אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"מפתיע שרמת האבטלה בישראל לא גבוהה יותר" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

"מפתיע שרמת האבטלה בישראל לא גבוהה יותר"

הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן סבור שהמשק הישראלי נמצא "על הגבול" בכל הנוגע לשינוי מגמה באבטלה, ומזהיר כי קצב צמיחה איטי של 2% יביא לעלייה בשיעור הבלתי מועסקים במשק. הוא גם לא מבין למה צריך היה להוריד את שיעור המע"מ ואופטימי לגבי משבר הדיור

16.09.2015, 06:47 | תומר ורון

"האמת, אני די מתפלא שעדיין לא ראינו עלייה בשיעורי האבטלה בישראל. ככל שהצמיחה תאט ויותר אנשים ירצו להיכנס לשוק העבודה, זה מה שצפוי לקרות" — כך אומר הכלכלן הראשי של בנק לאומי ד"ר גיל בפמן בראיון ל"כלכליסט" על רקע ההאטה בצמיחת המשק הישראלי, שלפי הערכות בנק ישראל תעמוד ב־2015 על 2.6%.

קראו עוד בכלכליסט

 נדמה שאין נושא כלכלי שבפמן אינו מתמצה בו. הוא חי את המספרים של המשק הישראלי, שולף נתונים על דעיכתה של הכלכלה הברזליאית, מצביע על האינדיקטורים הכלכליים הכי בעייתיים של סין. הראיון איתו מתקיים במשרד צנוע במגדל של הנהלת בנק לאומי, בחדר מלא ארגזי קרטון שמאחסנים ספרים ומחקרים. "זו שיטת התיוק החדשה שלי", מתבדח בפמן.

באיזו רמת צמיחה אתה מאמין שרמת האבטלה תהיה חייבת לעלות?

 

"אנחנו כבר על הגבול. בצורה גסה אפשר להעריך שאם כוח העבודה יישאר זהה, אז ברמת צמיחה של 2% נראה את האבטלה מתחילה לעלות. השוק עדיין יידע לייצר עוד מקומות עבודה, אבל כבר לא כאלה שיספיקו לאותם אנשים שיבקשו להיכנס אליו".

"מוסר תשלומי המשכנתא פה גבוה מאוד"

לרמות האבטלה במשק יש חשיבות מכרעת על תחומים רבים בכלכלה, בהם שוק המשכנתאות שרותח בחודשים האחרונים וצפוי לשבור השנה שיאים. אבל בפמן לא חושב שצריך הגבלות חדשות בשוק המשכנתאות. "הבנקים סופר־זהירים וזה בהחלט מוכיח את עצמו", הוא אומר. "כשאנחנו מנתחים את המשכנתאות, מתברר שלרמות האבטלה יש חשיבות גדולה אפילו מהריבית במשק, אבל משקי הבית בישראל מחזיקים במוסר תשלומים מאוד גבוה למשכנתאות. אין פה את הטריקים של ארה"ב שמאפשרים להחזיר את הבית ולעזוב הכל. גם במשבר של 2002 כשהאבטלה עלתה, ראינו עלייה מינורית בלבד בשיעורי ההלוואות הבעייתיות". 

כחלון ונתניהו, בעת ההכרזה על הפחתת המע"מ. "מע"מ משפיע בעיקר על צריכה ופחות על פירמות", צילום: אוהד צויגנברג כחלון ונתניהו, בעת ההכרזה על הפחתת המע"מ. "מע"מ משפיע בעיקר על צריכה ופחות על פירמות" | צילום: אוהד צויגנברג כחלון ונתניהו, בעת ההכרזה על הפחתת המע"מ. "מע"מ משפיע בעיקר על צריכה ופחות על פירמות", צילום: אוהד צויגנברג

בזמן השיחה, ממש בשעה שבפמן ניתח את שוק הנדל"ן, פרסמה הלמ"ס את נתוני התחלות הבנייה במחצית הראשונה של 2015 שבישרו על מספרים גבוהים שמעידים על קצב שנתי של 50 אלף דירות. "זה מראה שהדרך לטיפול בשוק הדיור מתחילה להיות אפקטיבית", הוא אומר. "אם יצליחו לשמור על קצב של 50–60 אלף דירות במשך תקופה, אז יהיה אפשר לייצר מלאי שימתן את עליית המחירים".

