אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שביל החלב מתחיל ברפת צילום: אוראל כהן

פרויקט כלכליסט

שביל החלב מתחיל ברפת

הקולר על צוואר הפרות ברפת של ארנון אושרי בכפר ויתקין משדר נתונים על פעילותן, מאווררים גדולים מתיזים עליהן מים כדי להגביר את תפוקת החלב ותערובת המזון מוגשת להן במשקל מדוד. עמרי מילמן יצא לחלוב פרות וגילה מי חולב את הצרכנים בדרך למדף, וכמה המדינה מרוויחה בעצמה על כל קרטון חלב

13.09.2015, 08:47 | עמרי מילמן

עוד לפני הפנייה מהכביש לשביל המוביל לרפתות של כפר ויתקין, האף כבר מזהה את הריח המוכר, הזכור לי מבית הספר החקלאי בנהלל שהעברתי בו את שנות נערותי - בליל של חציר, צואת פרות וחלב ניגר. ככל שמתקרבים לרפת של ארנון אושרי, אחת מכמה רפתות הסמוכות זו לזו, הריח מתחזק. בדיוק כשהגעתי עמד אושרי עם העובדים התאילנדים שלו וצפה כיצד מכלית גדולה שואבת את החלב שנאגר במכל ברפת בדרך לאחת המחלבות - של תנובה, של טרה או של שטראוס - ומשם לרשתות ולמכולות שבהן יימכר ליטר חלב 3% בשקית ב־5.15 שקל, מחירו המפוקח. מחירו של אותו ליטר חלב ארוז בקרטון עומד כיום על 5.95 שקל.

כדי להבין איך מתחילה השרשרת שמובילה עד שם, ביקשנו מאושרי שייקח אותנו לסיור במקום שנולד בו החלב ולפגישה עם הפרה הישראלית, שתנובתה היא הטובה בעולם. "תנובת החלב של פרה ישראלית היא 12 אלף ליטר בשנה לעומת 3 ליטר בשנה לפרה הניו־זילנדית בממוצע", מתגאה אושרי. "באים אליי בערך פעם בשבוע מכל העולם", מספר אושרי בגאווה, "מושל מדינת איווה, מושל מדינה בברזיל, חקלאים מהודו, אירופיה, רוסיה, סין, יפן וארה"ב. כולם באים ללמוד על הרפת הישראלית, שהיא הירוקה והיעילה ביותר גם במובן של חיסכון בעלויות, גם במובן של שמירה על איכות הסביבה וגם במובן של רווחת הפרות".

לכתבות הנוספות בפרויקט מהשטח:

כתב "כלכליסט" עמרי מילמן עוזר לחלוב את הפרות. זיכרונות מבית הספר החקלאי בנהלל, צילום: אוראל כהן כתב "כלכליסט" עמרי מילמן עוזר לחלוב את הפרות. זיכרונות מבית הספר החקלאי בנהלל | צילום: אוראל כהן כתב "כלכליסט" עמרי מילמן עוזר לחלוב את הפרות. זיכרונות מבית הספר החקלאי בנהלל, צילום: אוראל כהן

אושרי לוקח אותי לסיור ברפת ומדגים לי כיצד שילובה של טכנולוגיה עדכנית בכל שלבי העבודה מייעל את התהליך ברפת: מאופן השאיבה, דרך מכונות שבוחנות את איכות החלב ועד הקולר שעל צוואר הפרה שקולט נתונים בנוגע לפעילות שלה שמועברים למחשב של הרפתן.

הרפת של אושרי שונה מאוד מהרפת שנשקפה אליי מסיפורי הילדים ומכדי החלב שצוירו על גבי דפיהם. הפער הזה מחדד עוד יותר את הצורך לצלול לעומק כדי להבין כמה באמת עולה לייצר חלב ברפת של ימינו.

חשבון חשמל ומים כפול בקיץ

המחיר שנדרשות המחלבות לשלם לרפתנים בשער הרפת נקבע מראש על ידי מועצת החלב, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה ועומד כיום על 1.94 שקלים לליטר. עליו נוספות שלוש אגורות היטל למועצת החלב. המחיר הכולל, 1.97 שקלים לליטר, מכונה "מחיר מטרה". הוא נקבע על פי ממוצע העלויות לרפתנים ובנוי משני רבדים: האחד נקבע אחת לשנתיים וכולל הון והוצאות כלליות, והשני מתעדכן במסגרת טייס אוטומטי בכל רבעון וכולל עלויות משתנות כמו עלות מזון ואנרגיה. העדכון הבא של עלויות הרפתנים אמור להימדד השנה ולהיכנס לתוקף בשנה הבאה.

