מה לומדים מדו"חות הקבוצות הגדולות של ליגת העל?

אז מה אנחנו לומדים מהדו"חות הכספיים הקבוצות הגדולות של ליגת העל?

1. מנהלי הקבוצות עדיין אלרגיים לשקיפות

הדו"חות שפורסמו לא מגלים לנו המון על העסק הזה שנקרא כדורגל עסקי, אבל כן מנפקים לנו גישה שלא היתה לנו בעבר לבפנוכו של התעשייה. עם זאת, מאוד קשה להבין את כוונת המשורר בדו"חות הללו. קשה להבין כמה כסף נכנס מ"בעלי עניין" והאם הכנסות עצמאיות כוללות מכירת שחקנים או לא. כמו כן, מלבד הפועל תל אביב והפועל כפר סבא, שהגישו דו"חות מלאים, אף דו"ח לא היה עובר מבחן בראיית חשבון. "כל הדו"חות לא נותנים תמונה מהותית לגבי התנהלות המועדונים", אומר רואה חשבון מוסמך. "מה זה החרטא הזה?!", סיכם בכיר בעולם הספורט הישראלי.

2. להפועל תל אביב מגיע שאפו ענק

להפועל תל אביב מגיע שאפו ענקי כי גם הוגשו הדו"חות עם דו"ח רואה חשבון מבקר, שכמעט אף קבוצה לא עשתה - וזה הרי הופך את כל העניין של הגשת דו"חות לכמעט לא רלבנטי. באמת, כל הכבוד להפועל ת"א, שעל אף הדו"חות הכספיים הלא מחמיאים (בקצרה: הפסד מצטבר של 60 מיליון שקל ומקור הכנסות ראשי שכולל הלוואות מהבנקים ומכירת שחקנים) החלה ליישם את מהותו של מועדון כדורגל כגוף דו מהותי שמבין את העניין הציבורי בו ואת המהות שלו כגוף ציבורי. נקווה ששקיפות כזו תסייע בניקוי המועדון ותביא, בסופו של דבר, לחיזוקו.

מה עוד ניתן ללמוד מהדו"ח של הפועל תל אביב? בעונת המשחקים האחרונה חלה ירידה של 25% בהכנסות ממכירת מנויים וכרטיסים. הכנסות ממשחקים לא מכסות אפילו את שכר השחקנים, שעמד על 10 מיליון שקל, 33% מסך ההוצאות וירידה מ-20 מיליון שקל (!) בעונה שלפני. סך הגרעון בהון של הקבוצה (יתרת הפסד בניכוי שטרי הון שהנפיקה החברה) עומד על סך של 27 מיליון שקל. סכום הגדול מנכסיה.

3. מכבי תל אביב - האוהדים סופר חשובים למודל העסקי

מכבי תל אביב הגישה דו"ח מסודר אך שלא חושף נתונים רבים. כמו הכנסות מחסויות, מרצ'נדייז - נדבך חשוב בכל דו"ח של כל מועדון. תקציב שכר השחקנים והצוות המקצועי עמד בעונה שעברה על 60.6 מיליון שקל (עליה מ-57 מיליון שקל מהעונה שלפני) כשעלויות ההנהלה עמדו על 17 מיליון שקל (כמו בעונה שלפני). ההוצאות על אבטחה ושיטור עמדו על כ-5.8 מיליון שקל (עלייה קלה מהעונה שלפני). בהכנסות ניתן לראות כמה האוהדים של מכבי תל אביב חשובים למודל העסקי. הכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים עמדו על 18 מיליון שקל, עלייה מ-15.5 מיליון שקל בעונה שלפני. זהו צינור ההכנסות המשמעותי ביותר לאלופה. בהשוואה לאוהדים, ההכנסות מהטוטו עמדו על 4.2 מיליו שקל (עלייה מ-2.7 מיליון שקל בעיקר בזכות הזכייה בגביע הטוטו) ומזכויות שידור רק 1.5 מיליון שקל (ירידה מ-1.6 מיליון שקל). אופ"א הכניסה למכבי תל אביב יותר מהטוטו ומזכויות השידור יחדיו (5.8 מיליון שקל) - וזה עוד בעוד שמכבי תל אביב לא הצליחה באירופה. בעונה שלפני, אופ"א היתה אחראית להכנסה של 22.3 מיליון שקל והעונה ההכנסות הללו יגיעו לסכומים הרבה יותר גבוהים - לפחות 70 מיליון שקל. הקבוצה סיימה את העונה שעברה בגירעון של 58 מיליון שקל, אותו כיסה הבעלים מיטשל גולדהאר.

מכבי תל אביב, על פי הדו"ח, רכשה שחקנים ב-15.7 מיליון שקל בעונה שעברה - מה שאומר שהתקציב שלה עמד, בערך, על 92 מיליון שקל.  

4. מכבי חיפה היא לא באיירן מינכן ולא ריאל מדריד. ותקציב גדול כמעט כמו של מכבי תל אביב

ברצלונה, ריאל מדריד, ארסנל, מנצ'סטר יונייטד, באיירן מינכן, יובנטוס, בורוסיה דורטמונד, באזל - ובכלל, כמעט כל מועדון ב-ECA, ארגון המועדונים האירופאים, פרסמו דו"חות מלאים עם כל המספרים וכל הנתונים. ומכבי חיפה שמתיימרת להיות באותה שורה עם המועדונים הנ"ל, כלומר מועדון מאורגן ומסודר עם שאיפות וכו' - היא הגישה דו"ח שכולל כלום ושום דבר. "מכבי חיפה ממש הגישה דו"ח ריק" לפי רואה חשבון שעבר על הדו"ח שפורסם. "למעט שורה עליונה ותחתונה אין כלום ואי אפשר כמובן להבין משהו".

בכל זאת, מה ניתן למוד מהסמס הזה? שתקציב מכבי חיפה לא קטן בהרבה משל מכבי תל אביב - 85 מיליון שקל, שמתוכו 54 מיליון שקל בהכנסות טבעיות והשאר כוסה על ידי הבעלים יעקב שחר ו/או מכירת שחקנים. לא ברור. מכבי חיפה הודיעה בדו"ח שהיא גם מתכננת לפתח את מערך הסקאוטינג שלה - לא ברור איך ולפי הפעולות שלה בשוק העברות השחקנים הקייצי לא מובן אם זה כולל תשלום אקסטרה לסוכנים או לא. כמו כן, וזו בדיחה, במכבי חיפה כתבו - שחור על גבי לבן - שמדיניות הנוער היא "להמשיך להשקיע בקידום שחקני נוער בפן המקצועי והחינוכי על מנת לקלוט כמה שיותר שחקנים בסגל הבוגרים".

5. בית"ר ירושלים - יש לה מה להסתיר

כנראה שיש לקבוצה של אלי טביב הרבה מה להסתיר. היא לא מפרסמת את הדו"חות שלה

6. הפועל באר שבע - תלויים באלונה ובעירייה (?)

לפי הדו"ח של הפועל באר שבע תקציב המועדון בעונת 2014/15 עמד על 38 מיליון שקל, שרובו "מומן ממקורות עצמאיים כגון מכירת כרטיסים ומנויים, הקצבה מהעירייה ומהטוטו, זכויות שידור, מענקים, מכירת שחקנים, תרומות וכו'". לא ברור כמה אלונה ברקת הבעלים תרמה אבל אפשר לחשב. הכנסות הקבוצה ממכירת כרטיסים ומנויים עמדו על 5.73 מיליון שקל, מפרסום ואימוץ 3.21 מיליון שקל, מזכויות שידור 1.8 מיליון שקל, ממכירת שחקנים 933 אלף שקל, ממענקים 1.85 מיליון שקל ומהטוטו 2.7 מיליון שקל. כלומר 14.3 מיליון שקל. זה אומר שמהעירייה, מתרומות ומאלונה ברקת, הפועל באר שבע הכניסה כ-24 מיליון שקל. ההכנסות הטבעיות של הפועל באר שבע לא כיסו את שכר השחקנים (20.2 מיליון שקל). בבאר שבע טענו שההכנסות מאופ"א לא כיסו את ההוצאות של ההשתתפות במוקדמות ליגת אירופה בשנה שעברה שהועברו לחו"ל בגלל מבצע צוק איתן. השנה צפויה עלייה אדירה בהכנסות ממכירת כרטיסים ומנויים בגלל המעבר לאצטדיון החדש.

ניתן לראות את כל הדו"חות כאן

7. ההתאחדות לכדורגל עדיין חשודה

עדיין מחכים לדו"ח של ההתאחדות לכדורגל. על פי החשדות במשך שנים בושלו דו"חות ההתאחדות לכדורגל. עידן עופר עיני התחיל לפני שנה. הגיע הזמן שגם יוגשו דו"חות חדשים שניתן יהיה לשפוט את ההתקדמות או אי ההתקדמות שעשו שם מאז שאבי לוזון שלט ביד רמה בכדורגל הישראלי.

8. המנהלת מרוצה

לגבי הטענות שהדו"חות לא מלאים ולא מספקים מספיק מידע, מנהלת ליגת העל הגיבה בסוג של "תגידו תודה שפורסם משהו": "על הקבוצות חלה חובה לקיים את הוראות תקנוני ההתאחדות, קבוצה שלא תמלא אחר הוראה תקנונית כזו או אחרת תידרש לתת דין וחשבון בפני מוסדות ההתאחדות המוסמכים. עם כל הכבוד, הסמכות לקבוע האם דו"ח הוגש בצורה חלקית, מלאה או מספקת נתונה לרשות לבקרת התקציבים ולה בלבד. חשוב להדגיש כי ועדת שטרוזמן שישבה רבות על הנושא הגיעה למסקנה מה צריך לפרסם. הדברים הוכנסו לתקנון הבקרה התקציבית והקבוצות שפרסמו עשו זאת אפילו באופן נרחב יותר מדרישות התקנון".

אמנם במובנים רבים השקיפות שהציגו הקבוצות היא התקדמות כלשהי. עברו מלשכב על הבטן לזחילה. אולי בעוד כמה שנים יתחילו לרוץ. השאלה היא עד כמה יהיו מאחורה עד אז.