אלא שהדרך לשם לא הולכת להיות פשוטה. בפמן הוא איש של מספרים וגרפים ונדמה שלכל שאלה שעולה יש לו גרף שיכול לספק תשובה. אחד מהם הוא גרף חודשי ההיצע. כלכלני לאומי לוקחים את מלאי הדירות שלא נמכר שקיים בשוק ומחלקים אותו במספר הדירות החדשות שנמכרו. המספר שמתקבל הוא מספר החודשים שיעבור עד שהמלאי כולו ייגמר, ולכן ככל שהמספר הזה גבוה, הסיכוי ליציבות במחירי הדיור עולה.

מאגר תמר. "הגז יכול לתרום לצמיחת התוצר 1% בשנים הקרובות", צילום: יח"צ מאגר תמר. "הגז יכול לתרום לצמיחת התוצר 1% בשנים הקרובות" | צילום: יח"צ מאגר תמר. "הגז יכול לתרום לצמיחת התוצר 1% בשנים הקרובות", צילום: יח"צ

 על פי הגרף שמציג בפמן, זה כבר כמה רבעונים שההיצע בצניחה חופשית. אם בתחילת 2014 עמד מספר החודשים על 14, ביוני 2015 הוא צלל ועמד על 7 בלבד. "מספר כזה נמוך לא ראינו מאז 2010, ואז ישר לאחר מכן ראינו עליית מחירים בשיעור דו־ספרתי", הוא מציין. "הסביבה עכשיו לא מעידה שצפויה עליית מחירים דו־ספרתית כי היא נובעת מבום גדול בביקושים בגלל נפילת 0% מע"מ ובגלל הקדמת מס רכישה, אך כשמספר חודשי ההיצע עומד על 7 נראה עלייה מסוימת במחירי הדירות בטווח הקרוב".

מה אתה חושב על צעדי הממשלה האחרונים בנושא?

 

"אני מתרשם שיש עכשיו מאמצים גדולים בנושא. היום כבר לא מדברים על בנייה במנותק מתשתית, וזה נכון. אתה חייב להביא את כל החבילה. מנגד, יש מחסור אמיתי בעובדים מקצועיים, לא רק עובדים זרים ופועלים אלא עובדים בדרגות הגבוהות יותר — מפקחים, מהנדסים, מתכננים, זו מגבלה אמיתית בכושר הייצור. זה לא אומר שאנחנו לא נוכל להגיע ל־60 אלף דירות בשנה, אבל צריכים עדיין לקרות דברים ובהם פתרון לשאלה הפוליטית של עובדים זרים וגם שיפור בטכנולוגיות של ענף הבנייה. לדעתי, ייקח שנה־שנתיים עד שנראה פירות שמתחילים להבשיל".

"דגל אדום שאי אפשר להתעלם ממנו עוד"

לפני חודש פרסמה הלמ"ס שהצמיחה ברבעון השני של השנה עמדה על 0.3% בשיעור שנתי, קצב צמיחה עלוב הן בהשוואה למרבית המדינות המפותחות בעולם והן לעומת קצבי צמיחה קודמים של המדינה. "צריך להיזהר עם הנתון הזה כי הוא נתון רבעוני והוא צפוי להתעדכן למעלה", אומר בפמן. "עם זאת, אי אפשר שלא להסתכל על קצב הצמיחה ביצוא שנושק ל־0% ועל נתון ההשקעות בישראל ולהבין שיש פה דגל אדום מדאיג שאי אפשר להתעלם ממנו עוד. נתון השקעות הוא אינדיקטור טוב למצב המשק, כי ברגע שהסקטור העסקי מתחיל לאותת על אובדן אמון שמוביל לירידה בהשקעות בציוד, במכונות וכדומה, זה אף פעם לא מבשר טובות".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון אולי ראו גם הם את הנתונים המדאיגים, והודיעו לפני שבועיים על הפחתת המע"מ ב־1% ל־17% החל מ־1 באוקטובר, ועל הורדת מס החברות ב־1.5% ל־25% מינואר 2016. בפמן מעדיף שלא לשתף את דעתו בנוגע לצעדים הללו, אך הוא סבור שהיה ניתן ליישם פתרון אחר. "אם היו מחליטים להחיל פחת מואץ, זה היה נוגע נקודתית בבעיית ההשקעות של המשק", הוא אומר. פחת מואץ הוא למעשה הטבת מס שלפיה פירמה יכולה להפחית את המס בקצב מהיר יותר ובכך להקטין את חיובי המס שלה. "המשק מפגין עוצמה בתחום הצריכה הפרטית אבל חלש בהשקעות. מע"מ משפיע בעיקר על צריכה ופחות על פירמות".

כשמסתכלים על התחזית של בנק לאומי ל־2016, רואים דווקא קפיצה בסעיף ההשקעות. "ירידת מס חברות תורמת לזה מעט, אבל זה בעיקר בגלל שאנחנו מעריכים שתהיה בנייה רחבת היקף בשנה הבאה וגם כי יש הרחבה של המפעל באינטל ולכן יש לזה השפעה לאומית ברמת המאקרו. אם מנסים לנטרל את אינטל, וזה מאוד קשה לעשות, החשש שלי שללא צעדים תומכים הסקטור העסקי היצרני עלול להישאר ברמת ההשקעות הנוכחית, וזה משהו שישפיע על פוטנציאל הצמיחה העתידי".

מה לגבי התקציב? יש בו מחוללי צמיחה?

 

"אני חושב שהבנייה למגורים תהיה מנוע משמעותי לצמיחה. יתחילו לבנות הרבה, זה אומר גם ידיים עובדות וגם השקעות במכונות ובציוד ויש לזה גם מכפילים שממשיכים את ההשפעה. עשינו עבודה גדולה בעבר על ביקוש למוצרים בני־קיימא, וראינו שבתקופות שיש עליות בהתחלות בנייה מגיעים שנתיים אחר כך גם ביקושים למוצרי חשמל ולמזגנים. יש לבנייה מואצת אפקטים גדולים, גם הכנסות המדינה ממסים יעלו".

ומה חסר בתקציב לטעמך?

 

"אני מאמין מאוד גדול במשהו שנקרא 'און ג'וב טריינינג'. זו הכשרה מקצועית, פרקטית מאוד. לא כולם חייבים אוניברסיטאות וכדומה. מעסיק שלוקח עובד ושולח אותו תוך כדי עבודה להכשרה, שיהיה טכנאי מוסמך או תוכניתן. כשאתה לוקח מישהו ועושה אותו עובד מקצועי, התרומה שלו לפירמה עולה, הפריון עולה, השכר שלו יעלה, הצריכה שלו תעלה וההכנסה ממסים תעלה. זה משהו שיכול להרים פה תחומים רבים ובטח את הפריון. היום יש לא מעט עובדים בעבודות לא איכותיות שלא מתאימות להם, זה מוריד את המשק למטה, ועוד לא דיברתי על התחושה של האדם שעושה עבודה טובה יותר ולכן נותן מעצמו יותר.

"זה צריך להיות יוזמה ציבורית ופרטית יחד, המדינה צריכה לתת דחיפה בכישורים ולא רק בתשלומי העברה. זה משהו שיכול להעלות את המשק כיתה. כשהיו פה כלכלני קרן המטבע הבינלאומית, הם שאלו אותי איך זה ששוק העבודה רושם רמת אבטלה נמוכה, אבל המשק דווקא האט את הצמיחה. התשובה היא הפרודקטיביות הנמוכה בישראל — אתה צריך יותר עובדים כדי לעשות את אותה עבודה".

"הגז יוכל להגדיל את ההשקעות ב־3% בשנה"

בחודשים האחרונים נושא הגז תופס חלק מרכזי בשיח הכלכלי, לאחר שהמתווה הממשלתי אושר בשבוע שעבר בכנסת למרות חששות שלפיהם הוא לא ייצר תחרות מספקת במשק הגז. "אני לא יודע להתייחס לשאלות של בעלות או מחירים כי יש מומחים לזה, אבל אני כן יודע מה יכולה להיות ההשפעה המאקרו־כלכלית של הגז והיא תהיה אדירה", אומר בפמן. "עבור תעשיות לואו טק ומיד טק, הגז יכול להיות משנה משחק משמעותי, להחזיר אותם למרכז הבמה, להפוך אותם לתחרותיים". במחקר שעשו בבנק לאומי מצאו כי כי מרגע שהמשק ישען על הגז, הוא יוכל לתרום לגידול שנתי של 2%–3% בהשקעות למשך שנים ארוכות: "זה מיתרגם לעלייה של 0.2%–0.3% בתוצר במשך עשורים".

לבפמן יש דעה מוצקה לגבי השימושים בגז. "עניי עירך קודמים", הוא אומר. "צריך לדאוג קודם כל לתחבורה ולמפעלים ולכל המשק הישראלי, פה החליטו לחלק את עור הדוב לפני שצדו אותו. תראה מה קרה בארה"ב, עסקי לואו טק ומיד טק חזרו לארה"ב. למה? כי סיפקו להם אנרגיה זולה וזה פשוט החזיר אותם לחיים. אני לא נגד יצוא, אבל בסדרי העדיפויות הוא חייב לבוא רק אחרי המשק כולו. על פי המספרים שלנו, היצוא יוכל לתרום עוד 0.4%–0.6% צמיחה שנתית לתוצר, כך שאם אתה מסדיר את משק הגז נכון, יכולה להיות לכך תרומה של 1% לצמיחת התוצר במשך השנים הקרובות, והסיפור עכשיו עם מצרים לא צפוי להשפיע על המספרים האלה בצורה משמעותית".

הגז, על פי בפמן, יכול לסייע גם לכאב הראש של בנק ישראל בנושא שמירה על שער שקל שמאפשר ליצואנים לשמור על כושר תחרותיות. "צמצום עלויות הייצור בגלל הגז הטבעי שווה לפיחות ריאלי, כי כושר התחרותיות יכול להיות מושפע מצד החליפין אך גם משיפור בעלויות הייצור של העסק".

כמו כן הוא סבור שעד שהמדינה תקים את קרן העושר של תקבולים מהגז ב־2018, היא צריכה לפעול בדרכים אחרות. "המדינה צריכה להנפיק אג"ח שקליות ייעודיות רק למוסדיים הישראליים. האג"ח יכולות להיות מגובות בתקבולים. בשקלים האלו שהיא מקבלת היא צריכה לקנות דולרים וככה היא מייצרת כוחות נוספים לפיחות. את הדולרים שהיא מקבלת היא צריכה להשקיע בחו"ל. אלו כלים שיכולים לייצר פיחות שלא עשו בהם שימוש עד היום, וכשאתה מביא כלי חדש למגרש המשחקים, כלי שחורג מהרכישות המסורתיות של בנק ישראל, זה משדר משהו גם החוצה לגבי הרצינות של הבנק המרכזי".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
המפקידים והחוסכים בבנקים יקבלו תספורת לחסכונותיהם !!!
המפקידים והחוסכים בבנקים בישראל חייבים לחשוש מאוד לכספם. הר החובות של משקי הבית הולך וטופח בקצב מבהיל. הפיצוץ יגיע כאשר מספיק מפקידים וחוסכים ידרשו לקבל את כספם אשר שוכב בפק"מים בבנקים. החשש הוא שלבנקים תכלס אין אפשרות לפרוע את חובם ולהחזיר למפקידים את כספם. לבעלי אזרחות אירופית הכי כדאי היום לפתוח חשבון בנק בגרמניה , לרכוש יורו במחירי סוף עונה , ולהעביר את הכסף לחו"ל. כאשר יגיע הפיצוץ , בנק ישראל יאלץ להקפיץ את הריבית ל 10% כדי לבלום את בריחת הכסף מהבנקים. אז יגיע משבר הנד"ן לקיצו כאשר מספר הפיגורים בהחזרי המשכנתא יקפוץ פי 50 ודירות רבות ייזרקו לשוק ע"י בנקים למימוש חובות.
תכנית חיסכון? זה אסון !!!  |  16.09.15
לכל התגובות