העלויות שמרכיבות את מחיר המטרה אינן שונות במידה רבה מההוצאות של כל עסק אחר - חשמל, מים, דלק, ריבית להון ואחזקה, אך ההוצאה העיקרית היא על מזון. על פי הערכות, עלויות המזון של הפרות הן כ־60% ממחיר המטרה של ליטר חלב, ו־70% אם למשק אין מרכז מזון משלו והוא נדרש לרכוש אותו ממקום אחר.

הפרות ברפת בכפר ויתקין. בשל האובך ירדה תנובת החלב בשלושה ליטרים לפרה, צילום: אוראל כהן הפרות ברפת בכפר ויתקין. בשל האובך ירדה תנובת החלב בשלושה ליטרים לפרה | צילום: אוראל כהן הפרות ברפת בכפר ויתקין. בשל האובך ירדה תנובת החלב בשלושה ליטרים לפרה, צילום: אוראל כהן

המזון של הפרה מוגדר על ידי הרפתנים כמנה כולית, כלומר כזו שמכילה את כל הרכיבים הנחוצים לפרה. לדברי אושרי, המזון הזה "מגיע בתוך מכלית של 18 טון ומורכב מקליפות מזון הומניות, תחמיץ חיטה, גרעיני חיטה, תירס ועוד. אנחנו יודעים להגיע לרמת דיוק של קילוגרם אחד לחומר רלבנטי כדי להגיע לתזונה המיטבית לכל פרה".

הוצאות נוספות של הרפתנים הן על חשמל, על דלק ועל מים. מתברר שכדי לנהל רפת צריך יותר חשמל משחשבתי. חשבון החשמל של רפת שמייצרת 700 אלף ליטר חלב בשנה עומד על כ־2,000 שקל בחודש בחורף, ובקיץ החשבון כבר מגיע ל־4,000 שקל בחודש בממוצע. העלייה הזאת נובעת מהצורך להפעיל מאוורים מתיזי מים לאורך הרפת במשך כל שעות היום. כשהסתובבתי בין הפרות נהניתי מהמקלחת הקרירה שהיא מנת חלקן בין ארבע לשמונה פעמים ביום. "אם יהיה לפרות חם מדי, תנובת החלב תיפגע", אומר אושרי. בשבוע שעבר היה אובך כבד, ותנובת החלב ירדה בכשלושה ליטרים לפרה, פגיעה של מאות שקלים לרפתן.

הוצאות המים עומדות על מאות שקלים בחודש, שכן כל פרה שותה כ־200 ליטר ביום, וההוצאה על מים בקיץ מזנקת בכ־50%.

הטרקטור שמעבד את האדמה ברפת של אושרי הופך את הזבל כדי שינשום ויתייבש ויהפוך למצע במקום למפגע תברואתי. להערכתו של אושרי, הפעלת הטרקטור, שגם מעביר את האוכל לפרות, עולה לרפת ממוצעת כ־2,000 שקל בחודש - עלות רכישת סולר ותחזוקה.

עלויות המזון של הפרות עומדות על כ־60% ממחיר המטרה של ליטר חלב, ועל 70% אם למשק אין מרכז מזון משלו והוא נדרש לרכוש אותו ממקום אחר, צילום: אוראל כהן עלויות המזון של הפרות עומדות על כ־60% ממחיר המטרה של ליטר חלב, ועל 70% אם למשק אין מרכז מזון משלו והוא נדרש לרכוש אותו ממקום אחר | צילום: אוראל כהן עלויות המזון של הפרות עומדות על כ־60% ממחיר המטרה של ליטר חלב, ועל 70% אם למשק אין מרכז מזון משלו והוא נדרש לרכוש אותו ממקום אחר, צילום: אוראל כהן

על כך יש להוסיף את עלויות השכר של העובדים הזרים. לפי החוק, רפת יכולה להעסיק עובד זר אחד, שמועסק בדרך כלל בשכר מינימום בנוסף על כך עלות המגורים. העובד של אושרי, עוטה כפפות לידיו, לוקח אותי לסיור בין עטיני הפרות המחוברים לצינורות שמהם נשאב החלב. הוא מראה לי איך נעשית פעולת החליבה, ואחר כך אושרי לוקח אותי למחשב שלו לראות את פעילות הפרות און ליין. הגרפים מראים עד כמה הפרה פעילה וכמה פעמים ביום היא מעלה גירה.

