בעיה מבנית

מדו"ח מיוחד שהכין רו"ח עופר אלקלעי עולה כי ההתאחדות לכדורגל התנהלה בצורה מזעזעת תחת אבי לוזון, היו"ר הקודם. זו לא הפתעה. חובות שהגיעו ליותר מ-80 מיליון שקל לא מגיעים משום מקום.

 דו"ח החקירה בנושא גירעון בסך 22.8 מיליון שקל שהתגלה בהתאחדות בגין עודף ההעברות לקבוצות (מעבר לתקבולים אשר התקבלו מהמועצה להסדר ההימורים ומזכויות השידור), נכתב אחרי שאלקלעי דיבר עם לוזון, החשב לשעבר מאיר ליבר, מנכ"לי ההתאחדות רותם קמר ואורי שילה, היועץ המשפטי בדימוס משה אביבי ויו"ר הבקרה התקציבית עופר אורליצקי, ועיין בפרוטוקולים של וועדות הכספים, וישיבות הנהלה, ניתח את כרטיסי הנהלת חשבונות של הקבוצות ועוד.

על פי אלקלעי, יו"ר ההתאחדות לשעבר לוזון "היה יו"ר פעיל אשר השקיע שעות רבות בפעילות ההתאחדות. טביעת האצבע שלו ניכרת בכל פעילות", נכתב בדו"ח של אלקלעי. "מבדיקתי עולה כי ההקצבות לקבוצות נקבעו מדי שנה על ידי יו"ר ההתאחדות, ללא הכנת תחשיבים מסודרים אשר מנתחים את הסכומים האמורים להתקבל מהטוטו ומזכויות השידור למול הכספים שאמורים להיות מועברים לקבוצות. קיימת אי ודאות לגבי היקף הכספים שהתקבלו בפועל בהתאחדות מהמקורות השונים למול ההתחייבות שניתנה לקבוצות בתחילת כל עונה, שכן קיימים מרכיבים קבועים ומרכיבים משתנים, ובכל מקרה חלק מהכספים מותנים בביצוע בפועל של תנאי ההסכם עם הטוטו".

רו"ח אלקלעי טען כי לא הצליח לאתר דו"ח בקרה של תכנון למול ביצוע או "דו"ח תזרים מזומנים" שהוצג בפני הוועדות השונות בכל הקשור לעודף העברות ושימושים למול תקבולים מזכויות שידור והטוטו (הגירעון שנוצר). חשב ההתאחדות לשעבר מאיר ליבר טען כי היה מודע לכך שנוצר בפועל גירעון בין הסכומים שהתקבלו לבין הסכומים שהועברו ודיווח על כך לגורמים שונים בהתאחדות, בכלל זה ליו"ר ההתאחדות לוזון.

"כפועל יוצא מהתנהלות לוזון נוצר במהלך השנים 2008 ל-2012 תשלום עודף לקבוצות שהלך וגדל משנה לשנה עד לסכום של 38.5 מיליון ש"ח, כתוצאה מהעברות היתר לקבוצות למול הסכומים שהתקבלו בפועל מזכייני השידור ומהטוטו", קבע רו"ח אלקלעי. "לוזון דיווח למזכירות ולהנהלת ההתאחדות על העברת כספים בחסר מזכויות שידור וחתם על ההסכמים עם הטוטו שכללו קנסות והתניות לקבלת הכספים. הוא לא דאג לקבל מחשב ההתאחדות דו"חות בקרה תקציבית ותזרים מזומנים שבוחנים את ההפרש בין הכספים שהתקבלו בפועל, לעומת הסכומים שחולקו לקבוצות, טרם קבע את סכומי ההקצבות לקבוצות בתחילת כל עונה".

בתשאולים לטובת הכנת הדו"ח טען לוזון עצמו כי נודע לו על הפרשה רק במהלך 2014. "טענה זו עומדת בסתירה הן לגרסאות שמסרו גורמים שונים בהתאחדות לגבי מעורבתו בנושא זה, והן לאמירות שלו בפרוטוקולים השונים המלמדים על הכרת הנושא. יתרה מכך, חשוב לציין כי מר לוזון שימש כיו"ר פעיל בפעילות ההתאחדות והיה מעורב בהיבטים הכספים שלה", הבהיר אלקלעי שהצביע בצורה ברורה על לוזון.

ללא חישובים או הסברים אבל עם "יהיה בסדר"

אחד מהמקורות הכספיים העומדים לרשות קבוצות הכדורגל הינו העברות מההתאחדות, שמקורן בין היתר בכספים המתקבלים מהמועצה להסדר ההימורים בספורט וממכירת זכויות השידור. לא הוצגו תחשיבים מסודרים וקיימת אי וודאות לגבי ההכנסות שקיבלה התאחדות ממקורות שונים.

"במסגרת הדיונים השונים בהתאחדות לא איתרתי כי הוצגו חישובים או ניתנו הסברים לאופן קביעת סכום ההקצבות. עם זאת, אותרו אמירות על תקצוב יתר של הקבוצות. חשב ההתאחדות לשעבר ליבר מסר כי היקף הסכומים אשר יחולקו ע"י ההתאחדות לקבוצות בליגות השונות נקבע במהלך השנים על ידי היו"ר לשעבר מר לוזון. לדבריו, הוא הכין גיליונות אלקטרוניים (אקסל) של התקציב. עם זאת, גיליונות אלו לא נמסרו לי במסגרת החקירה", נכתב בדו"ח. לוזון טען כי ידוע היה לכולם שההתאחדות מממנת את הליגה הלאומית מכספים שמיועדים להתאחדות, ועל כן לא לקחה את כל הכספים שנקבע בהסכם כי הם מיועדים עבורה.

חשב ההתאחדות מסר שכשלוש שנים לפני שנושא הגירעון עלה לדיון במסגרת הכנת הדו"חות הכספיים לשנת 2013, התריע בפני גורמים שונים בהתאחדות, בהם יו"ר ההתאחדות מר לוזון, על כך שיש גירעון. לדבריו אמר לו לוזון בתגובה: "יהיה בסדר, בשנים הבאות נצליח להביא כספים ממקורות אחרים ולסגור את ההפרש".

רו"ח אלקלעי ציין כי לא איתר מסמכים או קבצים של ניתוח תקציב מול ביצוע של חשבות ההתאחדות, או דיונים כלשהם במוסדות ההתאחדות בהן הוצג התקציב מול הביצוע של הכספים המשולמים לקבוצות באופן שוטף. מעיון בפרוטוקולים של ועדת הכספים, מזכירות והנהלה עולה כי לא הוצג באף פורום תזרים מזומנים המציג את כל מקורות ההכנסה לעומת ההוצאות שעוברים דרך חשבונות הבנקים של ההתאחדות. המסמכים היחידים שאותרו מתייחסים לדיון והצגת מסמך של תקציב מול ביצוע לחלק מהכספים.

מהבדיקה עולה כי בפועל בשנים הרלוונטיות התקבלו בפועל 25.8 מיליון שקל פחות ממה שהיה צפוי לקבל. לפי ההסכמים, על פי החישובים, סך חוסר התקבולים בפועל לעומת המתוכנן על בסיס התמורה שנקבעה בהסכמים הינו 25,779,185 שקל. עולה כי קיים פער בין היקף הכספים שאמורים היו להתקבל לבין הסכומים שהתקבלו בפועל. בעונות 2011/12 ו-12/13 למשל, החישוב של החשב לא כלל את מלוא הסכום של 21.24 מיליון שקל שהיה אמור להיות מועבר לתפעול ההתאחדות בהתאם להסכם החתום מול הטוטו, שבפועל העביר להתאחדות רק 13 מיליון שקל (גם בגין הטוטו וגם בגין זכויות שידור) בכל עונה.

עודף הכספים שחולקו לקבוצות הינו 38.5 מיליון שקל ולא 22 מיליון. חשב ההתאחדות לשעבר ציין כי היה מודע לגירעון שהולך ומתפתח, אולם לא דאג לטפל בנושא ולהציפו במוסדות ההתאחדות, אלא הסתפק בהבטחות של יו"ר ההתאחדות כי הנושא יטופל. נוצר פער בסך 25.8 מיליון ש"ח בין היקף הכספים שהיו אמורים להתקבל מהטוטו ומזכויות השידור ואשר היוו את הבסיס לכל חישוב של הכספים שצריכות הקבוצות לקבל דרך ההתאחדות, לבין הכספים שהתקבלו בפועל.

בעונות 2011/12 ו-12/13 בין היתר חולקו לקבוצות הליגה הלאומית כ-20 מיליון שקל מעבר להסכם החתום עם הטוטו. מרבית הכספים העודפים חולקו לקבוצות "קטנות" בליגת העל ובליגה הלאומית. עוד מתברר, כי לא נערכה כלל בדיקה אילו קבוצות חייבות כסף, לא נעשתה אליהן פנייה להשבת כספים ולא נבדק האם הן יכולות להשיב כספים לאור מצבן הכספי הבעייתי של חלקן ושינויי הבעלות הקיימים בתחום. נעשה אחר כך ניסיון להחזיר את הכספים מכל הקבוצות, מה שעורר את זעמן של חלק מן הקבוצות.

למעשה, הדו"חות הכספיים שנערכו על ידי ההתאחדות הציגו בצורה לא מדויקת מבחינה חשבונאית את מצבה הכספי של ההתאחדות, וכי עודף ההעברות לקבוצות הוצג כנכס, למרות שמבחינה חשבונאית אינו יכול להיחשב ככזה. הדו"חות הכספים לשנים 2008 עד 2012 לא הציגו בצורה נכונה את מצבה הכספי של ההתאחדות. עולה כי עודף ההעברות לקבוצות היה בסכום גבוה יותר, וחלקו כוסה על ידי כספי ההתאחדות.

ללא התעקשותו של עו"ד מורן מאירי, נציג מכבי תל אביב שנכח בישיבות ההנהלה, לגילוי מלא של כל המידע הרלוונטי לנושא הגירעון והדרישה שלו לשקיפות ומניעת ניגוד עניינים של המעורבים בישיבות, יתכן כי הגירעון לא היה נחשף אלא ממשיך להיות מוצג כנכס בדו"חות הכספיים.

