דיסקו דיסלייק: 5 הערות על הכפתור שפייסבוק מפתחת

עכשיו באים? זה לקח לא מעט שנים, אבל בסוף מארק צוקרברג נשבר: באירוע שאלות ותשובות עם גולשים השבוע הכריז מייסד פייסבוק על פיתוח כפתור דיסלייק, שנועד לבטא אמפתיה בתגובה לפוסטים עצובים. לכאורה מדובר במהלך חביב, מעין גרסה למתקדמים של החיבוק העצוב מימי הפורומים של תפוז. בפועל, הדבר יכול לשנות את פניה של הרשת החברתית הגדולה בעולם.

לך תסביר לגולשים. רובנו כבר מכירים את כפתור הדיסלייק, אבל לא מפייסבוק אלא מיוטיוב. שם מטרתו היא להביע ביקורת שלילית על סרטון מסוים, וזהו ההקשר המיידי של הכפתור. צוקרברג יצטרך לעבוד קשה כדי לשכנע את הגולשים להשתמש בו למטרה קצת יותר סימפטית, או לפחות לא לגרום בעזרת הדיסלייק יותר מדי נזק. וזה מביא אותנו לאתגר הבא שעומד מולו.

על עסקים ודיסלייקים. די ברור שכפתור הדיסלייק יתווסף לגולשים פרטיים, אך האם הוא יופיע בכל פוסט או שהם יוכלו לבחור? ומה עם חברות וארגונים, שיכולים למצוא את עצמם תחת מחאת דיסלייקים? והאם יהיה אפשר לשלב את הכפתור באתרים חיצוניים בדומה לכפתור הלייק, או שגם זה עלול להוביל לתסבוכת? האם להשאיר בידי המשתמשים את הבחירה? אלה כאבי ראש לא פשוטים, במיוחד כשמביאים בחשבון את חשיבותם של הדפים העסקיים עבור פייסבוק.

לקדם או לא לקדם. ויש עוד שאלה לא פשוטה. פייסבוק, כידוע, מקדמת תכנים שזוכים ליותר לייקים. האם היא צריכה לתעדף באותו אופן תכנים שזוכים לדיסלייקים? או שאולי עדיף לקדם אותם פחות (כדי לא ליצור פיד מדכא) או יותר (כדי לעורר אינטראקציות)? ידוע שהרשת החברתית ערכה בעבר ניסויים שנויים במחלוקת כדי לבחון איך פידים בעלי אופי שונה משפיעים על מצב הרוח של הגולשים. נראה שעכשיו היא תיעזר בניסויים האלה, וכמובן תלמד עוד על רגשותינו ותשמח את המפרסמים.

 

בסיס טוב לעצומות. כדי להבין איך הדיסלייק עשוי להשפיע כדאי לחזור לתחילת העשור הנוכחי, אז נוסף כפתור השיתוף (Share). בתוך זמן קצר הפכה פייסבוק מדרך לשתף סטטוסים ותמונות בין חברים לאימפריית הפצת תוכן ויראלי - מחאות פוליטיות וחברתיות, שיימינג, עזרה לנזקקים וסתם ממים מוצלחים. הדיסלייק יכול להוות בסיס לעצומות ("מיליון דיסלייקים נגד המלחמה בסוריה", למשל) או אלף דברים אחרים שאי אפשר אפילו לחזות.