מכירת עגלים וחלטורה על הגגות

הנתח שמגיע לרפתן מתוך מחיר המטרה לליטר חלב מחושב לפי השכר הממוצע במשק - כך, ברפת ממוצעת שמניבה בין 580 ל־700 אלף ליטר בשנה, ינוע שכר הרפתן לחודש בין 9.5 ל־11.5 אלף שקל. הבעיה היא שבדיוק כמו כל חברה או מפעל, כדי לשרוד, ועל אחת כמה וכמה כדי להתפתח, צריך להשקיע כסף, ולא מעט. "ההשקעה בציוד ברפת היא לא סיפור זול", אומר אושרי. "רכישת מאוורר לרפת או סככה פשוטה זה עניין של עשרות אלפי שקלים".

ולכן, כדי להכניס עוד כסף לקופה, במרבית הרפתות קיימות מערכות סולאריות לייצור חשמל על הגגות של הסככות. שטח הפנים הגדול של הגגות מאפשר לרפתנים להגדיל את ההכנסה החודשית שלהם באלפי שקלים בחודש (לאחר השקעה של עשרות או מאות אלפי שקלים בהתקנה).

דרך נוספת של הרפתנים להכניס עוד כסף היא מכירת עגלים. הרווחים שעושים החקלאים ממכירת העגלים הזכרים (כ־1,300 שקל לעגל בן שבוע) מתקזזים במידה מסוימת עם עלויות ההזרעה ועלויות גידול הפרה בתהליך ההיריון.

צריך לזכור שגם ההשקעה הזאת היא השקעה בסיכון ודורשת סבלנות. בגיל 14 חודשים מזריעים את הפרה לראשונה, ולאחר תשעה חודשי היריון היא מתחילה לייצר חלב. כלומר, מהרגע שפרה נולדת ועד השלב שאפשר לחלוב אותה עוברות שנתיים. עד שלב החליבה משקיעים בפרה כ־8,000 שקל, שיכולים לרדת לטמיון אם קורה לה משהו בזמן הזה.

"אנחנו כמו פקידי מדינה רק בלי התנאים - קובעים לנו כמה נייצר, כמה נרוויח וכמה זה יעלה לנו", מספר אושרי. "אנחנו בין הפטיש לסדן. גידולי השדה והמזון לפרות נקבעים על פי מחירי השוק, ללא אפשרות ליבוא, שכן אסור לייבא צמחייה. ועם זה, אנחנו לא יכולים להעלות מחירים כשמחירי המזון בשמים, כמו שקרה בשנה שעברה".

הרווח למדינה גבוה מהרווח של המחלבות

התחנה הבאה בשביל החלב, לאחר הפקת החלב ומכירתו מהרפתות, היא המחלבות. שם נעשות פעולות העיבוד, האריזה, השינוע למרכז הלוגיסטי, ההעברה לחנויות וכמובן השיווק. את עלויות הפעילות המדויקות שם אי אפשר לכמת ללא שיתוף פעולה מצד המחלבות.

היחידים שמקבלים את המידע הזה הם אותם גורמים ממשלתיים הקובעים את המחיר לקמעונאי - המחיר שבו נדרשות המחלבות למכור את החלב לרשתות השיווק, שגם הוא מפוקח.

המחיר לקמעונאי לליטר חלב 3% בשקית עומד על 3.9 שקלים, ועל 4.35 שקלים לליטר חלב 3% בקרטון - פי שניים ממחיר המטרה שהוא נרכש בו. הרווח הגולמי של המחלבות מתמהיל המוצרים המפוקחים אמור לעמוד על 6%–12%, המתבססים על נוסחה קבועה שמשמשת בסיס לקביעת מחירי המוצרים המפוקחים. במקרה של תנובה, כ־60% מהמכר שלה הוא של מוצרים במחירים מפוקחים. לטענת המחלבות, הן מוכרות את החלב לקמעונאים במחיר הפסד ומקבלות על כך פיצוי דרך מוצרים אחרים.

הרווח הגולמי של המחלבות מתמהיל המוצרים המפוקחים אמור לעמוד על 6%–12%, צילום: אוראל כהן הרווח הגולמי של המחלבות מתמהיל המוצרים המפוקחים אמור לעמוד על 6%–12% | צילום: אוראל כהן הרווח הגולמי של המחלבות מתמהיל המוצרים המפוקחים אמור לעמוד על 6%–12%, צילום: אוראל כהן

מחיר המטרה המקורי של ליטר חלב משפיע כמובן גם על יתר מוצרי החלב שמוכרת תנובה. כך למשל גבינה לבנה שמחירה לקמעונאי עומד על 3.45 שקלים לקילו, מכילה יותר מליטר חלב; וגבינה צהובה, שמחירה לקמעונאי עומד על 31.24 שקל לקילו, מכילה 12 ליטר חלב.

כלומר, 74% מהמחיר לקמעונאי של הגבינה הצהובה מורכב מהמחיר שבו נרכש החלב. והיתר הוא עבודת המחלבה והרווח שלה.

המחיר הסופי ברשתות השיווק עבור קרטון חלב 3% עומד על 5.95 שקלים, הפער של 1.60 שקלים ממחיר הקנייה מורכב מ-91 אגורות בעבור מע"מ שנכנס לקופת המדינה, ו-69 אגורות שנכנסות לקופת רשתות השיווק.

באמצעות האגורות האלה יממנו הרשתות את תשלומי הארנונה, החשמל, המים והוצאות השיווק ויגזרו את הרווח שלהן. בעבור גבינה צהובה, שנמכרת במחיר מפוקח של 43.3 שקלים לקילו, הפער ממחיר הקנייה הוא 12.06 שקלים, מתוכו 6.61 שקלים מע"מ, והיתר הם הוצאות ורווח.

היום אושרי מחפש דרכים חדשות להתייעל ולהרוויח עוד כסף, וכך עושות גם המחלבות ורשתות השיווק. אלא שלא כמו הרפתן מכפר ויתקין, במקרה שלהן זה קורה באמצעות התמחור של מוצרים אחרים שאינם מפוקחים, ואת זה הצרכנים כבר מרגישים היטב בכיס. די להיזכר במוצרים שאינם מפוקחים כמו המילקי של שטראוס או הקוטג' של תנובה, שזכו כל אחד בתורו למחאה על שמם בגלל המחיר שבו הם נמכרו לצרכנים. לשם השוואה, קוטג' מכיל כליטר חלב והמילקי, על פי הערכות, מכיל הרבה פחות.

לכן, המחלבות משקיעות בפיתוח ובייצור מוצרי חלב כמו יוגורטי פרי וחלב בטעמים שבהם יוכלו להרוויח יותר. גם הקמעונאים יכולים להגדיל את הרווח שלהם בפועל על ידי קבלת הנחות על מוצרים בפיקוח באמצעות ניצול כוח הקנייה. את ההנחות האלה הרשתות שומרות לעצמן ואינן מגלגלות לצרכנים.

האחרונה בשרשרת שגוזרת קופון די שמן בתהליך הזה היא המדינה. לא פעם מתלוננות המחלבות שהמדינה היתה יכולה לסייע בהורדת המחירים לו היתה בוחרת להפחית את שיעור המס שהיא גובה על מוצרים בפיקוח. הורדת המע"מ באחוז אחד, שתיכנס לתוקף בתחילת אוקטובר, אמורה להוזיל את מחיר החלב לצרכן בכמה אגורות.

אם לשפוט לפי עמדת הרפתנים, משק החלב הישראלי עומד על קצה צוק והפתרון טמון בקביעת מדיניות - להעביר כספים לשוק המקומי ולסייע לרפתנים, או שבעידן הגלובלי אפשר לסגור את השוק ולהסתמך על יבוא חלב.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

14 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
אבא של מס' 12
אתה מקשיב לעצמך? איך יצא בן מובחר לאבא טיפש? בן כמה הילד שלך שאפשר לבדוק אם החלב כבר השפיע עליו? 60 או 20? תמיד היו יחידות מובחרות וחבר'ה חזקים ששתו חלב,זה הורג אותנו בגיל יותר מתקדם. כמו שתגיד לי שהוא מעשן אבל עדיין לא מת..טיפש! היום,כשהרפתנים שוברים שיאי תפוקת חלב מכל פרה,במקום 13 ליטר מוציאים מהם 60,איך זה קורה לדעתך? כל הזרזים והכימיקלים בגוף של הבן שלך,הוא בסך הכל פצצה מתקתקת. במקום לקנות חלב תצפה בקירות שקופים,אולי חלק מהטפשות והגאווה המצ'ואיסטית על חשבון הבן שלך תתפוגג
מוטי , תל אביב  |  16.09.15
12.
לכל האנונימוסים העלובים
בני הצעיר חולה על חלב ושותה אותו בכמויות אדירות ע"פ דבריכם הוא אמור להיות חולה ופגום, הדבר היחידי שנכון זה שהוא גדל להיות שור רציני, כל השאר בדיוק הפוך. הוא ספורטאי מצטיין וחזק בגופו וגם בריא כמו שור. היום הוא משרת כלוחם באחת מיחידות הקצה של צ.ה.ל שצעירים יעשו הכול כדי להתקבל אליהן. אז איפה לשים את כל ההפחדות המטופשות שלכם ( מבית מדרשו של גארי יורופסקי )
אבא של , צפון  |  15.09.15
לכל התגובות