ההכנסות הטבעיות קטנו

אם ניתן לרדד את הטענות והאשמות החמורות, אז מגיעים למסקנה שאבי לוזון לא עשה שום דבר שמישל פלאטיני עשה באופ"א וספ בלאטר עשה בפיפ"א. לתת כסף לקבוצות/התאחדויות הקטנות כדי להבטיח את קולן ולהיבחר שוב. רק שבניגוד ללוזון, פלאטיני ובלאטר הציגו חזון והצליחו להגדיל את ההכנסות בעשרות אחוזים. הוא לא עשה זאת. זו היתה הבעיה הגדולה שלו. בעוד פלאטיני ובלאטר הצליחו במטרותיהם הפוליטיות בזכות צמיחה כלכלית של הארגונים שלהם, לוזון ניהל גרוע את ההתאחדות לכדורגל - במובן הכלכלי, תדמיתית וההתנהלותי. הוא אמנם נחשב פוליטיקאי טוב אבל הוא לא הנהיג את המערכת בשום צורה פרודוקטיבית.

נכון ל-2013 (הדו"ח האחרון שהורגש לרשם העמותות) מחזור הפעילות של ההתאחדות לכדורגל הוא 100 מיליון שקל, שזו עלייה מ-82 מיליון שקל זו תוצאה ישירה של אירוח יורו 2013 לנבחרות צעירות. אופ"א העבירה 36.4 מיליון שקל ב-2013 כדי לארח את הטורניר, זו עלייה מהעברות של 8.3 מיליון שקל ב-2012. בשאר קטגוריות ההכנסות האחרות היתה ירידה. ההכנסות מהטוטו ירדו (מ-58.8 מיליון שקל ל-35 מיליון שקל), ההכנסות מזכויות שידור ירדו (מ-48.6 מיליון שקל ל-46 מיליון שקל) וההלוואות מבנקים עלו (מ-7.3 מיליון שקל ל-22.9 מיליון שקל). הגרעון צמח מ-4.5 מיליון שקל ל-17.5 מיליון שקל. בקיצור, נכון ל-2013, היו"ר ניהל את חשבונות ההתאחדות בצורה מזעזעת.

עכשיו, עסקני כדורגל מוכשרים במיוחד לא לא "נוגעים במעטפות החומות" כפי שאמרו על ספ בלאטר בזמנו. לא תצליחו לתפוס אותם על שחיתות. ספ בלאטר עשה מזה קריירה. וגם הוא נפל פה ושם. בסוף השבוע פורסם תחקיר טלוויזיוני של SRF, תחנת טלוויזיה שווייצרית, בו גילו שב-2005 בלאטר חתם על חוזה זכויות שידור שהעביר את זכויות השידור למונדיאלים 2010 ו-2014 להתאחדות הכדורגל בקריביים שנשלטה על ידי ג'ק וורנר, סגן הנשיא המושחת של פיפ"א לשעבר ונשיא התאחדות הכדורגל של טרנידד וטובאגו, עבור 600 אלף דולר. לאחר מכן וורנר העביר את זכויות השידור לחברה באיי קיימן שההרוויחה בין 18 מיליון דולר ל-20 מיליון דולר. התנהלות כזו נמשכה המון שנים. האם יצליחו להפיל את בלאטר? זה כבר תלוי בחוקרים. הערכות הן שבלאטר עזב את תפקידו כנשיא לאחר שנבחר בפעם החמישית לתפקיד בגלל החשש שיתגלו יותר ויותר רגעים כאלו, בהן מקורביו הרוויחו הרבה יותר מדי כסף בצורה לא כשרה.

אבי לוזון לא מואשם בשחיתות מאחר שהמבנה של התאחדויות הכדורגל בעולם כולו - המקומיות, האזורויות והעולמיות - מעודד חלוקת משאבים בתמורה להטבות פוליטיות. אבל אבי לוזון כן אשם בבור החובות האדיר שההתאחדות נקלעה אליו.

האם המצב של ההתאחדות השתפר מאז שעופר עיני מונה ליו"ר? היו קיצוצים וגם צמצום חובות (ב-20 מיליון שקל, לפי עיני). אבל מבחינת שקיפות, אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה במסדרונות ההתאחדות. עדיין אין תקנים, יעדים, חזון מקצועי-כלכלי, מערכת רישיונות סבירה למועדונים. גם מינהלת הליגה לא בדיוק משפרת בעשרות אחוזים את הסטנדרטיים הניהוליים של המועדונים. גרוע יותר, התקנון לא מאפשר כניסה של אנשים חדשים להנהלת ההתאחדות או להיבחר להנהלתה.

הדו"ח של רו"ח עופר אלקלעי מדליק את האור על החושך אבל אם לא יהיה שיפוץ של מבנה החדר עצמו, הבעיות ישארו אותן בעיות. בכדורגל הישראלי בפרט ובכדרוגל העולמי בכלל.