אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המשק בבעיה: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ל-2.6% בלבד השנה צילום: אלכס קולומויסקי

המשק בבעיה: האוצר חותך את תחזית הצמיחה ל-2.6% בלבד השנה

זאת לעומת תחזית הכלכלן הראשי שפורסמה בחודש יולי ושעמדה על 3.1%; תחזית הצמיחה ל-2016 הופחתה ב-0.4% ל-2.9%; תחזית ההכנסות ל-2015 עודכנה כלפי מעלה ל-270 מיליארד שקל - לפני השפעת הפחתת שיעור המע"מ

17.09.2015, 17:36 | עמרי מילמן

משרד האוצר מפרסם היום את עדכון תחזית ההתפתחויות המקרו כלכליות והכנסות המדינה ממסים. על פי התחזית המעודכנת הצמיחה ב-2015 תעמוד על 2.6% בלבד בעוד שהתחזית המקורית שפרסם הכלכלן הראשי בחודש יולי עמדה על 3.1%. קצב הצמיחה של המשק ב-2016 ירד מ-3.3% ל-2.9%.  העדכון נעשה, על פי האוצר "לאור ההתפתחויות הכלכליות בארץ ובעולם והגידול בגביית המסים בחודשים האחרונים".

קראו עוד בכלכליסט

נתון זה מצטרף לאומדני החשבונות הלאומיים המעודכנים שפרסמה היום הלמ"ס, מהם עולה כי ברבעון השני של השנה צמח המשק רק בשיעור שנתי אפסי של 0.1%, ולא ב-0.3% כפי שדווח לפני חודש. שיעור צמיחה זה משקף צמיחה שלילית לנפש בשיעור שנתי של מינוס 1.7%.

משה כחלון, שר האוצר. צומחים, אבל פחות, צילום: אלכס קולומויסקי משה כחלון, שר האוצר. צומחים, אבל פחות | צילום: אלכס קולומויסקי משה כחלון, שר האוצר. צומחים, אבל פחות, צילום: אלכס קולומויסקי

תחזית ההכנסות של האוצר עודכנה כלפי מעלה וכעת צופים באוצר כי ההכנסות ב-2015, לפני השפעת הפחתת שיעור המע"מ יעמדו על 270.2 מיליארד שקל (לעומת 265.4 בתחזית הקודמת). בשנת 2016 מעריכים באוצר כי הכנסות המדינה ממסים, לפני השפעות הפחתת שיעור המע"מ ושיעור מס החברות יעמדו על 280.7 מיליארד שקל (לעומת 276.3 מיליארד שקל בתחזית הקודמת). לאחר מימוש כל הצעדים המתוכננים צפוי סך הכנסות המדינה לעמוד בשנים 2015 ו- 2016 על 297.6 מיליארד שקל ועל 312.3 מיליארד שקל בהתאמה.

יעד הגרעון השנה ושנה הבאה ישאר כפי שכבר אושר בממשלה על שיעור של 2.9% מהתוצר.

בשנתיים האחרונות נרשם גידול בגביית המסים הישירים, בין היתר בעקבות שיפור בשוק העבודה ועליות בשוק ההון, לפי האוצר. היקף הגבייה הגבוה בחודשים יולי ואוגוסט הושפע בין השאר מהקדמת עסקאות בנדל"ן בעקבות העלאת מס הרכישה שנכנסה לתוקף בסוף חודש יוני.

עוד מעריכים באוצר כי מצרפי שוק העבודה צפויים להישאר ברמה הקרובה לתעסוקה מלאה, כאשר היקף התעסוקה יגדל ב-2.2% ו-1.7% ב-2015 ו-2016 בהתאמה, ושיעור האבטלה יעמוד בשנים אלו על כ-5.1% (בהשוואה ל-5.9% ב-2014). באוצר מעריכים כי השכר במשק צפוי להמשיך ולעלות, ויושפע בין השאר מחידוש הסכמי העבודה במגזר הציבורי ומהעלאת שכר המינימום.

במשרד האוצר מציינים כי התחזיות המקרו-כלכליות מבוססות על מערכת מקיפה של הנחות, שהמשפיעות ביותר נוגעות לסביבה הגלובלית (הצמיחה והגידול בסחר העולמי). "אי-התממשותן של ההנחות, כפי שקרה בכל הנוגע לגידול בסחר העולמי בשנים 2015-2013, עלולה להוביל לסטייה מהתחזית המקורית".

ביום ראשון יציג שר האוצר, משה כחלון, סקירת תחזיות מעודכנת, בעקבות השינויים שהתרחשו בשבועות האחרונים, ביניהם הפחתת המע"מ ב-1% והפחתת מס החברות ב-1.5%.

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "השארת יעד הגירעון ברמתו הנוכחית מעידה על כוונתנו להמשיך ולהפחית את יחס החוב תוצר בד ובד עם פעילות להגברת הצמיחה".

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
מה כחלון אשם בדיוק? זה בעקבות שנים של מדיניות קלוקלת של ממשלות נתניהו הקודמות
בכל הקשור לכלכלה.. כנ''ל למשבר הדיור ועוד.. קל להאשים את כחלון בהכל אבל מילה לא על נתניהו הנוכל שנבחר בשביל לשרת את טייקוניו וטו לא.. כחלון מנסה לתקן את נזקי נתניהו הקשים שגרם במשך שנים.. למעשה בכל מה שקשור ליוקר המחייה ולדיור כחלון הוא היחיד שאקטיבי בנושא.. ביבי לא עושה כלום, פאסיבי ורק קוטף את ההצלחות של אחרים (ואז מתגאה בהצלחות שר האוצר - שבמקום לבצע יוזמות, חדשנות, רפורמות בתוך משרדו וייעול משרד האוצר - הוא נאלץ לתקן את כשלי ביבי - ריסון מחירי הדיור, יוקר המחייה שעלה בתקופת קדנציות ביבי ועוד) לגבי נושא הבנקים - זה הנושא היחיד ה"חדש" שכחלון עשה במשרדו.. אם לא היה צורך לטפל במשבר הדיור ניתן היה להפנות משאבים ו"אנרגיות" לצורך הקמת רשות המזון (גם הבטחת בחירות של כולנו וממשלות קודמות עוד מימי בן גוריון ואף פעם זה לא באמת יושם) אם תקום רשות כזאת איכות המזון שאנחנו אוכלים תעלה, עודף רגולציה בתחום הייתה נפתרת וכמובן מחירי המזון היו יורדים בעשרות אחוזים.. שימו לב שמחירי המזון בארץ גבוהים מאוד בין היתר מעודף רגולציה ועל כך שיש כפילויות של תקני מזון (מכיוון שהנושאים מפוצלים בין המשרדים השונים: הבריאות, החקלאות, המשפטים, הכלכלה ועוד).. כך נוצר שכל פיסה בתחום המזון מחולקת בין משרדים שונים דבר שיוצר כפילויות של תקנים.. הקמת הרשות תפתור בין היתר את הכשל החמור הזה! אבל הבעיה שאף משרד לא מוכן לאבד חלקים ממשרדו ולכן הרשות הזאת לא קמה עוד מאז קום המדינה! בשביל הקמת רשות כזאת צריך לפחות כמה שנים כאשר מחצית מהזמן דרוש בשביל וויכוחים עם משרדי הממשלה השונים שלא יוותרו כל כך מהר על תחומם!!
בולי  |  17.09.15
לכל התגובות