יו"ר לאומי: חשיפת מסד הנתונים של לאומי קארד היתה מובילה לאובדן אמון בבנקים

"אם הציבור היה יודע שיש סחיטה בהיקף כזה, הוא היה עלול למשוך פיקדונות וזה היה מוביל לפניקה ציבורית גדולה מאוד, לאובדן האמון בבנקאות בכללותה לא רק של בנק לאומי", כך העיד הבוקר (ד') יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט בבית המשפט המחוזי בתל אביב במהלך משפטו של אלירן רוזנס, עובד לשעבר בבנק לאומי הנאשם בניסיון לסחוט את הבנק ביחד עם אחרים.

אלירן רוזנס, נאשם ביחד עם דרין זיו ונאשם נוסף בניסיון סחיטה מבנק לאומי, פרשה שנחשפה בחודש נובמבר האחרון, עם נחיתתו של רוזנס בישראל לאחר שגורש מתאילנד. כתב האישום שהוגש נגד רוזנס לבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש מרץ כולל חמישה סעיפי אישום, על אחד מהם הוטל צו איסור פרסום ויתר האישומים מתייחסים לאופן שבו העתיק וגנב את מסד הנתונים של לאומי קארד וניסה לסחוט באמצעותו את אנשי בנק לאומי.

לפי כתב האישום בעניינו של רוזנס, המיוצג על ידי עו"ד בועז קניג, הוא דרש 3 מיליון דולר בתמורה למאגר המידע הכולל פרטים על אודות 1.5 מיליון לקוחות הבנק ומעל 100 שדות נתונים על אודות כל לקוח. אישומים נוספים מייחסים לו עבירות הונאה בכך שהשתמש בפרטי כרטיסי אשראי של לקוחות כדי לרכוש מוצרים ושירותים ולקבל כספים במרמה והוא נמצא במעצר עד לתום ההליכים נגדו. שותפו, דרין, המיוצג על ידי עו"ד שרון קינן, נאשם כי סייע לו.

במסגרת שלב העדויות הגיע הבוקר לבית המשפט המחוזי בתל אביב, יו"ר בנק לאומי, דוד ברודט, כדי לספר על ההתמודדות של הבנק עם אירוע הסחיטה בזמן אמת וכן על הנזק הרב שעשוי היה להיגרם לו רוזנס היה מממש את איומיו ומעביר את מסד הנתונים לידיים הלא נכונות או לחילופין מפרסם את הנתונים ברבים.

"כמיליון וחצי לקוחות של הבנק מחזיקים בכרטיס לאומי קארד", העיד ברודט. "האירוע היה באוקטובר 2014 הייתי בניו יורק. התאריך הזה אישי מאוד, זה יום ההולדת שלי. לא רק שזה היה יום ההולדת שלי אלא קוד הפתיחה של המייל בו התבקשו מי שקיבל את המכתב היה מספר תעודת הזהות האישית שלי. זה הראה את חשיבות בחירת היום ותעודת הזהות שלי. בשבועיים של החקירה עד המעצר הדיווח שקבלתי מתל אביב מאוד הדאיג אותי ויצר אצלי תחושה לא טובה לגבי פוטנציאל הנזק שטמון בסחיטה הזו. כמי שאחראי על ניהול של כל כך הרבה לקוחות וכספי הציבור שלו אירוע מסוג זה הוא מאוד לא שגרתי עם פוטנציאל נזק גדול. חזרתי לארץ בתחילת נובמבר ומהמטוס נסעתי ישר לישיבה אצל פרקליט המדינה שי ניצן בו התכנסו אנשי בנק לאומי, השב״כ, הפיקוח על הבנקים, הפרקליטות כדי להסביר לפרקליט המדינה את הנזק הפונטנציאלי כדי שיהיו מודעים לסיכונים".

ברודט הוסיף: "פוטנציאל הנזק - כל עוד זה לא נודע לציבור הפוטנציאל היה לא ממומש אבל אם ייוודע לציבור שיש סחיטה בהיקף כזה הציבור עלול למשוך פיקדונותיו כי תהיה פאניקה ציבורית גדולה מאוד. אבדן האמון לבנקאות בכללותה לא רק לאומי, גם לבנקים אחרים. יש פה פגיעה בפרטיות של חשבונות, מה עוד שבמכתב הסחיטה הסוחט אמר שיש אינפורמציה שמגדירה מאה שדות. לא רק שם ותעודת זהות אלא גם כמה נכסים ואשראי יש לו מניירות הערך, פיקדונות וחסכונות. כל זה יהיה חשוף לציבור. אני מזכיר את אירוע הבנק למסחר שהוא קטן יותר, פחות מחצי אחוז מהיקף הבנקאות הישראלי- איזה נזק נגרם".

לפי ברודט, הוא כינס גם את דירקטוריון הבנק. "היינו", אמר, "מה שנקרא בחרדה יומיומית ואני אומר את זה ברמה של דאגה גדולה כי כשהאירוע התמשך לקחנו צוות שיעזור לנו במו״מ. כמעט שבועיים ימים הקדשנו את רוב זמננו לניהול המשבר הזה. במונחים של בנק זה אירוע חמור מאוד. דוברת הבנק היא זו שהיתה בקשר בכתיבת המיילים. כדי לקדם את העניין היינו מוכנים להענות לבקשות הסוחט ובין השאר העביר בקשה שהוא זקוק לכסף. רצינו שיהיה שבע רצון ולא יהיו מעשים לא ראויים. הסכמנו להעביר 50 אלף שקל".

לפי יו"ר הבנק מאז האירוע בוצעו שינויים רבים בבנק בנושא אבטחת מידע.