לשבור את הגלים

במבט ראשון בגדי הים של “נויקה” נראים רגילים: שני דגמים של חזיות ביקיני, שלושה דגמים של חלק תחתון, כולם צבעוניים. אולי מחמיאים מהרגיל גם למי שעברה את שנתה ה־16, אבל אין בהם שום דבר יוצא דופן. רק כשמביטים מקרוב נגלה הייחוד: נוחות ויציבות. החזיות נקשרות בגב בצורת איקס שמוריד עומס מהעורף, מפתח החזה יציב ואינו זז עם כל תנועה. שרוך חבוי מאפשר להדק את החלקים התחתונים אל הגוף ולמנוע תזוזות מיותרות.

עבור מאות הנשים שהצטרפו לטרנד גלישת הסאפ השנה, ועוד כמה עשרות שגולשות גלים, זו בשורה: בגד ים לספורט ימי שמגן מתאונות־חשיפה ונשאר מחמיא, צבעוני ושונה כל כך מהעיצובים ה"מקצועיים" הנוקשים של נייקי ואדידס. בגד ים כזה הוא מצרך נדיר בארץ.

52 אלף שקל מהגולשים

"בן הזוג שלי חשב על הרעיון", אומרת נוי חג'בי (31) מעצבת אופנה וגולשת גלים שזו קולקציית בגדי הים הראשונה שלה. "בטיול לקוסטה ריקה קניתי ביקיני מיוחד לגלישה, שלא סיפק את הסחורה. מאז הוא הציע שוב ושוב שאעצב בגדי ים כאלה בעצמי".

חג'בי השתכנעה וגייסה 52 אלף שקל באתר הדסטארט (היא ביקשה 40 אלף, הגולשים נתנו יותר). באביב היא השלימה את הפתרון. עד כה היא מכרה כאלף יחידות וכבר מתכננת קולקציה מורחבת לקיץ הבא.

היא גדלה במושב אלישיב שבעמק חפר וגרה בחוות הקקטוסים במכמורת. בבן זוגה הבחנתי על דרך העפר שמובילה לחווה: בלונדיני ארוך שיער שרץ לים עם הגלשן שלו כאילו הוציאו אותו מפרסומת באייטיז. "זה החימום שלו", חג'בי צוחקת כשהיא מקבלת אותנו בפתח הצריף שלהם.

נוי חג'בי, הגלשן והביקיני. ספורטיבי מבלי לוותר על המראה | צילום: נמרוד גליקמן

לאופנה היא נכנסה כשניסתה לייבא בגדים מתאילנד. הניסיון ההוא כמעט נגמר באסון. "נשדדתי שם ונפצעתי כשניסיתי להיתלות על הרכב של השודדים", היא מספרת. לאחר אשפוז ושיקום לא קצרים בארץ - רגליה עדיין מצולקות - היא למדה עיצוב אופנה בסטודיו 6B, וב־2012 ייצרה את הקולקציה הראשונה שלה, שמלות בסגנון רטרו־וינטג'. ב־2013, אחרי שלמדה רקמה בהשראת פולקלור ועבדה עם עמותת אפנן אל גליל שמעסיקה נשים בגליל המערבי, ייצרה חג'בי את מה שהיא מגדירה "הקולקציה הראשונה של מה שאני באמת אוהבת", שמלות עטורות רקמות פלסטיניות שרקמו עבורה נשים בכפר ג'סר א־זרקא. מאז הרחיבה את שיתוף הפעולה עמן, ואולם היא גם הבינה שעליה לחפש כיוון שיש בו יותר ביקוש. “זו המון התעסקות, ואני לא באמת מרוויחה מהעיצוב", היא אומרת. בגדי הים היו התשובה.

השוק המקומי אכן אינו מספק פתרון אופנתי לנשים גולשות. ביקיני אופנתיים שכביכול מיועדים גם לספורט לא באמת מחזיקים את הדרוש החזקה, ואלה שמעוצבים בגזרה של שחייה אולימפית חסרים את השחרור והנינוחות של אופנת הגלישה. "מצד אחד, ספידו ונייקי מייצרות אופציות נוחות, אבל במראה ספורטיבי שהוא טרן אוף לאופנה. זה בכלל לא הלוק של 'ילדת הים' שגולשות מחפשות", חג'בי אומרת, "מצד שני יש בגדי ים בלוק הנכון, אבל לא נוחים לגלישה, כמו אלה של

חברת בילבונג ואחרות".

התפירה: בסין

ייצור בגדי ים בארץ אינו עניין פשוט. "קשה למצוא בדים מודפסים מתאימים. ההיצע בארץ הוא בעיקר של בדים חלקים", היא מספרת. היא גם לא מצאה בארץ מתפרה איכותית שהסכימה לתפור בעבורה מספר קטן יחסית של יחידות. היא שלחה את הדגמים לתפירה בסין, וממשיכה לחפש מתפרה מתאימה בארץ.

הגזרות של חג'בי באמת מחמיאות לגוף ואינן מוותרות על הלוק המתבקש מגולשת: שני דגמי החזיות מתחשבים בגודלי החזה השונים, והחלקים התחתונים מוצעים בגזרת בוקסר קטן שפופולרית במיוחד בקרב נערות, תחתונים ברזילאיים קטנים ותחתונים מעט רחבים יותר. כולם מצוידים בשרוכי הידוק. כרגע היא מוכרת אותם באמצעות עמוד הפייסבוק והאתר שלה ובאירועי מכירה עם מעצבות נוספות. "אני משווקת את בגדי הים גם לכמה חנויות בארץ, אבל מאחר שאני עושה הכל לבד, כולל ההפצה, זה לא פשוט".