שלנו היא בריונות שלטונית"

קודם לכן אמר ח"כ הרצוג כי "הבעיה שלנו אינה רק שחיתות שלטונית אלא בריונות שלטונית, שמנסה לכופף ולדרוס נורמות יסוד כשכל שר ושרה מאיים בדרכו על הדמוקרטיה. שרת המשפטים מאיימת על בג"ץ, שרת התרבות סותמת פיות וראש הממשלה רומס את השידור הציבורי. אנחנו חברה חולה אם מאיימים על בית המשפט בבולדוזרים ומצמידים שומרי ראש לשופטים". הקהל געש במחאות נגד ומחיאות כפיים בעד. הרצוג, כך נראה, נהנה להלהיט את הרוחות ולנזוף בו על חוסר הסובלנות לדעות שונות ובמיוחד לאומץ של הרצוג להשמיע אותן.

השופט ריבלין, צילום: אלכס קולומויסקי השופט ריבלין | צילום: אלכס קולומויסקי השופט ריבלין, צילום: אלכס קולומויסקי

המושב הראשון דן ביחסי בית המשפט והכנסת. "אי אפשר לומר שיש מתקפה של הממשלה והכנסת על הרשות השופטת ואין פלישה בלתי מרוסנת של בית המשפט לשטחן", אמר המשנה לנשיאת העליון בדימוס השופט אליעזר ריבלין המכהן כנציב תלונות הציבור על השופטים, "ישנה הדדיות שנובעת מחוקי הפיזיקה. למשל הריק מתמלא מסביבתו.. האקטיביזם השיפוטי משקף הימנעות וחוסר פעילות של הממשלה והכנסת שאינן מטפלות ומעבירים את האחריות לרשות השופטת. כמו כניסת בג"ץ לענייני השטחים או ההתאזרחות. כניסת הפסיקה לעניינים שנויים במחלוקת ציבורית לא הועילה לבית המשפט העליון".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, צילום: עמית שעל יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג | צילום: עמית שעל יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, צילום: עמית שעל

ריבלין ביקר את הרחבת תחומי השיפוט של בית המשפט: "החיכוך בין הרשויות הגיע לשיא בעניין הביקורת השיפוטית. יש כאן דילמה מובנית. המתח בין רשות שלא נבחרת, השופטת, לבין רשות נבחרת, המחוקקת. כשבית המשפט מבטל חוק נוצר חיכוך ובחיכוך הזה יש צורך בזהירות ותבונה יתרות. יש סכנה להחלשת בית המשפט בהרחבת זכות העמידה. אנו צריכים לעשות חשיבה חדשה לגבי מקור כוחו של בית המשפט. בית משפט שמסיר מעליו את כלי הסינון מסתכן בהחלשתו. הוא צריך לכבד את שאר הרשויות ולשמר את אמון הציבור ליום פקודה. כדי שיוכל להגן על זכות אדם, חייב בית המשפט לשמור על המשאבים שלו".

ראש ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ סלומינסקי טען ל"שיבוש מוחלט של הגבולות בתקופת אהרן ברק. כשחוקקנו חוקים למטרה מסויימת ובית המשפט נתן להם את הפירוש שהוא רוצה, אז בדרך האחורית השופט הפך למחוקק בניגוד לכוונת הכנסת. להבנתו של ברק חוק שסותר את חוק היסוד הוא בטל, ובית המשפט החל לבטל חוקי הכנסת מהטעם הזה. עמדתי נדהם לנוכח הפלפולים של ברק שהעמיס דברים שלא היו ולא נבראו כשהוא בא לפרש מהי מדינה יהודית. צריכה להיות צניעות במערכת השיפוטית".

סקר רפי סמית עבור מחוז תל אביב העלה ש-73% מהציבור רוחש אמון לבית המשפט העליון. שאלה נוספת הוקדשה לאריה דרעי: האם מי שישב בכלא ראוי לחזור לתפקיד ציבורי? 94% השיבו בשלילה. ולשאלה את מי משרת מתווה הגז – 71% השיבו "בעלי ההון", 11% "את הציבור", 18% לא הביעו דעה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות