אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם חוק המזון ישפיע על הכיס שלנו? צילום: תמיר ברגיג

האם חוק המזון ישפיע על הכיס שלנו?

רשות ההגבלים צריכה לבחון את מידת הצלחתן של אסטרטגיות פעולה על רמת המחירים בשוק המזון בישראל

18.09.2015, 08:12 | גיא שגיא

החוק לקידום התחרות בענף המזון (המכונה "חוק המזון") שהוראותיו נכנסו לתוקף בינואר האחרון, נועד להגביר את התחרות בענף המזון לשם הפחתת המחירים לצרכן. בכדי לקדם את המטרה מטיל החוק מגבלות גורפות על ספקים וקמעונאים גדולים הפועלים בשוק בתחום יחסיהם (כאשר החוק מגדיר ספקים וקמעונאים גדולים ככאלו שהיקף מכירותיהם השנתיות עולה על 250 מיליון שקל). ובין היתר, החוק מגביל גם את יכולתם של ספקים להורות לקמעונאים באיזה מחיר למכור את מרכולתם לצרכן, ואוסר על ספקים להשפיע על סידור מוצריהם על מדפי הקמעונאים.

בתחום דיני ההגבלים העסקיים מתנהל דיון רחב היקף בסוגיה מהו טיבן של אותן פרקטיקות עסקיות שבין ספק לקמעונאי (המכונות "הסדרים אנכיים"). הקושי נובע מכך שמדובר בהסדרים בעלי תוצאות מעורבות ובנסיבות מסוימות ההסדר האנכי יוביל לפגיעה בתחרות ובצרכנים, אך בנסיבות אחרות אותו הסדר ממש יתרום לחיזוק התחרות ולהורדת המחיר לצרכן.

פירות וירקות בשוק (ארכיון), צילום: איי אף פי פירות וירקות בשוק (ארכיון) | צילום: איי אף פי פירות וירקות בשוק (ארכיון), צילום: איי אף פי

לשם המחשה נבחן את עניין קביעת המחיר האנכית שבה ספק מורה לקמעונאי באיזה מחיר למכור את המוצר לצרכן הסופי: אם הספק מורה לקמעונאי למכור את המוצר לצרכן במחיר גבוה אזי יכולה בהחלט להיגרם פגיעה בצרכנים, אך לעומת זאת, אם הספק מורה לקמעונאי למכור את המוצר במחיר נמוך, ולמעשה מונע מהקמעונאי להעלות את המחיר בכדי לגרוף רווחים עודפים, הרי שהצרכנים ייצאו נשכרים.

בשל מורכבותם של ההסדרים האנכיים הגישה המקובלת בתחום דיני התחרות בארצות הברית ובאירופה הינה מזה זמן כי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. בישראל אימץ לאחרונה בית המשפט העליון בפסק דין שופרסל (עניין אפי רוזנהויז) גישה דומה, זאת מתוך הכרה בפוטנציאל התחרותי והיעיל של הסדרים אלו.

חוק המזון בישראל אוסר את ההסדרים האנכיים ככל שמעורבים בהם ספקים וקמעונאים המוגדרים כ"גדולים". גישה זו של חוק המזון יכולה הייתה להיות מוצדקת אילו ידענו כי הסדרים אנכיים ככלל נוטים להיות יותר מזיקים ממועילים, או שאולי בתחום ענף המזון באופן ספציפי השפעתם נוטה להיות מזיקה יותר ממועילה. אולם, למעשה אין כל ביסוס כלכלי להנחה זו, לא תיאורטי ולא אמפירי. גם בתחום המחקר הכלכלי האמפירי יש עוד עבודה רבה לפני שניתן יהיה להגיע למסקנות ברורות באשר לאופי השפעתם של ההסדרים האנכיים. יחד עם זאת, המחקרים האמפיריים הקיימים מצביעים על כך שהשפעתם של ההסדרים האנכיים נוטה להיות מועילה יותר משהיא מזיקה. יותר מכך, מעורבות רגולטורית שמטרתה להגביל הסדרים אלו אינה מובילה להורדות מחירים בשווקים, ובמקרים לא מעטים אף גורמת לעליות מחירים.

לסיום עדיין אין תשובה חד משמעית לשאלה האם חוק המזון יצליח להשיג את מטרתו המוצהרת, שהיא הורדת מחירים, וחלילה עוד עלול להחמיר את בעיית יוקר המחירים בענף מרכזי המשפיע על כל משפחה בישראל. חוק המזון הוא בגדר עובדה מוגמרת, והוא מיושם זה מכבר על ידי רשות ההגבלים העסקיים, כעת נותר רק להמליץ לבחון את השפעתו על רמת המחירים בשוק המזון בישראל. לרשות ההגבלים העסקיים יש את הכלים לנהל מחקר שכזה באמצעות מחלקת המחקר הכלכלי שלה והיא צריכה לבחון את מידת הצלחתן של אסטרטגיות פעולה נוכח מטרותיהן המוצהרות. אסטרטגיה שלא מובילה להצלחה תבוטל או תשונה. כך גם ראוי שייעשה בכל הנוגע לחוק המזון.

ד"ר גיא שגיא מבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה ויועץ בכיר בתחום ההגבלים העסקיים במשרד AYR

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות